בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איזו מין שוטרת 

איזו מין שוטרת

 
 
לילך וולך

קירה סדג'וויק הנפלאה והבנייה הלא טיפוסית של דמותה כמפקדת משטרה, הן סיבות מספיקות לראות את "המפענחת"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המפענחת (צילום יח"צ)
 המפענחת (צילום יח"צ)   
סדרות על שוטרים אמריקאים נופלות בדרך כלל לאחת משתי קטגוריות (זה אגב תופס גם לסדרות רופאים וסדרות עורכי דין). הזן הראשון הוא סדרות שמתמקדות בעיקר בקייסים מטורללים, כאלו שיש לשוטרים אמיתיים אולי אחד או שניים בכל הקריירה שלהם עד לקבלת שעון הזהב. סדרות כאלו לא בוחלות בהפחדות, הגעלות, רוצחים יצירתיים במיוחד, ופסיכופתים שאפילו חניבעל לקטר היה מזכה אותם בשריקת הערכה.

הזן השני הוא סדרות שעוקבות בעיקר אחרי החיים האישיים של השוטרים. אם לכווץ את כל הקלישאות שראינו עד היום: השוטרים הגברים הם בדרך כלל גרושים שלא באושר, מאוהבים באקסיות שלהם או מתקשים ביצירת קשרים, בעלי אישיואים לא פתורים בתחום האמון ובכלל – מצולקים מכל המין האנושי. אם יש להם אישה חוקית, זה תמיד כולל איזה זאטוט שאותו תראו בעיקר ישן במיטה, כי כשאבא מגיע הביתה, השעה היא כבר שעת לילה מאוחרת. לשוטר הזה יהיו חרדות שמשהו נורא יקרה לאשתו ולילדיו, וסביר שבצדק – מוכרח להיות פרק בו יאיימו עליהם.

רוב השוטרים מכורים לסוכר, קמח לבן ומונוסודיום גלוטמט. בסצינות המצולמות באור יום, הם יתקעו דונאטס, כריכים ענקיים והמבורגרים מטפטפים על המדים בזמן שהם במעקב במכונית. אבל אל דאגה – הוכח שכולסטרול ושומן טראנס לא הורג שוטרים. הם מקסימום חוטפים כדור בברך או בכתף.

שוטרות נשים הן כבר עולם (מצומצם) ומלואו – הן רווקות קשוחות ותוקפניות כחתולות רחוב. בדרך כלל, יש להן צעידה של מכ"ית עם כאב ביצים, הן לא אוכלות משפטי חנופה גבריים וממהרות לעקם את את הזרוע של מי שזורק הערה שוביניסטית. ככה הן – חמומות מוח כמו טינאייג'ר על סטרואידים. אם הן כבר כוסיות וחושניות – סביר להניח שהן גם משתרללות עם מפקד התחנה או עם השותף לסיור שלהן. בכל מקרה, לאף אחד מזן השוטרות אין סיכוי ממשי לקיים חיי משפחה נורמטיביים. שנאמר: בחרת במקצוע של גברים – תאכלי אותה.

למרבה ההקלה ומרווח הנשימה, לא זה המקרה עם "המפענחת", שחוזרת אלינו בעונה חדשה. גם הסדרה הזו מתמקדת יותר בעולמם של השוטרים ופחות בקייסים שראויים לתשומת לב מיוחדת שלכם. והסיבה הבלעדית לצפות בסדרה היא קירה סדג'וויק הנפלאה, המשחקת את ברנדה ג'ונסון, המנהלת יחידה משטרתית עם צוות כל-גברי במשטרת לוס אנג'לס. מובן מאליו שבסדרת טלוויזיה לא מבזבזים זמן על על מחלקת תעבורה, והיא פותרת את כל מקרי הרצח הטעונים ביותר של ל.א. (זה אגב, לא הופך אותם למרתקים לכשעצמם).

הדבר המעניין בסדרה הוא בניית דמותה של המפקדת ג'ונסון, היא מצליחה ללכת על קו תפר בין נימוסים מופלגים במבטא דרומי מתקתק ושליחת חיוכים לכל עבר, ובין היותה אישה שאומרת בדיוק את מה שהיא מתכוונת אליו ("אם הייתי רוצה שיקראו לי 'כלבה' בפניי, הייתי עדיין נשואה"). היא לא מתביישת לנהל חקירות שממסמרות את טובי הפושעים לכסא, ובאותה נעימות בה היא מציעה להם כוס מים, היא גם מובילה אותם להסגיר את עצמם.

למרבה השמחה, חייה הפרטיים של ג'ונסון הם לא בקאנטים כמו של רוב השוטרות הטלוויזיוניות, ומתחילת העונה הנוכחית, היא מבססת את יחסיה עם פריץ במעבר למגורים משותפים. אם קווין בייקון בחר בה – מי אתם שתסרבו לה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by