בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גן של ילדים 

גן של ילדים

 
 
לילך וולך

רוב ההתרחשויות ב"לא הבטחתי לך" נראות כמו פנטזיות של מתבגר מחוצ'קן. כדי להיות דרמה קומית טובה, היא צריכה להיות קצת יותר מתוחכמת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוצרים מנצחים נשענים בדרך כלל על אלמנטים דומים: זה צריך להיות פשוט, קל להבנה ולתפעול, עונה על צורך שלא טופל עד כה, וניתן לסיכום ולהסבר במשפט קצר ככל שאפשר. למשל? חיתולים חד-פעמיים. עוד דוגמא מהסוג שיותר קרוב לעניינינו – הסדרות "בטיפול", או "מעורב ירושלמי". סדרה טובה היא כזו שכצופים אתם מהנהנים לעצמכם בהתלהבות כאילו איזו אמא קוסמית קראה את מחשבותיכם וסיפקה לכם בדיוק את הממתק שאפילו לא ידעתם שרציתם. סדרה טובה היא כזו שלשאר התסריטאים מתחשק לדפוק את הראש בקיר על שהם לא חשבו עליה בעצמם.

הטלוויזיה הישראלית נמצאת בדרך כלל כחצי עשור מאחורי האחות הגדולה והדומיננטית שלנו – אמריקה. זה לא עלבון, זו פשוט עובדה בתעשייה הזו. עניין שקשור לתקציבים, לייבוא סדרות לארץ ולפחד שיש למפיקים לסכן את ההון שלהם בסלילת שבילים לא נודעים בג'ונגל האכזר של הרייטינג. כך יוצא שבישראל יש כרגע מעין פריחה מאוחרת של "סדרות בנות". כל מיני עיסוקים רגישים ומתוקים שמעניינים בחורינות, קיבלו מירכוז טלוויזיוני, למשל? התחלנו בערך ב"בנות בראון", והמשכנו ב"אהבה זה כואב", "אמא'לה" והיד עוד נטויה לקראת החורף הקרוב.

"לא הבטחתי לך" אמורה להיות מין מוצר מנצח כזה שמתלבש על הנישה שהוזנחה עם השגשוג האסטרוגני – סדרות בנים. ההבנה שניתן להפוך את הגרב הזו ולהשתמש בה לאותו הצורך, היא יישום מקורי למדי של ההגדרה המעט צרה "סדרות בנים". הסדרה הזו לא תעסוק בהליכה לצבא, בשוטרים וגנבים, פרקליטים או רופאים. זו אמורה להיות סדרה שחושפת את חיי הנפש של הגברים הנידונים, אבל בהומור. אמרנו מוצר מנצח?

זהו, שכאן יש כמה הסתייגויות. הסדרה מספרת על שלושה חברים: אודי (דני גבע) הוא הגבר הרגיש, עקר הבית מבחירה, שגם חוקר חרקים להנאתו ומתמודד עם אשתו הקרייריסטית שמסרבת לעוד ילד. איציק (אלי פיניש) הוא הגבר החדש שבתוכו מקנן החזיר הישן. הוא אובססיבי לטיפוח ולהורדת שיערות ומחזיק בחברה אחת שהיא חומר לנישואים ויזיזה אחרת שהיא חומר לשיגולים. הוא מציע לחברתו לעשות ניתוח להגדלת החזה כדי שיוכל להימשך אליה יותר והיא, בצדק, חוטפת עליו את הג'ננה. תומר (גורי אלפי) הוא עכבר הייטק עם שאיפות ספרותיות, פאראנואיד וחנוני למהדרין, ששום דבר מסעיר לא קורה לו עד שמיטל דוהן (בתפקיד מעצבן במיוחד) זורקת את עצמה עליו במפתיע.

עד כה הכל נשמע בסדר – ובחלקיה הגדולים "לא הבטחתי לך" (גן של שושנים), דווקא מבטיחה ומקיימת. היא מבדרת למדי לרוב, משוחקת מצויין, יש לה תקציב שמספיק לסטים מושקעים ומשכנעים והיא מצולמת היטב. הבעיה שלה היא שלא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. אם היא אמורה להיות דרמה קומית, אז יש לה בעיה בתחום הדרמה. רוב ההתרחשויות ה"רציניות" נראות כמו פנטזיות ילדותיות של מתבגר מחוצ'קן: בת דודה מאמריקה שחוזרת לפתע והיא חרמנית ומשוחררת, ובכלל, מעדיפה להסתובב רק בחזייה ותחתונים; יזיזה מושלמת, חסרת דרישות שמעודדת את השותף להתייזזות להצליח במערכת היחסים הממוסדת שלו; ואמבושי סקס רנדומאליים בכיתת הכתיבה היוצרת.

"לא הבטחתי לך", היתה יכולה להיות יותר מזה, אם הייתה בוחנת בדרך מתוחכמת יותר את העיסוק הגברי-נשי, בלי לוותר על ההומור, בלי להתפשר על הדרמה. לצוות השחקנים יש את הכתפיים לשאת עליו ליינים וסיטואציות מורכבות יותר, והם יכולים להפוך את הסדרה "על בנים" לסדרה "על גברים".

יס ישראלי, ימי שבת, 22:00

בקטנה
* מחזור הסרטים התיעודיים והתחקירים על מה שקרה לנו מאז רצח רבין, והעובדה שכמעט לא היתה יצירה שחתומה עליה שנת ייצור 2006, אמורה להיות איזה רמז עבה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by