בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זכות האישה להומור 

זכות האישה להומור

 
 
לילך וולך

לא ברור למה "גומרות הולכות" הוגדרה כ"מבזה נשים". לילך וולך דווקא חושבת שהיא עושה בדיוק את ההיפך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צוות "גומרות והולכות" (צילום: יח"צ)
 צוות "גומרות והולכות" (צילום: יח"צ)   
עד לפני שנה שנתיים לערך, הורגש ואקום מצמית ולא מוצדק בתחום הנשים המצחיקות. נכון שכולם ידעו שאורנה בנאי היא מצחיקה בזכות "רק בישראל", אבל שם בערך זה נסגר. חוץ מהמופע שרץ שנים על הבמות של חנה לסלאו, היתה איזו הדרה שבשתיקה ואפילו כמה אגדות אורבניות שטענו שנשים בכלל לא מסוגלות להצחיק.

ואז התחילו לקרות כל מיני דברים: עדי אשכנזי למשל, קיבלה פינה אצל יאיר לפיד, "ארץ נהדרת" החזירה לקדמת הבמה את אורנה בנאי וצירפה את עלמה זק המצוינת. נתי קלוגר עושה את שלה בהצלחה ב"הרצועה", ועוד ועוד נשים החלו להצטרף לפנתיאון הנעול של נשים מצחיקות שלא עונות אך ורק לסטריאוטיפ של "הפולניה הממורמרת והקרירה". אפילו רצועות כמו "אפידורל" על טהרת המין הנשי קיבלו תשומת לב מוצדקת.

בשבועיים האחרונים עקבתי בעניין אחרי התגובות האינטרנטיות ל"גומרות הולכות", שמבוססת על "הצלף בפוני" הבריטית והפרועה. מסתבר שמה שאנחנו מוכנים לקבל באנגלית, הוא עדיין לא מה שמתקבל כעשייה ציונית כשרה. אי לכך, כל מיני תגובות זועמות כמו "ביזוי נשים" ו"בדיחות משפילות" כיכבו בטוקבקים כאילו דודו טופז שוב נשך איזו כתף תועה.

"גומרות הולכות" מבוסס, כפי שאמרנו, על פורמט קנוי, שבו הלכו הרבה יותר רחוק (אולי ממתינים במערכת לבדוק את ההתאקלמות, כדי למתוח את הגבולות בעונה הבאה) – כולל רומן מפורש בין אישה ובין שור, הפרשות, הפרעות ומה לא. גם בלי לעשות סקר קהל, ברור שיש איזה קשר של שתיקה שלפיו מה שאנחנו מוכנים לקבל מנשים גויות רחוקות ובריטיות, אנחנו לא מוכנים לסבול בשפת הקודש. למה? אמה. אין לזה הסבר לוגי אמיתי, וממש כשם שסצינות הסקס בקולנוע הישראלי הגיעו עשורים לאחר שהתקבלו בסרטים נוכריים, כך אותו עיקרון גם כאן.

מכאן ועד לתגובות תמוהות בעליל באשר ל"ביזוי", "השפלה" ו"ניצול" (כל אלו כיכבו כאמור בתגובות שבעל פה כמו גם בטוקבקים כתובים), הדרך ארוכה. "גומרות הולכות", היא תוכנית מערכונים קומית, פרועה, גסה, שמנהלת דיאלוג משועשע עם סטריאוטיפים נשיים כמו גם עם הבלטת מאפיינים שאינם בהכרח אסתטיים או נעימים, אבל הם בפירוש מבדרים ועם גלעין לא מבוטל של אמת. כמו עניין ה" דוקא נראית מצוין אחרי שלוש לידות", או המניפולציות שנעשות בקלטות היכרויות של פנויים-פנויות.

הומור עצמי אינו כניעה לאיזה כוח גברי ממשטר. בהומור יש כוח ואינטליגנציה, וכשהוא מופעל בחוכמה (כמו ב"גומרות הולכות"), יש בו אלמנט מעצים. לא בהכרח כדאי להזדרז ולהיעלב או לעלות על באריקדות מול כל אמירה שאינה "יפה" או "מחמיאה". קודם כל, כי זה מחליש את המלחמות האמיתיות ששוות עלייה על באריקדות, ובעיקר – כי לדעת לצחוק על עצמך היא תכונה חשובה שמבטלת פומפוזיות וצדקנות. ומאלו יש לנו מספיק בכל החזיתות.

ערוץ 2 ,ימי ב', 22:10

בקטנה
*זה רק נדמה לי, או שגם לג. יפית צץ איזה פונינט חדש? המרקים לא יודעים את נפשם מרוב אופנתיות...
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by