בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מס-פיק ודי 

מס-פיק ודי

 
 
אמיר עמרמי

החדש של גבסו מוצלח ושרונה צריכה להתנער מהפיקיות. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שי גבסו – בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה (4:16)

השיר הכי טוב שלו. שי גבסו (צילום: האתר הרשמי)
 השיר הכי טוב שלו. שי גבסו (צילום: האתר הרשמי)   
מילים ולחן: שי גבסו

נפתח בוידוי קטן. אני עדיין חייב ביקורת מלאה על האלבום השני של שי גבסו. סיקרנו את הסינגלים, ראיינו אותו עם צאת האלבום, הוא בא להתארח בפינת ההמלצות ומה לא. רק ביקורת לא עלתה. ולמה? כי לא היה כבר מה להוסיף.

רוב הקולות שיבחו את הבחירה הבוגרת שלו, את האלבום המוקפד, את השירים הנוגעים, את ההליכה בדרך עצמאית. ככותב, כיוצר. אז שמעתי את האלבום ולא הצטמררתי. סורי. ברוב המקרים אלה היו הלחנים שנשמעו אותו דבר, לפעמים זה היה הקונספט המבוגר משהו, שכבר נטחן מכל כיוון צעיר היום. בסדר, הבנו – בס, תופים וכלי מיתר. מרגש מאוד. נוסחה מצוינת. גם בהופעת הבכורה שלו לא נפלה לי הלסת.

אבל זה גבסו. הברווזון המכוער של כוכב נולד. השם הנושם בסצנת האמנים המקוריים שיצאו מהתוכנית האיומה הזאת. הוא לא עושה פופ זול, או לוקח כוכבים גדולים שיכתבו בשבילו. אז למה לא לפרגן? אולי, בעצם, כי למרות כל המקדמים המתבקשים, אין משהו טוב לומר, אז כבר לא אומרים שום דבר.

והנה הזדמנות טובה לסגור את המעגל. "בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה" הוא ללא ספק השיר הכי טוב באלבום השני של גבסו. טקסט נהדר, סוחף רק מקריאה. לחן מוצלח ופשוט, לחלוטין לא בנאלי (כשירים אחרים באלבום). עד כאן, המעגל נסגר, החובות נפרעו וניפגש (כך אומרים) באלבום הבא.
 

שרונה פיק – באופן זמני (3:18)

יומני היקר. שרונה פיק (צילום: יח"צ)
 יומני היקר. שרונה פיק (צילום: יח"צ)   
מילים: מירית שם אור
לחן: שרונה פיק

הי שרונה,

תראי, אנחנו חייבים לדבר. אני לא יכול יותר. זה לא את, באמת. זה אבא שלך. שיהיה בריא, אני שומע את הקול שלו מאחורי כל משפט שאת מוציאה. את חייבת להיפטר מהניואנסים הפיקיים האלה. בניגוד להרבה אמנים צעירים שאני שומע, יש בך חוצפה. יש בך משהו נושם שלא דופק חשבון. אם את רוצה לעשות כיף ולהוציא שיר כמו "טומי", כולם יכולים לקפוץ.

אבל את חייבת להיפטר מהמהלכים ההרמוניים החוזרים האלה, להשיג מעוף לפסנתר שלך, להיפטר מארסנל הלחנים שחוזר על עצמו ודי מוצה איפשהו בשנת 1980 ומשהו. גם הטקסטים שאת עובדת איתם לא נותנים לך אפשרות לפרוץ את מחסום הקלולס שמישהו החליט לתפור לך. נשמע שיש לך הרבה פאן להציע, ואם תתעקשי על האמנות שלך, זה גם יכול לצאת חכם.

ואלוהים, המניירות האלה. גם מאלה את חייבת להיפטר. זה לפעמים נשמע כמו שילוב של מאיה בוסקילה וסטארטר עקשן של פיאסטה ישנה. תשירי חלק. תהיי כנה. כל השטותיות הזאת אינה תורמת לך כאמנית, להיפך, היא פוגעת בך. אני בטוח שמאחורי הילדה של אבא, יש מישהי מקורית שיש לה דברים חדשים להציע מעבר ל"הייתי חוזרת אלייך עכשיו, באופן זמני, רק עד יום שני". מכל השירים שלך ששמעתי עד עכשיו, לא הצלחתי לגרד, ולו בטיפה, את האמת והנפש של הזמרת היוצרת העונה לשם שרונה פיק. אולי את צריכה את זה. בינינו, זה ממש מאכזב.
 

אבי קורן – בואי נישאר (3:41)

יהלומן ביום, זמר בלילה. אבי קורן (צילום: יח"צ)
 יהלומן ביום, זמר בלילה. אבי קורן (צילום: יח"צ)   
מילים: יוסי גיספן
לחן: מאיר עמר ואיתי זילברשטיין

ואם כבר באווירה צעירה וכבדה משהו עסקינן, אז קבלו את אבי קורן. יהלומן צעיר בן 22, שגר בבלגיה כבר 16 שנה. הוא החל לשיר בגיל שבע, ולפני שנתיים התארח באוסף "שניים סוכר 2" ושר את הדואט "אולי" עם ליאור נרקיס. עכשיו הגיע הזמן שלו לסולו, לאלבום בכורה, והוא מוציא סינגל ראשון מתוכו.

אני לא יכול להבין את את הרומנטיות הכבדה שאופפת את הצעירים של היום, שאין לה אחיזה במציאות. למה כולם מנסים להעביר רגשות והצהרות כלליות כל כך בלי סיפור אישי. מתי מישהו יבין, שבזמן שהוא לוקח את הנגנים המופלאים אבי סינגולדה, אשר פדי, אבי יפרח ועמית הראל (באמת נגנים מעולים), הוא חוסך זמן אולפן ומובטחת לו עבודה זריזה ומוקפדת, אבל זה לוקח ממנו את האפשרות להביא משהו חדש.

אם הוא לוקח את יוסי גיספן כתמלילן, אז ייצא לאוויר עוד שיר של יוסי גיספן. הכל היום נשמע פשוט אותו דבר. אותם שירים, אותם זמרים, אותם מסרים. פעם זה עידן יניב, פעם זה מורן קריתי ופעם, אולי, זה יהיה אבי קורן. אבל אל תתפלאו אם אף אחד לא יספור אותם בפרויקט הבא של קוטנר על המוסיקה הישראלית.

האזינו כאן ל"בואי נישאר" >>
 
 

פונץ' – עוף על כנפי הדמיון (4:28)

 
מילים: יוסי בבליקי
לחן: יוסי בבליקי ואלי שאולי

ולפעמים החגיגה חוזרת. פונץ' חוזרים עם שיר חדש בדרך לאלבום חדש שייקרא "פינוקיו" (התו השמיני), אולי כתגובה זריזה לההתעללות של עידן יניב ב"נדמה שישוב", כחלק מפרויקט הסיכום השנתי והמיוחד של גלגל"צ. אבל ניחא, מהר מאוד הסתבר לי שלצימרונים יש פיצ'רים נוספים למעט ניקוי אוזניים.

אבל בואו נישאר עם פונץ'. "אני יצאתי מהארון, בשביל להיכנס לארון אחר, אני נשברתי על התפילה הבודדה והרחוקה ביותר, המזכירה בכתה בטלפון, והשפופרת רעדה, עוף כל כנפי הדמיון, לפני שאתה הולך לעבודה". פונץ' קיימים כבר מאמצע שנות השמונים, ובשיר הזה יש הצדקה למושג "שיר חדש". "האם זה האור בעינייך, או הקדמה לצל". שיר שלם במשפט אחד בודד. ומה יש פה עוד? התחייבות לטקסט, סיפור אישי, דוגמאות חיות - משהו שאפשר להתחבר אליו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

האזינו כאן ל"עוף על כנפי הדמיון >>
 
 

אבי עברי – עכשיו תורי (2:54)

 
מילים ולחן: אבי עברי

אבי עברי הוא עוד הבטחה מבית היוצר של בארבי רקורדס. אם לא תפסתם את ההחתמות האחרונות שלהם, העונים לשם תומר ממיה ו"תנועת המרי", הגיע הזמן שתכירו את שניהם וגם את אבי עברי. בארבי רקורדס מתחילים לתת פייט טוב כלייבל איכותי, שמקבילו (שנוקט בקו נועז יותר) בשוק הישראלי, נכון להיום, זה התו השמיני.

החסך הקל בתעוזה לא בא על חשבון האיכות. לאמנים שלהם, הרחוקים משבלוניות, יש משהו אינטימי להגיש. סוג של מספרי סיפורים מולחנים, שלא זכו להצלחה של עמיתיהם מחברות התקליטים השכנות.

אבל היי, אמרנו אבי עברי, לא? אז ככה, עברי - מוסיקאי, במאי ומחזאי, היה בעבר חצי מצמד רוקט. על הפקת אלבום הבכורה שלו אחראי שמוליק דניאל, שלו כמה הצלחות (עמיר בניון) ואכזבות (הראל מויאל). על פי הסנונית הראשונה, נדמה כי הוא יסמן לעצמו וי נוסף בגזרת ההצלחות. צל"ש גם לזיו קוז'ו, שעשה כאן עבודת תזמור נפלאה.

יש כאן שיר פשוט בעטיפה של סיפור פשוט, עבודה טובה בהשתפכות מלאה בבתים וסיכום מרומם בפזמון. הלחן כאן אינו פורץ גבולות, אבל בתור ספתח בכורה, זה טוב ומשכנע, וגם מעורר ציפייה לסינגל הבא. מי שירצה יוכל לתפוס את אבי עברי במוצ"ש הקרוב, 25.11 במועדון הבארבי.

האזינו כאן ל"עכשיו תורי" >>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by