בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מת רוברט אלטמן 

מת רוברט אלטמן

 
 
מטין בילמן

הבמאי האמריקני מת בגיל 81 בלוס אנג'לס. קווים לדמות אגדת הקולנוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוברט אלטמן (צילום: רויטרס)
 רוברט אלטמן (צילום: רויטרס)   
רוברט אלטמן, מהחשובים בבמאי הקולנוע האמריקנים, מת אמש (שני) בבית חולים בלוס אנג'לס - כך מסר דוברו של הבמאי. הדובר לא מסר את סיבת המוות, אולם בטקס האוסקר שנערך השנה גילה אלטמן כי כשהיה בשנות ה-70 לחייו עבר השתלת לב. אין זה עניין של מה בכך, כי בעולם שבו אנו חיים גאונים כמותו הם מצרך נדיר. הוא מת באופן פואטי, בדיוק כאשר יצא סרטו האחרון "המדריך לחיים בכפר". נראה שהגיע זמנו של הענק הזה לקוד קידה אחרונה, לקרוץ קריצה לשלום אל הצופה, ובשנינות האופיינית לו, לפנות את מקומו.

אלטמן נולד בשנת 1925 בקנזס סיטי, כשם אחד מסרטיו האחרונים. ככזה, חונך בארצות הברית השנייה - לא זו של קופולה ולוקאס, שונה מניו יורק של סקורסזה ולוס אנג'לס של שפילברג. הוא גדל באמריקה התיכונה, של שדות התירס, של העיירות הקטנות, בה כולם מכירים את כולם, או כך נדמה.

כאשר היה בן שש למד בבית ספר קתולי, אך זמן קצר לאחר מכן הוצא משם. אז נקרה בפניו עולם הקולנוע, או יותר נכון הסאונד בפעם הראשונה. הוא החל להתעסק וליצור קלטות מסלילים זולים שהיו פופולאריים. סאונד, כך יסתבר בעתיד, יהיה חלק כל כך חשוב ואינטגראלי בסרטיו.

כאשר היה בן 20, התגייס אלטמן לחיל האוויר האמריקאי, ושם שירת לתקופה עד אשר השתחרר ועבר עם אשתו הראשונה אל הוליווד. הוא היה מרותק מהקולנוע, עשייתו, והחוויה שהוא מעביר את הצופה. בשנות ה-50 ניסה את מזלו במשחק, כתיבה ובימוי, אך נדמה היה שנכשל. אלטמן עזב את הוליווד, אך לא את תשוקתו. הוא החל לעבוד בחברה לסרטי תדמית במיזורי, וביים כ-65 סרטי תדמית, סרטים תיעודיים וסרטי פרופגנדה. סרטים אלה עזרו לבמאי ללמוד, להתמקצע ובעיקר להתקדם במעלה הסולם, חזרה אל הוליווד. אך כאשר יחזור אל עיר החלומות, הוא כבר אדם אחר, והעיר אינה אותה עיר.

למרות שביים עשרות סרטים, סדרות טלוויזיה ומחזות, הפריצה הגדולה של רוברט אלטמן הגיעה בשנת 1970, כאשר אל ידיו הגיע תסריט לסרט בשם "מ.א.ש". קומדיה על בית חולים שדה אמריקאי בזמן מלחמת קוריאה. לאחר שנדחה על ידי 15 במאים שונים, לקח הבמאי על עצמו לביים את הסרט. זו הייתה בדיוק ההזדמנות שחיכה לה. כך, בצירוף מקרים קוסמי נדיר, חומר ויוצר המתאימים אחד לשני כל כך נפגשו. התוצאה הייתה אחת הסאטירות המבריקות שנראו אי פעם על המסך, ובשיא מלחמת וויאטנם, הקהל הבין את המסר.

מכאן והלאה, החל אלטמן לביים, ואת פריצתו המשמעותית השיג בגיל מאוחר יחסית. באמתחתו ייזכרו לו לנצח כמה מהיצירות המפעימות ביותר בקולנוע. בין יצירותיו המוערכות והמוכרות ניתן להזכיר את "נאשוויל" (1975), מבט מקורי ושנון על תרבות זמרי הקאנטרי בטנסי, תרבות המשקפת את אותה ארה"ב שבה גדל, ומהווה מראה תרבותית מרתקת של אותה תקופה. כמו כן הוא ביים את "שלום לנצח", הומאז' לסרטי הפילם נואר, עם אליוט גולד בתפקיד הבלש האגדי פיליפ מארלו; "החתונה", הגרסה החיה של "פופאיי" עם רובין וויליאמס ועוד.

בשנות ה-80 דעך כוכבו, אך זרח מחדש כאשר ביים את "השחקן" עם טים רובינס ואת סרטו המוכר ביותר "תמונות קצרות", אשר במידה מרכז בתוכו את מהותו של הבמאי - סיפורים קצרים המשתלבים להם יחדיו, דמויות רבות, ופסיפס אנושי מרגש. תמיד קצת שונה מהמיינסטרים ההוליוודי, תמיד חד ומושחז יותר. כאשר נשאל פעם על יחסיו עם הקולנוע ההוליוודי השיב: "אנחנו לא אחד נגד השני. הם מוכרים נעליים ואני מייצר כפפות".

אלטמן היה מועמד לאוסקר חמש פעמים אך רק בשנה שעברה קיבל את הפרס הנכסף על מפעל חייו. סרטו האחרון, "המדריך לחיים בכפר", המוצג בימים אלה בישראל, הוא אולי שיר ההלל והפרידה שלו נזקקנו כדי לכבד ולהיפרד מהבמאי בדרך האלגנטית ביותר, כמו שהיה רוברט אלטמן.
 

טריילר הסרט "המדריך לחיים בכפר"

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by