בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הופך גרביים 

הופך גרביים

 
 
לילך וולך

שפע התארים הקיצוניים בספר "כמיהה" הם כמו צינור הנשמה לחולה מחרחר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת הספר
 עטיפת הספר   
"אף לא אחד מהמנהיגים או מאנשי הדת הציע פתרון, כאילו גזירת גורל היא שיהודים יירצחו, יישדדו, יושפלו. רגשותיו של מרק סערו למקרא התיאורים מהפכי המעיים. המילים הדהדו בתוכו והגבירו את המהומה בנפשו. בפלצות, בזעם עצור, גלגל את העיתונים מעל ברכיו אל מתחת מושבו בקרון. כך ישב שעה ארוכה ובהה נכחו בעיניים לטושות שלא ראו דבר. אי המעש הגביר בו תחושה מצמיתה של אין אונים. הוא חייב לעשות משהו למען אחיו. אבל מה?" (כמיהה, עמ' 18).

הספר "כמיהה" מגולל את סיפורו של מרק ז'יטלני, צעיר משכיל בן למשפחה יהודית המתגוררת בצ'רנוביץ'. לנוכח הפרעות המזעזעות את הקהילה היהודית בסוף המאה ה-19, מחליט מרק להקדיש חייו לקהילה כרופא. בהמשך, אירועי חייו מביאים אותו לצאת כשליח מטעמו של הברון הירש לסייע למושבות בדרום אמריקה, ועד לציונות של ממש ועלייה לארץ ישראל.

אחד מהמקדמים מעוררי האמפתיה היעילים ביותר בספרות (כמו גם באמנויות אחרות, בעיקר הקולנוע), הוא המשפט "מבוסס על סיפור אמיתי". הלא, עם כל אהבתנו לפנטזיה ולבדיון, מסעירה אותנו יותר מכל הכניסה הבלתי אמצעית אל חייהם של אנשים אחרים. וככל שהם עסיסיים ומעוררי מחלוקת יותר, כך גדלה בהתאמה תשוקתנו לדעת את הפרטים הקטנים והקטנוניים.

מבחינה זו, רומן הסטורי זוכה לנקודת פתיחה נדיבה למדי – עיסוק בתקופות מוכרות וטעונות בהסטוריה היהודית רוויית הקרעים והסכסוכים, הוא מתכון לכניסה לרשימת רבי המכר. יחד עם זאת, בפני מי שמעוניין לעסוק בהסטוריה עמוסת האתוסים שלנו, עומדת משימה לא פשוטה – להחיות את דפי ההסטוריה כך שנוכל להריח ולשמוע את האירועים ולנער את אבק הארכאיות מעליהם. "כמיהה" לא עומדת במבחן הזה: הדמות הראשית, מרק ז'יטלני, שנותר כמריונטה בחייו שלו, מטולטל על ידי צווי קריאה חיצוניים, לא מצליח לשאת על כתפיו את האירועים המונומנטליים. הדמויות, רובן ככולן, שופעות משפטי מפתח וסלוגנים שאמורים לייצג פלגים שונים ביהדות המשוסעת של התקופה.

גם שפע תארי הרגש הקיצוניים – זעם עצור, ייסורים, תהפוכות מעיים ופלצות, לא מצליחים לשכנע באותנטיות שלהם ונותרים כצינור הנשמה מלאכותית לחולה מחרחר. חיי הנפש של הדמויות (הקטנות) נדחקים הצידה לטובת האירועים (הגדולים כביכול). אבל אירועים מאסיביים לא ניתן לתאר ממבט מרוחק שמותיר אותם גאיונים ובלתי חדירים, אלא על ידי הסיפור הפרטי.

הספר מומלץ אולי למערכת החינוך שגם כך מצליחה לחבוט את הנשמה מלימודי ההסטוריה. אולי לפחות כך, יצליחו לזכור תלמידי הבגרות שיק"א ופיק"א אינם גיבורי הפלייסטיישן החדש.

כמיהה/ יהודית רותם, הוצאת ידיעות אחרונות 2006, 518 ע"מ, 88 ש"ח
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by