בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ראס אל שאטו 

ראס אל שאטו

 
 
גולן כספי

חוץ מצילומי הנוף של הפרובאנס, אין סיבה לצפות ב"שנה מופלאה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "שנה מופלאה"
 מתוך "שנה מופלאה"   
"שנה מופלאה", סרטו החדש של רידלי סקוט, הוא דרמה-לייט רומנטית אשר במרכזה ניצב מקס סקינר (ראסל קרואו שכבר עבד עם סקוט ב"גלדיאטור"), מגה-ברוקר לונדוני שמנהל חברה פיננסית מצליחה שחיה מלדרוס את מתחריה.

מקס, שמציב את הניצחון וההצלחה בראש סולם העדיפויות שלו, חוזר ומשנן לעובדיו את המוטו הלעוס "זכייה היא לא הכול, היא הדבר היחיד"! ומתקיים בעולם תחת אג'נדה קפיטליסטית ברורה. שנה מופלאה מתיימר לעסוק בקונפליקט הניו אייג'י האופנתי, המציב על מאזניים שחוקות כסף וקריירה, מול חיי כפר שלווים ורגועים.

מקס סקינר מקבל הודעה מצרפת המבשרת לו כי הדוד (אלברט פיני המקסים הזכור מ"סיפורי דגים" של טים בארטון), אצלו בילה רבות בילדותו, נפטר והוריש לו את אחוזתו הכפרית וכרמיו בפרובאנס. מקס חוזר אל האחוזה בה בילה רבות בילדותו, שם הוא עתיד לפגוש את עצמו ולהתעמת עם עברו. העלילה מתיימרת ללוות את סקינר בתהליך פנימי שיסייע בידו לבחור מחדש בחייו, מטרותיו ושאיפותיו האישיות.

הסרט נע הלוך וחזור בין ההווה, המציג את סקינר הברוקר הקר והמניפלוטור, לעבר, בו חוזרים אל סקינר הילד (פרדי היימור). הפערים באופיו ובנפשו של סקינר, שהיו אמורים לשמש את סקוט ליצירת סיפור בעל משמעות וערך, נאבדים בשפע הסצנות המיותרות שלא מקדמות כל עלילה, ובוודאי שלא מצליחות לספר סיפור ששווה לספר.

שום דבר לא עובד ב"שנה מופלאה". עלילת הסרט, אשר מבוססת על רעיון נדוש, לא מצליחה לייצר נקודת מבט מעניינת וראויה, והתכנים והקונפליקטים הנידונים בו, נשארים ברמת דיון והצגה נבובה, בסגנון "הנזיר שמכר את הפרארי" וספרי הדרכה לחיים סינטתיים דומים.

הסיבה היחידה לצפות ב"שנה מופלאה", הם צילומי הנוף עוצרי נשימה והצרפתיות הנהדרות שפוזרו מסביב בשביל האווירה. המראות, הנופים והאווירה בפרובנס ממלאים תפקיד מרכזי ב"שנה מופלאה" ומצילים במידה מסויימת את חווית הצפייה. ניכר כי אהבתו של רידלי סקוט, בימאי ויזואלי בדרך כלל, לנופיו המדהימים של הפרובאנס, היא שהניעה אותו להפיח חיים בספרו של הבריטי פיטר מייל, שמעבר להיותו סופר מצליח (מחבר רב המכר העולמי "שנה בפרובאנס"), הוא גם חברו הטוב של סקוט ( המחזיק גם הוא בית נופש וכרם בפרובאנס).

ראסל קרואו, שחקן יסודי רוב הזמן, צולח בצורה סבירה את דמותו, שאופיינה בעזרת סמלים חיצוניים שחוקים, ומצליח איכשהו לשאת את השיעמומון הרומנטי הזה על כתפיו, לא בלי בעזרתו של אלברט פיני - שחקן ענק, מלא אופי ונשמה. אבל כשהדילמה קורעת הלב העומדת בפני הגיבור היא הבחירה בין חיי פאר מלוטשים בלונדון לבין אחוזה, כרמים ואיזו צרפתייה פצצה בפרובאנס, לנו לא נותר אלא לומר: "אוי יוי יוי".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by