בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רייס אול מייטי 

רייס אול מייטי

 
 
עידו אורן

דמיאן רייס עוצמתי וג'וש גרובן, האיש שמכר מיליונים, לא מוכּר בצדק

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דמיאן רייס – 9

עטיפת האלבום 9
 עטיפת האלבום 9   
אלבום בכורה תמיד יהווה פורקן חשוב לתשוקת יצירתו של אמן בתחילת דרכו. באלבום שני, הסיפור כבר שונה: המדדים נקבעים בהתאם להצלחת הראשון, וכך גם המוטיבציה של היוצר. לחצים מסחריים, שיקולי זמן ולהטוטי פרסום נכנסים לתמונה, ופעמים רבות מוציאים את העוקץ מהצד הנפשי של היצירה. הבשורה הגדולה של "9", אלבומו השני של דמיאן רייס, היא שהוא לא נופל לבור התשוקה הזה.

רייס פועל מהבטן. ארבע וחצי השנים שעברו מאז צאת אלבומו הראשון "0" מראות זאת היטב. העובדה ש"0" הצליח מעבר לכל הציפיות ונהפך לאחד מהאלבומים המוערכים ביותר של העשור הנוכחי, לא הצדיקה בעיניו של רייס דהירה מחודשת אל אולפן ההקלטות. גם רצונם של שאר חברי הלהקה להמשיך בעשייה, לא בדיוק החזיר את האירי הרגשן אל המיקרופון.

עכשיו, לאחר ההגעה לבשלות המיוחלת ולפירותיה החדשים, התבוננות רטרואקטיבית תגלה כי דווקא האיפוק והנאמנות הגדולה שהפגין רייס כלפי תחושותיו, היא הסיבה ש-"9" הוא המשך מופתי לאלבומו הראשון.

המרכיב המשמעותי ביותר במסרים המוסיקליים של רייס הוא האמינות. הקול השברירי והצ'לו המתייפח שמתמזגים ב-Elephant; הדיאלוג עם ליסה הניגאן ב-9 Crimes הפותח והנהדר; וגם הקללות של Rootless Tree – כל אלה פועלים לטובתו של רייס, מפני שהמאזין יודע שהם מגיעים מהקרביים, ממקום נטול פוזה. מאותה סיבה בדיוק, שירים כבדים יותר כמו Me, My Yoke And I המכסח (בתחילת ההקלטות הכוונה הייתה שכך יישמע רוב האלבום) מקבלים נופח מיוחד של עוצמה ורגש.

אלה מאיתנו שחווים את רייס לראשונה צריכים לזכור – בשביל דבר עמוק צריך לחפור הרבה. בשמיעה הראשונה, קולו קצת מרתיע וקשה לפיענוח. בשמיעה השנייה, האוזן מתרגלת ומעכלת את העוף המוזר. בשמיעה השלישית המערכת כבר מבינה ש"9" יהיה הדייר הקבוע שלה לתקופה הקרובה.

ובנוגע להמשך - אולי אי אפשר לסמוך על רייס שישריץ אלבומים על בסיס קבוע, ואף ייתכן שהוא לא יעניק ל"9" אח קטן, אבל אפשר להיות בטוחים וסמוכים שאם וכאשר - יצירתו תהיה חסרת פוזה, בעלת תשוקה ומהלב: דבר שקשה להגיד על רוב המוסיקה של ימינו.
 

ג'וש גרובן – Awake

עטיפת האלבום Awake
 עטיפת האלבום Awake   
חרדתי, מסויג וקצת סקרן – פתחתי את העטיפה של Awake: אלבום שלישי לאמן המוכר ביותר במילניום הנוכחי והיכרות ראשונה של אנוכי איתו. הרי מה לעזאזל השמיני יכול כבר להסביר את האדישות בשוק הישראלי לאמן שמכר למעלה מ-25 מיליון עותקים ברחבי העולם?!? אולי זאת שיטה טכנולוגית חדשה שטרם הגיעה לארץ של מדיה מגנטית המסוגלת לירות זיקוקים דרך חרכי האיוורור של ה-די.וי.די? אולי אלביס באמת חי ורק שינה את שמו לג'וש גרובן? אולי בכלל הרמקולים הולכים להמטיר עליי לחשי כישוף מאגיים שיכריחו אותי לאהוב את כל אשר אשמע.

הכנתי מטף כיבוי אש, לבשתי שיריון, הכנסתי את הדיסק למערכת וחיכיתי לראות מה יקרה.
עשרים שניות ארוכות מאד אחרי זה, התשובה הגיעה עם קולו של ג'וש גרובן: מתקתקות לעוסה, קלישאות חוגגות ושירה במושגים של בריטון וסופרן – הגירסא הגברית והגרועה יותר של האמריקאים לסלין דיון.

במעבר מהיר על מספר ראיונות עם האדם היחיד בעולם שיכול לומר שמספר שנות חייו הוא כמספר המיליונים של מכירותיו, מתגלה דווקא בחור די מופנם וצנוע, המספר כי בביתו הוא מרבה לשמוע את רדיוהד, פול סיימון, סטינג, פיטר גבריאל וביורק. משורת הנתונים האישית של גרובן, אפשר גם להבחין בכישרונו הרב: הוא למד במספר בתי ספר וקולג'ים לאומנות, בהם שיחק, שר וניגן (פסנתר ותופים). בגיל 17 הוא חבר לאמרגן/מפיק דיוויד פוסטר ולאחר שנתיים של טיפוח הוא כבר החל להקליט את אלבומו הראשון תחת מותג הענק Warner Bros.

איך כל זה מתחבר לקפסולה האמריקקית הדביקה שיושבת אצלי במערכת עכשיו – לא כל כך ברור. אבל כל עוד ישמר הסטאטוס קוו והקהל הישראלי ימשיך לדחות בקרירות את המגיפה האוניברסאלית האלימה שנקראת ג'וש גרובן, למי איכפת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by