בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גובל בפלילים 

גובל בפלילים

 
 
לילך וולך

"CSI ניו יורק" מתקשה למלא את החלל שמשאיר אחריו המדע - שמה לעשות - לא יכול לפתור כל תעלומה. מה שכן, חובבי הגופות המבותרות יבואו על סיפוקם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "CSI ניו יורק" (צילום: יח"צ)
 מתוך "CSI ניו יורק" (צילום: יח"צ)    
זוכרים סדרות מתח משטרתיות משנות ה-80? זירות פשע אפלוליות, איברים לא מזוהים עמומים, פלאשבקים בשחור לבן שמותירים הרבה מקום לדמיון. עיקרם של הסדרות הללו היתה עבודת הבלש – חושיו המחודדים, יכולות ההסקה המבריקות שלו, ומאבק המוחות שהוא ניהל עם הפושע. למה דווקא בלש? עם כל הכבוד למיס מארפל, העסק הזה נתפס בבירור כעסק לגברים בלבד. ואם כבר הצליחה להשתחל איזו מאדאם, צפוי שהיא היתה גברית במפגיע, לבושת חליפות אנדרוגניות ומנסה תדיר להוכיח שהיא בעלת ההואבוס ראנצ'רוס הכי גדולות בסביבה.

בשנות התשעים החלו לחלחל אל המסך החידושים הטכנולוגיים שעולם המז"פ החל להנות מהם, וככה נהיינו כולנו מומחים דה לה שמאטע לבדיקות די.אנ.איי, איבוק משטחים לטביעות אצבעות, ודפוסי התזות דם. את תפקידו של הבלש תופס לאט לאט המדע, וההתפעלות של הצופה עוברת מגאונותו של הבלש היחיד רב הכוחות אל מערכת הזיהוי הפלילי כולה. יחד עם הקידמה המדעית, גם מקדם הגועל נעשה יותר ויותר גבוה, ומינוני הדם, האלימות הויזואלית וגופות מרוטשות, הפכו להיות עניין שבשיגרה. וכדי להשקיט את המצפוניסטים, תלו בזווית המסך את הסמל הטפשי שמזהיר מפני צפיה של בני פחות מ-14. שנאמר – כוסות רוח למת.

"CSI ניו יורק" (שהיא כמו שאר סדרות ה-CSI, רק עם יותר אטיטיוד כראוי לניו יורקרים), היא אחת מהסדרות הנישאת על כנפי המז"פ, ועושה בו שימוש פלואידי למדי. ביחידה הזו לא זקוקים למדובבים, חוקרים או פרופיילרים, כי המדע יכול להסביר את הכל. שרלוק הולמס אולי היה חוגג, אבל המציאות, כרגיל, היא יותר מורכבת, ואת החללים האלו הסדרה קצת מתקשה לספק.

גם בעונה החדשה המבדרת לעילא לכשעצמה, התפרים מעט רופפים בסיפורי המקרה, והשימוש החוזר בדאוס אקס מכינה שלפתע מסדר את היוצרות באורח פלא, קצת מעיב על השמחה והשעיית הספק שממנה אנחנו נותנים לסדרות כאלו להנות. מה שכן, לחובבי הגופות המבותרות, חלקי פנים שמתעופפים מגורדי שחקים, וקלוז אפים מדממים – יש למה לצפות.

CSI משתמשת בשחקנים משובחים אבל מעניקה להם טקסטים שבלוניים מדי שלא מאפשרת להם לזרוח דרך הבנאליה, וככה, אפילו גארי סיניז המצוין ומלינה קאנקרדס שהיא סוג של טעם נרכש (אם לא תיעבתם את הצורה שלה ב"פרובידנס", אני כן), מגישים הופעה עצית משהו של חובבי מדע גיקיים שנתנו להם להשתולל במעבדת בית ספר.

אמנם לא הייתי זורקת את"CSI ניו יורק" מהמיטה שלי, אבל בהחלט יש פרטנריות משובחות ומעניינות יותר.

אקסטרא הוט, ימי ב', 22:00

בקטנה
*ברוח הימים האחרונים, אם הבחור הסליזי מהפרסומת של Pfizer היה מזמר בעודו נוסע איתי במעלית "I'm gonna make the most of my life", הייתי מרססת אותו בגז מדמיע. ככה, ליתר ביטחון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by