בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כצאן אל הטבח 

כצאן אל הטבח

 
 
שרון שילוח

"באדנהיים 1939" על עיוורון יהודי גרמניה, מרשימה אך עקרה מרגש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סצינה מ"באדנהיים" (צילום: יח"צ)
 סצינה מ"באדנהיים" (צילום: יח"צ)   
בימים אלו מעלה תיאטרון הקאמרי את המופע הייחודי "באדנהיים 1939" על פי ספרו של חתן פרס ישראל לשנת 1983, אהרון אפלפלד. המופע, שעולה לעשר הצגות בלבד, הוא מופע בינתחומי שמשלב את עודד תאומי בתפקיד המספר עם התזמורת הקאמרית הישראלית, בניצוחו של גיל שוחט ולהקה של כ- 12 רקדנים-שחקנים מתיאטרון קליפה.

הקונצרט התיאטרלי מספר את סיפורה של באדנהיים, עיירת נופש (או עיירת מרפא, כפי שנקראו מקומות אלו אז), המאוכלסת מידי שנה בקהל נופשים ואמנים, המורכב כולו מיהודים מתבוללים הנאמנים לארץ מולדתם, גרמניה. מידי קיץ הם נערכים לקראת פתיחתו של פסטיבל האמנויות הססגוני בעיר, ומתהדרים בשלל מחצלות וגינונים. קהל היהודים הבורגנים אשר התכחש לעצם יהדותו, סירב בכל תוקף לראות את הכתובת שהייתה על הקיר: סממני הפורענות החלו לתת בהם אותותיהם, אך הם פירשו כל מעשה כזה כאות לטובה. כך, משהגיעו נציגי המחלקה הסאניטרית לצורך מדידות של התושבים וחיטוט בבתיהם, ראו בכך מגמת התייעלות ושיפור של המחלקה. גם כאשר עלו לבסוף על הקרונות בדרך למותם בפולין, היו מי שפירשו זאת "כמיקום מחודש במזרח אירופה", ותו לא.

הספר "באדנהיים עיר נופש" יצא לאור בשנת 1975 ,תורגם לכ-17 שפות שונות ועובד למחזה בלונדון בשנת 1995. בהפקה העשירה, אותה מעלה הקאמרי, מספר עודד תאומי את קורותיה של באדנהיים, כשלהקת הרקדנים הלבושה בלבן - ספק חגיגי ספק תחריכי - מתארת את המתרחש בסצנות שנדמות כהזיה אחת גדולה, והמספר הוא למעשה הדובר היחיד על הבמה. את הסצנות מלווה התזמורת הקאמרית הישראלית ביצירה מוסיקלית שלעיתים נדמה כי מתחרה על תפקיד המספר, בניצוחו של גיל שוחט.

ההפקה הייחודית הזו, שמתנהלת מסביב לתזמורת הממוקמת במרכז הבמה (בעזרת שלוש במות מוגבהות) מתארת את הטראגיות בסיפור של יהודי באדנהיים מבלי לגלוש לתיאורים רגשיים שחסרונם ניכר. כמעט קשה להודות כי ההפקה המאוד מושקעת הזו, שמספקת חוויה חזותית ומוסיקלית יוצאת דופן, אינה נוגעת בנימי הרגש. גם אם כך מספר אפלפלד את סיפורו, כמחזה על במה, הפאתוס מעט חסר. הקטע המרגש ביותר במופע הוא שירתה של הילדה עינת ארונשטיין כילד הפלא המופיע בעיר, שקינתו היא מעין סימן לבאות.

יחד עם זאת, המופע מרתק ומתוזמן היטב, עשיר בכוריאוגרפיה ונותן תחושה של סיפור מעשייה בסגנון קלאסי, כשבחובו מסתתרת טרגדיה נוראית. עיצוב התפאורה, שלכאורה נראה פשוט, מתגלה עם משחקי התאורה כיוצר תחושה תלת מימדית, של מעין אשליה או הזייה. כך, כשאותם יהודים נהנתנים מתגודדים להם בשדה למשחקי כדור, הכל נצפה תחת מסך ערפילי, אשלייתי. האלמנט החזותי הזה, בא להמחיש את המציאות המדומה בה היו שבויים אותם יהודים שבחרו לטמון ראשם בחול. גם הם, כמו הצופים במחזה, ראו את המציאות מבעד למסך אשלייתי ומתעתע.


באדנהיים 1939- התיאטרון הקאמרי
בימוי: מיכה לוינסון ועמרי ניצן
ניצוח והלחנה: גיל שוחט
בימוי תנועה: עידית הרמן
עיצוב תפאורה ותלבושות: רות דר
עיצוב תאורה: קרן גרנק
עריכה: עירן בניאל

בהשתתפות: עודד תאומי, מיכל אבולעפיה, דינה בליי-שור, עדי גילת, יוחאי גינתון, מיכל הרמן, מאיה ויזר, אליאן ולאג'י, עמנואל חנון, לי מאיר, עודד צדוק, טקגורי קאווהאראדה, דירק קונש, תמר גייסט, ועינת ארונשטיין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by