בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מעורר תיאבון 

מעורר תיאבון

 
 
הילה בקמן

אלבום האוסף של סי-לו גרין בעיקר עושה חשק לשמוע את אלבומיו הקודמים. קול נדיר וחדור נשמה יש בשפע, אבל תהליך מוסיקלי עם התחלה, אמצע וסוף אין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת האלבום
 עטיפת האלבום   
Crazy (מתוך האלבום St. Elsewhere), השיר ששחרר הצמד נארלס בארקלי המונה את סי-לו גרין ודי ג'יי דיינג'רמאוס, נכנס לדברי הימים של המצעד הבריטי אחרי שטיפס אל המקום הראשון מבלי שהיה לו ולו העתק פיזי אחד זמין לרכישה. הסינגל, שהוצע לרכישת אונליין בלבד, רשם עשרות אלפי הורדות תוך חודשים ספורים לאחר העלתו לרשת, ולימים, קטף בטקס MTV אירופה את פרס השיר הטוב ביותר לשנת 2006. הצמד גם זכה לפרגון מצד הקולגות, שבחרו בו באותו טקס להבטחה של השנה.

Crazy הפנה את אור הזרקורים אל הזמר שבצמד, סי-לו גרין (תומאס קאלוויי במקור), שחשף קול נדיר, עוצמתי וחדור נשמה. זאת גם הייתה החשיפה הגדולה ביותר לה זכה במהלך עשר שנות קריירה, במהלכה הוציא שני אלבומי סולו עטורי שבחים ושלושה אלבומים מוערכים אף הם, כחבר בגודי מוב. הגודי מוב היה הרכב היפ הופ שביחד עם אאוטקאסט טווה את הסאונד המובחן של הדרטי סאות'.

Cee-Lo, The collection (הכולל שירים מתוך אלבומי הסולו שלו Cee-Lo Green and His Perfect Imperfections, ו- Cee-Lo Green Is the Soul Machine, ומתוך אלבומים של הגודי מוב, ושיתופי פעולה אחרים) מספק רק תמונה מגורענת.

אלבומי אוסף המאחים שברי יצירות שלמות (כלומר אלבומים) הם ככלל עניין בעייתי, ונדמה שבמקרה של סי-לו גרין במיוחד. האלמנט הכי מובחן אצל סי-לו, בן למשפחת כמורה וזמר גוספל בעברו, הוא נכונותו חסרת העכבות להניח לרגש ולתשוקה להניח את הטון. אלבומים טובים, ובפרט של יוצרים מונחי רגש, אוספים אותך אל המסע הרגשי שליווה את יצירת האלבום. יש לו התחלה, אמצע וסוף, ויש לו תהודה שלא יכולה להיווצר אלמלא הלך הרוח שמרחף מעליו.

ובכל זאת, מישהו היה צריך להרים את הכפפה ולערוך היכרות רוחב עם האיש האקצנטרי שאוחז במשמנים מקועקעים ובקול החודר את מעמקי הנפש להמוני סקרנים שלא נחשפו אליו לפני Crazy.

בשליש הראשון של האוסף, הכולל 18 רצועות, סי-לו משתכשך באותם מים סוחפים שטבלו בהם פאנקדליק, אאוטקאסט וסליפי בראון. בחלקו השני הוא משתמש בחדות לשונו ובפלואו מתגלגל ונחוש כדי לפרוס את משנתו הכמו-מיסיונרית על מהות החיים בקטעי ראפ וספוקן וורד עוצמתיים. סי-לו מפגין ניסיוניות כשהוא דוגם קצת אמביינט (Bass Head Jazz) ומצרף אותנו אל המסע הקלסטרופובי אל השגעון ב-Under the Influence. החלק השלישי חוזר לחמם את האווירה עם קטעי סול-Fאנק שחותמים את האלבום באקורד רגוע ונעים.

האוסף מספק תמונה פנוראמית מהנה של ספקטרום היצירה של סי-לו, אך כל כמה שתנסו, לא תצליחו ללכד את הקטעים לכדי סיפור מוסיקלי מגובש. את זה יכולים לעשות רק האלבומים השלמים. אם כבר יש לאוסף של סי-לו איכות, היא זו של אפיטייזר. הוא בעיקר עושה חשק למנות העיקריות. גם זה סוג של איכות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by