בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נשיקה ארוכה ללילה 

נשיקה ארוכה ללילה

 
 
שרון שילוח

"חלום ליל קיץ" של רנה ירושלמי מבריק ביצירתיות ובקסם, רק חבל שהוא לא קצר יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "חלום ליל קיץ" (צילום: יח"צ)
 מתוך "חלום ליל קיץ" (צילום: יח"צ)   
אין ספק שדרך הביטוי של רנה ירושלמי ייחודית רק לה. "חלום ליל קיץ" של שייקספיר, אותו העלתה בהפקה משותפת ל"אנסמבל עיתים" שלה ולתיאטרון "הקאמרי", מדבר בשפה חזותית שונה ממרבית המחזות העולים פה. הוא מכיל אלמנטים ואמצעי הבעה מינימליסטיים ומקוריים מאוד אשר מייצרים בחוכמה רבה אווירת מסתורין ואשליה באולם "נחמני" בו מוצג המחזה.

האולם שגם ככה אפוף תחושת מסתורין ותלישות, מקבל מימד של קסם ואגדה עוד לפני תחילת המחזה. ברחבת הכניסה יקבלו את פניכם ליצנים, חברי האנסמבל, שיצטלמו אתכם, יביאו לכם את הכרטיסים מהקופה ויכבדו אתכם בכוסות יין קטנות. ברוח שטות הם מלווים את הנכנסים לאולם, מושיבים אותם ובדרך מקורית ביותר המשלבת ריקוד ושירה יבקשו מכם גם לכבות את המכשירים הניידים ויעשו הובלה למחזה תוך כדי.

"חלום ליל קיץ" היא קומדיית טעויות רומנטית המורכבת משלושה סיפורים השזורים זה בזה. שני זוגות שחיי האהבה שלהם קשורים האחד בשני בורחים ליער קסום. הסיפור של אחד מהם הוא מעין גרסה ל"רומיאו ויוליה", בעוד הזוג השני מספר סיפור של אהבה נכזבת. במקביל מגיעה לאותו יער קבוצת שחקנים חובבנים לקראת חזרות אותן הם עורכים שם. מעל הכל מנצחים שליטי הלילה של היער, זוג בפני עצמו שנמצא בסכסוך ומהתל האחד בשני ובשאר הדמויות גם יחד.

המחזה האבסטרקטי והמורכב מתרחש באתונה שאין יער בסביבתה, מה שמאפשר להתייחס ליער יותר כאל מקום דמיוני שקיים רק בקו הדק שבין המציאות לחלום. על אף הדינמיקה המצחיקה והמעניינת על הבמה וההברקות ביצירת אווירת הזיה וחלום כמעט באפס אמצעים, המחזה המתוחכם הופך כבר עם סיום המערכה הראשונה למייגע ומעייף. הטקסטים אותם יורים השחקנים בצרורות, העלילה המסובכת, ובעיקר העובדה כי כמעט כל המערכה השנייה אינה סוחבת מכובד אורכה - הופכים את היצירה, עם כל הקסם שבה, למתישה.

למרות זאת ראויים לציון התרגום הקולח של אברהם עוז, והבימוי המקורי של רנה ירושלמי שמשלב בתוכו תנועה רבה בהדרכתם של סער מגל וסונדרה אמסלם. יחד עם התלבושות והתחפושות של דיתי אופק, המוסיקה האלקטרונית העכשווית של אבי בללי, התפאורה המועטה אך האפקטיבית שמשאירה מקום רב לדמיון של כנרת קיש והתאורה של אבי יונה בואנו - נוצר מחזה קסום ויוצא דופן, שעל אף אורכו יש בו הישגים רבים.

התיאטרון הוא כזה המודע לעצמו, מין משחק של תיאטרון ומציאות, דרמה המושגת בעזרת שחקן בתפקיד פועל במה שנמצא על הבמה לאורך כל המחזה. פעם אחת הוא צובע את הקיר מאחור, פעם אחרת הוא מתקן משהו או משחרר סבך חבלים תוך כדי המופע, עד שקבוצת השחקנים מצרפת אותו לשורותיה. גם בזמן ההפסקה הוא ממשיך בהצגה ופותח טרמוס קפה וסנדוויץ' להנאתו. הוא גם זה שאחראי על משחקי התאורה לכל אורך המחזה וכחלק מתפקידו מחליף את השקפים המוקרנים על הקיר או יוצר אפקטים על ידי משחקים עם פנסי התאורה.

את המעבר ליער מסמלת עגלה קטנה אותה מושכת בחבל אחת הדמויות ועליה עץ קטן. את כוחותיה העל טבעיים של מלכת היער מסמלים בלוני גז לבנים שמושכים מעלה את גלימתה הלבנה והאוורירית. אלו רק מעט מהדוגמאות למקוריות של "אנסמבל עיתים". כמה חבל שבשל הדיאלוגים האינטנסיביים ואורכו הרב והמיותר של המחזה, נפגמת מאוד ההנאה ממנו וההברקות היצירתיות הכלולות בתוכו מגרדות את גבול הקטנוניות.

שחקנים: אלחי לויט, קארין מרום, רועי שולברג, ציון אשכנזי, נדב ניר, נתלי פיינשטיין, מיכל מוזר, צבי סהר, חי מאור, דור כהן, רועי סרוק, רועי שולברג, גדי וייסברט, מאיר שובל, עינת אביטל גליקסמן וערן שראל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by