בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טום הנקס, רוצח שכיר 

טום הנקס, רוצח שכיר

 
 
אודליה ברקין

השבוע נוכל לצפות בסרט שואה של פולנסקי, סרט גנגסטרים של מנדז, סרט אינדי של סודרברג, סרט מסע אוסטרלי וסרט ישראלי חדש

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הפסנתרן

 
The Pianist

סרטו של הבמאי רומן פולנסקי, המספר את סיפורו של ולדיסלב שפילמן, אשר היה פסנתרן רדיו מוכשר בוורשה. בשל יהדותו, הוא נאלץ לברוח מאימת הנאצים. בדרך נס, הוא ניצל מרכבת המוות ובמשך שלוש שנים נדד ממחבוא למחבוא בחורבות ורשה. הסרט עוקב אחר סיפור הישרדותו ומבוסס על סיפור אמיתי. עם: תומס צ'פמן ואדריאן ברודי כשפילמן. פולנסקי, יליד ורשה, הוא ניצול שואה שאיבד את אמו במלחמה.

במאי: רומן פולנסקי (השער התשיעי), 148 דקות, צרפת/בריטניה 2002

הקרנות: באר –שבע-אורי; הרצליה - רב חן; חולון- גלובוס; חיפה- גלובוס, אורי; ירושלים- גיל, בניני האומה; כפר סבא- גיל; נס ציונה-גיל; נתניה- גיל; פתח תקווה- גיל, היכל; קרית אונו- רב חן; קרית ביאליק- קריון; רחובות - רב חן; רמת אביב- לב אביב; רמת גן- לב אלרם; רעננה- פארק; תל אביב- מוזיאון תל אביב.
שימו לב לשעות ההקרנה המיוחדות!
 
 
Box Office Magazine: סרטו המוצלח ביותר של הבמאי מאז "טס". מהרגע שהסרט משיל מעליו את ההכרח להעביר שיעור היסטוריה מזורז (בערך אחרי חצי שעה) ומתמקד בולדיסלב עצמו, הוא פשוט מבריק. מורגש שפולנסקי השקיע את לבו בסרט הזה.

Kinnopio: הקאמבק המושלם של פולנסקי. אחד מסרטי השואה הטובים ביותר שנעשו בזכות משחקו המצוין של ברודי והצילום של אדלמן. תיעוד מלא של הזוועות של תחילת המלחמה, וההשפעה שהייתה להן על היחיד. מיטיב להראות את האושר והחמימות שחולקים בני האדם באמצעות המוסיקה- יעלה דמעות ותקווה בלבכם.

Hollywood Reporter: פולנסקי מתאר את המאורעות בריחוק מסוים, מתבונן בזוועות ומביא אותן לצופים מבלי ליצור מעורבות - חבל שדווקא במאי כזה מוכשר, שחווה על עצמו את מאורעות השואה, יוצר סרט כל כך לא אישי. קשה לצופים להזדהות עם דמותו של ולדיסלב שכן מלבד היותו מוזיקאי, אין לו כמעט מאפיינים אישיים ואופי, וכיוון שרוב הסרט הוא לבד, לא ברור מה הוא חושב על מצבו.
 

הדרך לפרדישן

 
Road to Perdition

הסרט מתרחש בזמן השפל הגדול בארה"ב. טום הנקס הוא מייקל סאליבן, בנו המאומץ של בוס פשע מקומי (פול ניומן) ומחסל מקצועי בשירותו. טעות גורמת לכך שבנו ואשתו נרצחים וגם סאליבן עצמו ובנו השני, נמצאים בסכנת חיים. בעוד הם נמלטים מתכנן סאליבן נקמה ברוצחי משפחתו. דרמת מתח.

במאי: סם מנדז (אמריקן ביוטי), 119 דקות, ארה"ב 2002

הקרנות: אור עקיבא- רב חן; אילת-אילת; אשדוד- רב חן; אשקלון-רב חן; באר שבע-רב חן; בת ים- רב חן; הוד השרון-גיל; הרצליה- רב חן; חיפה-רב חן מרכז הקונגרסים, רב-חן לב המפרץ; יהוד- רב חן סביונים; ירושלים- רב חן; כפר סבא-גיל; כרמיאל- רב חן; נהריה- גלובוס; נתניה- רב חן; עפולה- רב חן; פתח תקווה- רב חן; קריית אונו- רב חן; רחובות- רב חן; רמת גן-רב חן איילון; ראשל"צ- רב חן, הזהב; רעננה - פארק; תל אביב-רב חן דיזנגוף.
 
 
New-York Times: הטון הוויזואלי של הסרט מלכותי ועשיר- שירה ממש. כיוון שהדמות הראשית מגולמת על ידי הנקס שנוטף מצפוניות ומוסר אך מגלם רוצח שכיר, מאפיינת את הסרט אותה עמימות מוסרית שמאפיינת את "הסופרנוס"- הרע והטוב אינם מוחלטים. מגלם במדויק את היראה והכבוד שחשים ילדים להוריהם, מורא שמחלחל גם לחייהם כבוגרים. הנחת היסוד בסרט היא אמונה בגורל ובאפשרות לגאולה.

Slant Magazine: כמו קודמו "אמריקן ביוטי", גם "הדרך לפרדישן" הוא סיפור מסופר היטב ומרוצה מעצמו. מורגש שהסרט לקוח מסיפור קומיקס- העיצוב החזותי שלו, הדיאלוג המקוצר, הבעות השחקנים וגם קטעי האלימות האופראיים שלו מושפעים מעולם זה. חבל שהדמויות לא עקביות, הנושא המרכזי של הסרט, לא ברור בדיוק, וסמליות היתר (השאובה מעולם הדת) מונעת מהסרט להיות מעמיק יותר.

Haro Online: אמנם העבודה של כל הנוגעים בסרט הזה הייתה טובה מאוד- משחק, פסקול, צילום, בימוי - אך הוא סובל מעודף חשיבות עצמית. נדמה שמנדז שם לב לפרטים והזניח את ההתפתחות הרגשית של הסיפור. למרות הפגמים המזעריים, זהו סרט מרתק ומעורר- מחשבה.
 

ארוכה הדרך הביתה

 
Rabbit Proof Fence

בתחילת שנות השלושים נחקק חוק באוסטרליה לפיו על מנת להתקדם ולהינצל מחיי בערות על ילדי האבוריג'ינים (ילידי היבשת) לעבור לבית יתומים , להתחנך שם על פי רעיונות האדם הלבן ולעבור למשפחה אומנת לבנה. בעוד הרעיונות שמאחורי החוק היו מלאי רצון טוב, עמד מאחוריהם אינטרס נסתר- הרצון של האוסטרלים הלבנים להעלים את גזע האבוריג'ינים על ידי עירובם בחברה. ההנחה הייתה שתוך שלושה דורות , לא יישארו יותר ילידים מקוריים.

כשמולי מגיעה לבית היתומים המרוחק אלפי קילומטרים מביתה, היא מגלה שהוא מזכיר יותר מחנה ריכוז ושההכשרה שנותנים לה היא בעצם הכשרה של משרתת. בצעד אמיץ היא לוקחת את אחותה ובת דודתה ויחד יוצאות שלושת הנערות למסע אמיץ במדבריות אוסטרליה , בדרך חזרה הביתה.

מבוסס על סיפור אמיתי. שתיים מהנשים שהשתתפו במסע עדיין חיות. עם: קנת' בראנה.

במאי: פיליפ נויס (אספן העצמות), 94 דקות, אוסטרליה 2002

הקרנות: חיפה-גלובוס; ראשון לציון- גיל; רחובות- רב חן; קרית ביאליק- קריון; תל אביב-דיזנגוף.

בקרוב:
ירושלים- תיאטרון ירושלים; רמת השרון- כוכב;
 
Insideout Films: ניחן בפשטות החודרת בחוזקה כל מנגנון ציני. הסרט מספר סיפורה של אכזריות המבוססת על אידיאלים אצילי - נפש. קשה להאמין שהסיפור הזה אמיתי. הסגנון הויזואלי של הסרט מחוספס ובלתי מלוטש, הצילום גס. משחקן הכן של הילדות פשוט שובר את הלב.

Eye Weekly: מלבד כמה רגעים מרגשים וצילומים מרהיבים, הסרט באופן כללי די מאכזב. הופעתו של קנת בראנה היא כל כך חד-ממדית שנדמה שאפילו לדמות מצויירת יש יותר אופי . ההשוואה שהבמאי עושה בין הילדות האמיצות לשוביהן החשוכים היא מדי צפויה.

Urban Cinefiles: גם סיפור הרפתקאות מסופר היטב וגם שיעור מאלף בהיסטוריה. למרות שהוא עוסק בנושא פוליטי, נויס משתמש בגישה הומינטרית ולא פוליטית על מנת להגיע אל לב צופיו. הוא נמנע מהיסטריה, ומרגשנות זולה, ומספר סיפור מדהים של שלוש ילדות. מהנה וחשוב.
 

עירום מלא

 
Full Frontal

קומדיה בת זמננו המתרחשת בלוס אנג'לס ועוקבת אחר מערכת היחסים המסובכת בין שבעה חברים, במשך 24 שעות. קרל ברייט (דייויד הייד פירס), הוא כתב מגזין . אשתו לי (קת'רין קינר), היא סגנית הנשיא למשאבי אנוש בחברה גדולה. אחותה לינדה (מרי מקקורמק), היא מסז'יסטית בבית מלון. קלוין (בלייר אנדרווד) הוא כוכב סדרת טלוויזיה מצליחה שזה עתה זכה לתפקידו הקולנועי הראשון, ונושא הכתבה אותה כותבת פרנצ'סקה (ג'וליה רוברטס). ניקי קאט מגלם שחקן שמשחק את היטלר בהפקה בימתית וגאס (דייויד דוקובני) הוא המפיק של סרטו של קלווין. היום מגיע לשיאו במסיבת יום ההולדת ה – 40 של גאס , במלון יוקרתי בברלי הילס.


במאי: סטיבן סודרברג (טראפיק, סקס שקרים ווידיאו טייפ), 101 דקות, ארה"ב 2002

הקרנות: חיפה- רב חן; ירושלים- בניני האומה; תל אביב- רב חן האופרה.
 
New Times L.A: תקציב זעום, נבחרת ענק של כוכבים שעובדים כמעט בהתנדבות וצילום במצלמה דיגיטלית תוך בקושי חודש, יצרו קומדיה צינית ומלאת גחמות, שנראית כמו בדיחה פנימית שרק קמצוץ אנשים בתעשיית הקולנוע יכולים להבין. את הקהל לא לקחו בחישוב. סוג של פרודיה של סרט על סרט עשויה בצורה זולה, שטחית ולא מפותחת, ומבוססת בעיקר על דמויות מגניבות. הכיף החלקי בכל זאת נובע מכך שהבמאי הכניס מלא התכתבויות פנימיות עם סרטיו הקודמים וסרטיהם של השחקנים בסרט.

Hollywood.com: ניסיון פוסט מודרני כושל לעשות סרט על סרט שהוא לא ממש סרט. סודרברג חוזר להראות את מקורותיו כבמאי קולנוע עצמאי, משתמש אך ורק בתאורה טבעית ומבקש משחקניו לאלתר ולבנות את הדמויות בעצמם. מלבד התרגיל הזה, שהוא סוג של מפגן ליכולות האינדי של הבמאי, אין בסרט הזה שום דבר.

Reel.com: אחרי שעבר למרכז ועבד בהוליווד סודרברג מנסה לחזור לשוליים ונכשל. הסרט כל כך לא ראוי מבחינה טכנית, שאם הוא לא היה חתום עליו, אף אחד לא היה מפיץ אותו וחבל שהופץ. עלילה מבולגנת, דמויות לא מעניינות וסיפור לא מקורי. חבל שעל צוות כל כך מוכשר של שחקנים נגזר לשחק דמויות שטחיות.
 

חוכמת הבייגלה

 
Beygale

גולן (גיא לואל) כבר בן שלושים ועדיין לא יודע מה יעשה כשיגמור את הצבא. הוא בז למערכות יחסים בורגניות, ומחפש בחורה שתסעיר אותו. כשהוא פוגש בדקלה (אוסנת חכים), אחותו של חברו הטוב, חייו משתנים. אבל כשגם הזוגיות אתה נכנסת למעין שגרה, גולן המבולבל מחליט לחתוך רק על מנת לגלות שאין זוגיות מושלמת. מבוסס על רב המכר של אילן הייטנר.

במאי: אילן הייטנר (מחבר "חוכמת הבייגלה"), 101 דקות, ישראל 2002

הקרנות: חיפה-רב חן מרכז חורב, רב-חן לב המפרץ; יהוד- רב חן סביונים; ירושלים- רב חן; פתח תקווה- רב חן; רמת אביב-לב אביב; רמת גן- לב אלרם; רעננה - רענן; תל אביב- לב דיזנגוף.
 
בננות. קום: סרט ישראלי, עדכני, זורם ומשעשע שמצליח ליצור ולשמור על עניין בזכות ליהוק מוצלח, תסריט חביב ובשל האמירה שבו. בסרט גלומה אמירה מהותית ומעניינת על הגבר הישראלי, על החיים של הצעירים בתל- אביב ועל מערכות היחסים בין גברים לנשים. סרט חביב, על התבגרות מאוחרת עם קטעים מרגשים ויפים ומסר אוהב.

שיחת בנים עם כוכבי ויוצרי הסרט
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

הדיקטטור הגדול, אינסומניה, בלאדי סאנדיי
מר דידס, בנות הפאוור פאף, ממש מושלמות, מכתבי אהבה, ציפורים נודדות
XXX

כל הביקורות, כל הסרטים

האם סרטו של סם מנדז מצליח לגעת כמו שהצליח "אמריקן ביוטי"? האם עדיף שסודרברג יתמקד בקולנוע הוליוודי וישכח מעברו המבריק כאיש אינדי? הספר "חוכמת הבייגלה" שווה סרט? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים

 

קדימונים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by