בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרויקט ביתי 

פרויקט ביתי

 
 
אמיר עמרמי

אירוע השקת פרויקט מוזאיק היה מסויט. בבית, עם האלבום, היה נעים יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אייל קצב ושמוליק נויפלד (צילומים: ענת מוסברג)
 אייל קצב ושמוליק נויפלד (צילומים: ענת מוסברג)   
בחמישי האחרון הוזמנו כל המי ומי למועדון האומן 17 בת"א, כדי לחגוג את יציאת האלבום של Mosaic Project (עננה / הד ארצי). הפרויקט התחיל לפני יותר משלוש שנים ביוזמתם של המוסיקאים שמוליק נויפלד ואייל ליאון קצב. האלבום בעיקרו הוא אלקטרוני, וניכרת בו השקעה יתרה בסאונד ובהפקה, והוא כולל שישה קליפים מדליקים.

האלבום הושק בנובמבר האחרון באנגליה בהפצה של חברת התקליטים Universal, ובמקביל הוא מופץ בגרמניה על ידי Sony/BMG. בפרויקט משתתפים מוסיקאים ישראלים וערבים, ביניהם נגן העוד פרופ' אליאס תייסיר, החלילן אמיר שייסהר, המוסיקאי אבי בללי, הזמרת מירי מסיקה, הזמרת שיראל מצרפת וזמרים מקהילת הכושים העבריים.

ניסינו לפלס את דרכנו בין המוני המוזמנים שגדשו את המועדון התל אביבי, ובדרך חזרה רצינו לקלל על הרגע שעזבנו את כותלי הבית. הלחץ של האנשים גבל בחוסר בטיחות, אבל זה ניחא, מה שהפריע יותר היתה התוכנית האמנותית. במשך חצי שעה צפינו בששת הקליפים המושקעים ששודרו על גבי מיטב מסכי הפלזמות שהיו תלויים על קירות המועדון, ולפני כל שיר צפינו בכמה דקות של ראיון עם נויפלד וקצב, שהסבירו לנו על השירים שאנחנו עומדים לשמוע. זה, לכשעצמו, פשע שלא במתכוון - לקחת מהמאזינים והצופים את האפשרות לפרש את החוויה שלהם בעצמם.
 
מסיקה (שרה בפרויקט) וכורם (באה לפרגן)
 מסיקה (שרה בפרויקט) וכורם (באה לפרגן)    
אבל למה לאלץ אותנו לעמוד ולבהות במסכים, כאילו שלא קיבלנו את תקליטור הקליפים בדואר? עוד זה מדבר, ואנשים ממשיכים להיכנס בדלת המועדון. זה כבר היה יותר מדי. החלטתי לוותר על התענוג.

מבחוץ הבנו שנוגנו עוד שלושה שירים בהופעה חיה על הבמה, ולאחר מכן התפזר הקהל. בבית, כשהאלבום התנגן במערכת, התוודעתי לאלבום מושקע במיוחד, בעיקר בתחום הסאונד וההפקה. בהחלט לא משהו בסטנדרטים מקומיים. השירים, לעומת זאת, הם על הדרך. קשה להתחבר לטקסקטים, וקשה למצוא במחלקות הווקאליות משהו שאפשר לזמזם או להתחבר אליו.

הפסיפס החברתי-לאומי-אמנותי שפרויקט מוזאיק מבקש להגיש, לא תמיד מצליח לעבור דרך רצועות השמע שלו, היות ולטקסטים כאן יש משמעות משנית, עד כדי כך שלפעמים צריך להאזין בדריכות כדי להבין במה מדובר, כמו ב"Rhythm by Rhythm" למשל. עם זאת, כדאי לשים לב ל"Red to Red" הנהדר של מאיר גולדברג. בשורה התחתונה, מדובר באלבום נפלא ונעים מבחינה מוסיקלית, רק חבל שהטריחו אותנו למסיבת ההשקה באומן. הרבה יותר טוב בבית.

Mosaic Project / עננה (48:26)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by