בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הרי את מגורשת 

הרי את מגורשת

 
 
לילך וולך

"הבחורה בשורה מאחור" מתאר בחדות חניכת אישה למפלט ממוסד הנישואין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת הספר
 עטיפת הספר   
"בכל זאת, גבר התחתן איתי. קודם כל ברישום בעירייה ואחר כך בכנסיה. הייתי לבושה בלבן. אפילו שהוא לא היה הראשון. ואפילו שהוא לא היה האחרון. אמרתי 'כן' בכל פעם. הייתי מאושרת כל כך מעצם העובדה שמבקשים ממני משהו. שסוף סוף גבר מכיר בי. שהוא מעניק לי את שמו. שלא אצטרך עוד להיקרא בשם של אמא שלי." ("הבחורה בשורה מאחור", עמ' 16)

רומני חניכה הם ז'אנר בא בימים, שמקורו בסיפור החניכה לחברה של נער צעיר אשר ניתק מבית הוריו, עובר מסלול חתחתים כזה או אחר, ובסופו של דבר, מתקבל בהצלחה לחברה. תחנת ההכרח להתקבלות הנכונה והטובה לחברה, עוברת כמובן דרך מוסד הנישואין, אותה המצאה גברית שנועדה להבטיח את העברת המטען הגנטי הלאה בהצלחה, תוך דאגה דומסטית לכל צרכי הגבר. מקורו של רומן החניכה, אם כך, הוא בסיפורם ההטרוסקסואלי של גברים מצליחים (מתפקדים פיזית, מינית ונפשית), בדרך כלל לבנים ומחונכים היטב.

ה"אימוץ" של רומני החניכה בידי כל סופרי השוליים - נשים, מיעוטים, מהגרים, קיבל פרשנויות שבורות ומעוותות לאותו מודל צח מרבב, שתמיד מסתיים בהצלחה. ההיסטוריה הספרותית של סיפורי החניכה שלא צלחו היא ארוכה מכדי לסקור אותה, אך אין ספק שבשנים האחרונות אנו נתקלים ביותר ויותר סיפורי חניכה שחונכים את האישה אל מחוץ למוסד הנישואים, בבחינת הפוך על הפוך – האישה ולא הגבר היא הנחנכת - לכפירה במוסד הנישואים ולא לאימוצו.

את ספרה של פרנסואז דורנר, "הבחורה בשורה מאחור", ניתן לקרוא כסיפור פרטי וסינגולרי של התפוררות חיי נישואין של זוג פריסאי אחד ותו לא. נינה ורוז'ה נשואים מזה זמן נישואים חדגוניים ללא ילדים. המוקד היחידי אשר מחבר אותם הוא הקיוסק המשפחתי בו שניהם עובדים, ולרגעים נרמז שרוז'ה בכלל נישא לנינה כדי שתהיה לו עזרה זמינה וזולה בקיוסק. נינה מחליטה להפיח חיים במערכת הנישואים (או אולי לחבל בלי תקנה), ומתחפשת לאישה אחרת. האישה האחרת מפתה את רוז'ה והוא נכבש בקסמה. מכאן ואילך, כמו שניתן לנחש, הדרך לאבדון ולהתפוררות היחסים בגלל אותה "אחרת" שהיא לא אחרת מנינה, היא קצרה וכאובה.

ניתן לקרוא זאת, כאמור, כסיפור של זוג אחד, אבל סגנונה של דורנר רומז ומכוון לאיזו אלגיה כללית על חיי הנישואים המודרניים, שלכאורה מאפשרים כמעט הכל, ובמקביל גוזלים כל סיכוי לאינטימיות ול"אהבת אמת". נסיונותיה הכושלים והפתטיים של נינה להציל את שאריות האהבה שבינה ובין רוז'ה, טובעים בתוך ים אכזר של המובנות מאליו של קשר הנישואין. רוז'ה מאוהב עד כלות באישה האחרת, אך נשאר כאילו כפאו שד לצידה של נינה, שמצידה מנסה לאותת לו בכל דרך שהיא זו שהוא מאוהב בה כל כך. אבל רוז'ה מעדיף את הפנטזיה על המציאות.

במשפטים קצרים, מהדהדים כמכות פטיש, מרסקת דורנר כל נטייה לסנטימנטליות או התחנחנות. המציאות, לגרסתה של דורנר, היא אכזרית אך בשום אופן לא יוצאת דופן או ייחודית. למרות שתיאוריה והדמויות שלה לעיתים מצחיקים ושנונים מאוד, לא מדובר בעוד רומן התחבטויות קלילות כבועות נוסח "ברידג'ט ג'ונס", אלא במסמך תקופתי שהוא כמעט כתב תביעה להתעוררות.

פרנסואז דורנר / הבחורה בשורה מאחור, ידיעות ספרים 2006, 135 עמ', 78 ש"ח
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by