בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי  

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

מאות סנטה קלאוסים יוצאים לסיבוב פאבים ומועדוני חשפנות ומשתכרים (באחריות) והאחיין של הרב לאו במופע דראג לחנוכה. ניו יורק: תחנות תרבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

סנטות מרוחים על מדרכות ניו יורק

סנטה מחוק (מתוך santacon.com)
 סנטה מחוק (מתוך santacon.com)   
הכריסמס הניו יורקי הוא כפייתי כמעט כמו השבת בשכונת מאה שערים. הוא נופל עליך מכל מקום - החל בתחנות הטלוויזיה על מסכי הענק בטיים סקוור, המסקרות למוות את ה"תנועה בקניונים לקראת החג", דרך תחנות הרדיו המקומיות המנגנות בלופ אינסופי את מוסיקת הכריסמס הדביקה והמאוסה עם 500 גרסאות כיסוי ל"כריסמס לבן" ו"ג’ינגל ביילס", ועד לסנטה קלואסים הנמצאים בכל פינת רחוב ומרכז מסחרי.

מרבית הילדים הנוצרים באמריקה מאמינים שסנטה, הלא הוא סיינט ניקולס המזוקן והשמנמן, יחנה בערב החג את מרכבת הצבאים המעופפת שלו על גג ביתם, ישתלשל לו בנונשלנטיות דרך ארובת העשן, וישאיר אחריו צעצועים ומתנות על פי ההנחיות שנתנו לו בביקור הטראומתי בקניון. את ביקור הקניון הידוע לשמצה, יוזמות אמהות נאורוטיות המנסות לשכנע את ילדהם המפוחדים לשבת על ברכיו של הזקן הזר ,לפתוח בפניו את צפונות לבם החמדן, ולסיום גם לדפוק תמונה משותפת (שבה סנטה מחייך חיוך פרוורטי והילד לעיתים קרובות ממרר בבכי).

מי ירצה, אם כך, להחיות מחדש את חווית סנטה קלאוס הטרואמתית כמבוגר? מסתבר שרבים, ולצורך הדיוק - מאות. אלה הם האנשים שהגיעו ביום שבת האחרון ל"כינוס הסנטות השנתי במנהטן". לבושים בווריאציות שונות של תחפושת הסנטה (היו שחבשו את מרכבת הצבאים על הראש; היו שהפכו את הצבי המפורסם לאביזר מין; והיה גם מי שבהשראת החנוכה הפך לסנטה הראשון שראשו עשוי מלביבה), יצאו בהמוניהם לסיבוב פאבים ומועדוני חשפנות מוטרף שהחל בעשר בבוקר באיסט ווילג’ והסתיים אי שם בשעות הערב המאוחרות במרכז העיר.

חמש מאות אנשים התכנסו יחדיו בשם הארוע ההזוי הזה, כדי לתפוס ראש ואולי גם לתפוס זיון. המשתתפים נקראו להפגין מצב רוח טוב עוד לפני עזרת האלכוהול (עם צחוק ה"הו-הו-הו" הסנטה קלאוסי המופק באיזור הבטן), לא לדבר עם עיתונאים, ולנהוג על פי עקרונות הסנטה המכונים בשפת האירוע "ארבעת הפאקים": לא להפחיד את הילדים, לא להתעסק עם המאבטחים, לא לעשות בלגנים לשוטרים ולא לעצבן את הסנטות האחרות (אם כי אפשר וגם רצוי להחליף איתם נוזלים במהלך האיוונט).

המארגנים גם קראו לסנטות "להשתכר באחריות" (קונספט פולטיקילי קורקטי מופרך, שרק האמריקאים יכולים להמציא) כדי שהחברים האנונימים לא יצטרכו לגרד אותם מהכביש או לנקות להם את הקיא מהסטן. נראה כי לא כל הסנטות הפגינו קונפורמיות, ורבים מהם סיימו את היום במצב מחוק לחלוטין, הרחק משאר החבורה. המארגנים ניסו, אגב, למנוע את היפרדות הסנטות על ידי שליחת אסמסים שדיווחו על תחנת ההיתמסטלות הבאה, אבל הסאבווי במקרה הזה דפק את הטכנולוגיה.
 

האחיין שהרב לאו מעדיף להצניע

עמיחי לאו כהדסה גרוס (צילום: האתר הרשמי)
 עמיחי לאו כהדסה גרוס (צילום: האתר הרשמי)   
הרבה ניו יורקים מגלים שבתוך מאניית הכריסמס המתמשכת אין כמו להיות יהודי. ואם כבר אלטרנטיבה יהודית - מה יותר אלטרנטיבי מלשמוע את סיפור החנוכה מפיו של דראג קווין המחופש לרבנית אורתודוכסית בת 74 עם מבטא הונגרי כבד, שמפליצה בגרביונים וחובשת פאת מאה טון סינטתית? מה שלא מפריע לה לפנטז בקול על סיפורי התורה כאילו הייתה אחרונת הלוליטות. הדסה גרוס היא ניצולת שואה, בת לשושלת חסידים ואלמנתם של שישה רבנים חשובים, שלושה מהם אחים. היא מעבירה את המסורת שבעל פה, היא המסורת האוראלית, בהתמחות השמורה לדבריה לנשים בלבד. היא אוהבת להרגיש את חווית השבת עמוק בפנים, ודוגלת בקבלה מעשית (של כל מה שקשור בסקס).

עמיחי לאו לביא, השחקן הישראלי בן ה 35 החי בניו-יורק ואחיינו של הרב הראשי לשעבר של ישראל לאו, ובן למשפחת רבנים, הוא העומד מאחורי הדמות הפרובוקטיבית של ה"בובה מייסס", שהרעיון שלה לשימור המסורת היהודית הוא הפצת כתבי הקודש של הסקס מה"הולי לנד" ועד הפסטיבל "ברנינג מן". כמי שהידע שלה בגברים ובאביזרים נסמך בעיקר על הדמיון - נראה שהיא עושה את העבודה לא רע בכלל.
 

תאטרון מגומגם

 
הדבר הכי מדליק בעיר ניו-יורק, הוא שכל אחד יכול למצוא בה את מקומו - עבור כל תחום, ביזארי ככל שיהיה, תמצא קבוצת לימוד, וסביב כל הפרעה פיזית או נפשית, תתארגן קבוצת תמיכה - ואולי אפילו קבוצת תיאטרון. "הזמן שלנו" הוא קבוצת תאטרון שהוקמה עבור בני נוער יצירתיים הסובלים מגימגום. למה ה"זמן שלנו"? כי לרובנו אין סבלנות למגמגמים, ואנחנו דוחקים בהם להתאים עצמם לזמן הדיבור שלנו (שבמקרה של המגמגמים בעברית, זהו אתגר כפול, משום שהישראלים מדברים כמו שהם נוהגים - מהר ובחוסר אחריות).

אז מעכשיו בני הנוער המגמגמים בניו-יורק יכולים לקחת את הזמן. הם אמנם אינם מסוגלים לתקשר נורמלית דרך הדיבור אבל קבוצת התאטרון פותחת בפניהם אפיקי היתקשרות חדשים: משחק, שירה ויצירת מחזות מקוריים המועלים בתאטראות ניו יורק בהשתתפות שחקני תאטרון מפורסמים.
למי שעבורם כל שיחת טלפון עם חברת החשמל היא מקור לחרדה, ניתן רק לדמיין את הערך התרפיוטי של הופעה מול קהל של מאות צופים. אז הנה מצאנו מקום שבו לגיטימי ואף מומלץ לחקות את התרבות האמריקאית שאנחנו כל כך אוהבים להשמיץ. כי מי (לבד מבעלי המניות) קבע שיצירת התרבות בישראל אמורה להיות נחלתם הבלעדית של פוטוגנים צעירים ובריאים בעלי דיקציה מושלמת?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by