בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ילדי האתמול 

ילדי האתמול

 
 
מטין בילמן

"ילדים קטנים" העוסק בילדותיות על שלל גווניה, משוחק מצוין אך צפוי לעייפה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "ילדים קטנים"
 מתוך "ילדים קטנים"   
"ילדים קטנים" הוא סרט מתסכל. הוא מתסכל, לא מפני שהוא סרט רע. יש בו הפגנות משחק מהטובות ביותר שראיתי בזמן האחרון בקולנוע; הצילום של אנטוניו קלבאש מצוין; ועבודת הסאונד, (אין ספק שתשימו לב אליה) היא משובחת, מטרידה, וגורמת לתגובות פיזיות בלתי נשלטות. אך הסרט מתסכל כי נדמה שאם היה מתאמץ יותר - מהוקצע וחד יותר, היה נהפך לאחד מהסרטים הטובים של השנה.

בפרבר שקט ומבודד, כזה שלמדנו להכיר מסרטים כ"אמריקן ביוטי", וסדרות כמו "עקרות בית נואשות", חיה שרה, בגילומה של קייט ווינסלט - אם צעירה אשר נשואה לבעל-לא בעל, שבקושי נמצא שם. קהילת הפרבר מאוכלסת בהרבה זוגות צעירים, והיא, כמו אמהות רבות, מבלה את רוב ימיה עם ילדתה הקטנה, מוותרת על עצמאות וסיפוק עצמי, ונכנעת לתבנית ברורה מראש. היא נחשבת אאוטסיידרית, וממש כמו מאדאם בובארי, ספר שיקבל טיפול שטחי ובנאלי בהמשך הסרט, היא לא וויתרה עדיין על מאווייה. כאשר נכנס אל חייה בראד, חתיך ואב צעיר, נכנסים חייהם של שרה ושל בראד למערבולת יצרים.

ה"ילדים הקטנים" הם למעשה ההורים, ובסרט שכולו עוסק במעשים ילדותיים ובחוסר היכולת לשמור על איפוק ולדחות סיפוקים, אין זה מפתיע, ואפילו קצת ברור מדי, שבראד, הדמות הגברית הראשית בסרט, היא מדוכאת מבחינה יצרית, יצירתית וחברתית. בת זוגו, המגולמת על ידי ג'ניפר קונלי המטריפה, מביאה את הכסף הביתה, בזמן שבראד דואג לבנם הקטן. היא לא שכבה איתו כבר זמן רב, והוא, כאינפנטיל שחש מסורס שהאל בירך במראה אול-אמריקן וחיוך מיליון דולר (פטריק ווילסון בליהוק מצוין, כמו כולם בסרט הזה), חייב לרעות בשדות זרים כדי לבוא על סיפוקו. וכך, שועט בראד אל עבר שרה, לא יפה מדי, לא חכמה מדי, אך מלאת תשוקה.

סירוס הוא בכלל הנושא הדומיננטי של הסרט. הדמות הגברית הראשית השנייה היא גם של גבר שאינו יכול לדכא את יצריו, אך במקרה שלו, מעורבות ילדותית מגיעה מכיוון אחר. רוני הוא פדופיל אשר שוחרר מהכלא, אליו נכנס לפני שנתיים בעוון חשיפת איבר מינו בפני ילד, שמגיע אל הפרבר כדי להתגורר עם אימו. כבר בראשית הסרט הוא מוצג כסטריאוטיפ המושלם שפרצופו מרוח ברחבי העיר על גבי מודעות המזהירות מפניו. הוא נמוך, מכוער ופדופיל.

בסצנה הטובה ביותר בסרט - מה טובה? מבריקה – בא רוני פעם ראשונה במגע עם הקהילה בבריכה העירונית ביום חם במיוחד. אך בניגוד למצופה, רוני, בגילומו הפנטסטי של ג'יימס ארל היילי, נהפך במורד הדרך לאנושי ומוצא פתרון, אם כי לא מתוחכם במיוחד, שמא נאמר – ילדותי – כדי לדכא את יצרו.

היילי מציג כאן משחק משובח. ובעצם, כמעט כולם בסרט הזה ממצים את מלוא הדמויות שנכתבו עבורם. קצת חבל לי על ג'ניפר קונלי, שחקנית מצוינת, שתפקידה כאן הוא קטן, ולא בצדק. כאשר קייט ווינסלט קיבלה על עצמה את תפקיד שרה, מיד הציעה את פטריק ווילסון לתפקיד בראד. וכמה טוב שהצעתה התקבלה - הכימיה בין השניים מעולה, וווילסון מצליח לשאת על כתפיו תפקיד קשה של גבר אידיאלי שמתפורר.

המועמדת הוודאית מהסרט לפרס האוסקר היא ווינסלט. איזה משחק, אילו עוצמות – הדיוק והרגישות שלה מרטיטים, מענגים ומרגשים עד בלי די.

הסרט היה יכול להמריא ממש, אילו התסריט שלו לא היה לוקה בחסר. פילד, הבמאי, כתב את התסריט עם טום פרוטה, שכתב את הספר שעליו מבוסס הסרט. נראה כי המעבר למסך הגדול היה כרוך בפתרונות בנאליים ופשטניים. אפשר לראות חמישה מהלכים קדימה, והסרט צפוי לעייפה. נדמה שפילד רצה להגיד משהו חשוב, אך במהלך צילומי הסרט נזכר שאחרים אמרו זאת לפניו.
לרגעים הסרט מתעלה על עצמו, ובאחרים צונח אל תהומות הברור מאליו. איך שלא יהיה, כאשר תצאו ממנו, לא תוכלו שלא להרגיש אינפנטילים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by