בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לתפוס את הפרידמן 

לתפוס את הפרידמן

 
 
אמיר עמרמי

ניר פרידמן, מוסיקאי ושחקן עסוק, נהנה משני העולמות. ראיון שלפני אלבום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צמר, צוף, חורף ופרידמן (צילום: יח"צ)
 צמר, צוף, חורף ופרידמן (צילום: יח"צ)   
"את תמותי יום אחד / גם אני גם אני / אל תמהרי אל תרוצי לאף אחד / קחי ת'זמן תחכי... כמה אנשים צריכים למות היום / ואלוהים נתן לנו חיים יפים / זמן לאהוב להרגיש חזק מבפנים / אז אל תפסיקי לחלום". על המילים האלו חתום ניר פרידמן, מתוך הסינגל החדש שלו "אל תפסיקי לחלום", בדרך לאלבום סולו חדש שייצא בחודש הבא וייקרא "אפס מעלות" (פליי רקורדס).

פרידמן (35) התבגר, אם לשפוט על פי שמיעת הסינגל הזה, שרחוק מרוח הלהיטים הקודמים כמו "אוכלת מהצד" של השוונג של הפיתה. הוא בעצמו מסכים עם האבחנה: "מבחינת הטקסט אני חושף כאן פן נוסף שלי, שבאמת עוד לא חשפתי בשירים אחרים שלי שהתפרסמו והצליחו. זאת השאיפה שלי עכשיו, לשים דגש על המילה ועל הטקסט, אבל עדיין לא לוותר על המוסיקה ועל הפלייבקים שאני מאמין שהם אנרגטיים. הטקסט בשיר הזה הוא המקום שאני רוצה להיות בו".

דמותו האדמונית של פרידמן, זמר ושחקן, זכורה בעיקר בזכות יכולות המשחק שלו. הוא החל את הקריירה שלו בסדרה "עניין של זמן", וכמה שנים מאוחר יותר, נחקק בתודעת הציבור כצמר מ"פלורנטין" וכמי שביצע את השיר "חי בפלורנטין".

בשנה האחרונה הוא גילם את המפיק המוסיקלי צוף ב"ילדות רעות" (ערוץ 24), והשתתף בעונה השלישית של "השיר שלנו" בתפקיד החבר הצמוד של נינט טייב, שעונה לשם חורף דיין (ספין אוף על אביב גפן). כמו כן השתתף פרידמן בפרויקט "המהפכה" ששילב מוסיקה ומשחק על הבמה, לצידם של גיל קופטש, אמנון פישר וגילי שושן.
 
 
(לחצו Play להאזנה)
 
 
אתה מזוהה יותר כשחקן. נדמה שהמוסיקה שלך לא קיבלה את תשומת הלב שרצית.
"אני חושב שמזהים אותי כאדם שמתעסק באמנות, גם כמוסיקאי וגם כשחקן. התפקידים שעשיתי בטלוויזיה תמיד היו קשורים למוסיקה".

נכון, אבל יש הבדל בין יצירת רוק מקורי לבין השתתפות בסדרות בטלוויזיה המסחרית.
"הטלוויזיה זה מדיום שגדלתי ונולדתי בו. התפקידים שעשיתי נורא הצליחו והם עקפו בסיבוב את ההצלחות שלי במוסיקה. אולי בגלל זה אני מזוהה יותר כשחקן בסדרות פופולאריות. אבל בשיר 'חי בפלורנטין' שהיה בסדרה, כולם הבינו שזה שיר שמזוהה איתי גם על הבמה. תיכנס היום לכל מועדון ותשמע את 'אוכלת מהצד' של השוונג של הפיתה. אני עדיין מזוהה כמוסיקאי. המקרה שלי הוא לא המקרה של השחקן שפתאום רוצה להיות זמר".

אתה לא מרגיש שהקריירה המוסיקלית שלך התפספסה?
"אמן אמיתי תמיד מרגיש פספוס ולא מרגיש שלם עד הסוף, אבל אני עוד בתחילת הדרך. כשג'ק ניקולסון עלה לקבל פרס על מפעל חיים הוא אמר שעוד לא ראינו כלום. לא שאני משווה, אבל בוא נגיד שאני מקווה שהיצירות הגדולות שלי עוד לפניי".

תהיה מוכן להקריב מעט את עולם המשחק תמורת התמקדות בקריירה שלך כיוצר ומבצע?
"אני חושב שכל אלה הן שאלות היפותטיות. אני יודע שצריך להתגייס בשביל זה, אבל תראה אמנים של פעם - שלום חנך למד משחק בבית צבי ובסוף נהיה מוסיקאי. מה שמדליק אותי אישית ושיש לי בו סיפוק אמנותי - אני מתעסק בו. חוץ מזה, המשחק זה גם הפרנסה שלי וזאת לא בושה להרוויח ממה שאתה אוהב".

"קח את גידי גוב לדוגמא. אם הוא לא היה עושה את 'זהו זה', היינו מפסידים משהו גדול מאוד. יש לו קריירה מוסיקלית, והוא מוסיקאי, למרות שהוא לא כותב את השירים שלו, אבל 'כוורת' ו'גזוז' הם נכסי צאן ברזל שלנו. ועדיין, אם הוא לא היה משחק ב'הלהקה', או מנחה את 'לילה גוב' המעולה, היינו מפספסים משהו. הצד המוסיקלי שלי הוא הצד שאני כרגע מאוד מתרכז בו, ושם בו את כל האנרגיות כרגע. אני מעריך ומקווה שגם הקהל יקבל את זה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by