בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי 

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

לילה במוזיאון בהשראת בן סטילר, סוגרים את ברזי הבירה בשנה החדשה והניו יורקים נכנסים לאמוק קישוטי חג. ניו יורק: תחנות תרבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

לילה במוזיאון עם בן סטילר

מתוך "לילה במוזיאון"
 מתוך "לילה במוזיאון"   
כמה פעמים ראיתם סרט ופינטזתם את עצמכם נוחתים במרכז הלוקשיין – אולי כזבוב על הקיר ב"תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים", כילידים במערב מפזזים עם קווין קוסטנר והזאבים או כילדים גרגרנים, מרביצים טעימות במפעל השוקולדים של צ’רלי? אז אם אתם ילדים בניו-יורק (שזה במילים אחרות להיות במקום הכי נכון, בזמן הנכון) אתם יכולים להיכנס עכשיו אל הלוקשיין של הסרט הכי חם בעיר "לילה מוטרף במוזיאון" עם בן סטילר ולחוות את החוויה ממקור ראשון.

הסרט, המבוסס על ספר הילדים המצליח של הסופר הקרואטי מילאן טרנג, צולם במוזיאון ה- Natural History של השדרה החמישית, ובו בן סטילר, בתפקיד לארי, גרוש טרי ומבולבל וממציאן חובב, נשכר לעבוד כשומר לילה במוזיאון, ונבעת לגלות שהמוצגים הארכיאולוגיים רוקמים חיים אל מול עיניו. הוא מותקף על ידי דינוזאור טורף שיוצא מעמדת הזכוכית כדי לשתות מים בברזייה, נרדף על ידי ג’ינג’ס חאן ונקלע לקרב בין קאובוי מיניאטורי וגנרל רומאי ננסי. באתנחתא הקומית, לארי המחוק מחליף צ’פחות עם קוף (אמיתי ומוכשר - ללא ספק תגלית הוליוודית) שגם משתין עליו.

בהשראת הסרט, חזרה בימים אלה למוזיאון אטרקציית השינה הלילית, המוצעת למבוגרים ולילדים כאחד. תמורת 79 דולרים תצוייד במיטה מתקפלת ופנס, ותזכה לחוות את הגירסה המודרנית, העצלנית והיקרה של עש הלילה בתנועת הצופים - סיור לילי בין היונקים האפריקאים, קפיצה לדינוזאורים, שיטוט בין הגלקסיות המתנגשות במצפה הכוכבים או שינה בחברת לוייתן ענק. בסכום הזה גם תקבל חטיף לפני השינה וארוחת בוקר סמלית, ועובדי המוזאון, שישמחו להעצים את החוויה שלך וההכנסות שלהם, יפתחו את חנות המזכרות בשבע בבוקר במיוחד בשבילך.

הבילוי הלילי במוזיאון הוא טרנד ברטרו. הילדים המעודכנים של ניו יורק המחוברים דרך הווריד לרדאר הטרנדים, יהיו הראשונים לספר לכם שמסיבות הפיג’מות של ילדותנו הן פאסה, ולילה במוזיאון, או לחלופין בחנות הצעצועים אף-איי-או שוורץ, או בגן החיות של הברונקס, זה הכי קול. סרטו החדש של סטילר נתן זריקת חיים לטרנד המכניס, וזאת אחת הסיבות שבגללן המוזיאונים בניו יורק פותחים שעריהם ברצון בפני הוליווד (ה"בחירות" עם ריס וויתרספון, "הרומן של תומס קראון" עם פירס רוזנן, ורנה רוסו ורבים אחרים צולמו במוזיאונים של ניו יורק). הסרטים מביאים פרסום שמביא עוד אנשים, שמביאים עוד כסף. הכניסה למוזיאון היא אומנם בחינם, אבל הכסף הגדול מופק מתרומות (הנאספות ביתר קלות כשקיים הייפ סביב למוזיאון) ומן התעשייה שסביבו, כמו חנות המזכרות ויוזמות יצירתיות אחרות דוגמאת "לילה מוטרף במוזאון".

הרפתקאת הלילה במוזיאון אינה מומלצת למי שמפחד מהחושך, למי שזכרון עש הלילה של הצופים עושה לו עור ברווז, ולמי שדינוזאורים מאובנים לא יושבים לו טוב עם חלומות פז. לא מומלץ גם להעביר את הרעיון להנהלת מוזאון ישראל - כי תודו שמסוכן קצת להפקיר את מיטב אוצרות ההיסטוריה של עם ישראל בידי הישראלים, שלעיתים אפילו לא עומדים בפני הכריות והמגבות של מלונות שני כוכבים באילת. חוץ מזה - ביננו - אף ישראלי לא ימהר לשלם שמונים דולר למיטה מתקפלת, אפילו אם היא תלויה על הירח.

ואם אתם בלחץ לראות בעיניים על מה מדברים, אל חשש, הסרט יעלה לאקרנים בארץ ממש תכף ב-8 בפברואר.

אתר הסרט
 

עיר עם הפסקה

 
הנה עוד הוכחה לכך שניו יורק סיטי הופכת לסברביה. אחרי שג’וליאני ניקה את רחוב ארבעים ושתיים מן הזונות המיתולוגיות של העיר, כיבה לרעבי הניקוטין את הסיגריות בפאבים והרס את חנויות הפורנו לטובת הוולט דיסני, הגיע זמן האלכוהול. רשיון לאלכוהול, אומרים בעיריית מנהטן, הוא פריווילגיה ולא זכות, ואת הפריווילגיה הזו הם עומדים לשלול ממספר רב של מועדונים בערב הסילבסטר, שהוא גם הערב המכניס ביותר בשנה.

הפאבים שידרשו להפסיק למכור אלכוהול בשעה 4 לפנות בוקר (כלומר לסגור בשעה הזאת כי עבור האמריקאים אין פרטייה בלי אלכוהול), הם אלה שיש להם ברזומה היסטוריה של מכירת אלכוהול לצעירים תחת גיל 21 או הפרת הסדר הטוב. בעלי המועדונים, שכבר תכננו מסיבות סוף הדרך ובנו על הרווחים, טוענים שהסנקציה היא לא הוגנת ולא חוקית. בתכלס, בעירייה מנסים לרצות את האנשים הגרים בשכנות למועדונים, רובם בעלי משפחות שבבחרותם קרעו את אותם מועדונים בדיוק, אך בהורותם הפכו למאזיני פבליק רדיו (המקבילה האמריקאית לרשת ב’) החונים תמיד בצד הנכון של הכביש, מגדלים ילדים חנונים ומשביתים לצעירים את השמחה.

בגירסה הפרברית של ניו יורק סיטי יש יותר חנויות רשת סטייל קניון בת-ים, פחות חנויות מעצבים מדליקות, יותר סטאר באקס ופחות ממה אנד פפה קופי שופס. אז תושבי תל אביב יכולים להתנחם: אמנם על כיכר רבין לא ירד בערב הסילבסטר אף כדור בדולח, אבל לפחות אף אחד לא יסגור את באר המשקאות בארבע לפנות בוקר וישלח את המבלים לישון, כי עבור תל אביב, תודה לאל, הפסקה היא עדיין מילה מגונה.
 

הארה זמנית

כריסמס בניו יורק (מתוך Youtube)
 כריסמס בניו יורק (מתוך Youtube)   
תושבי ניו יורק יודעים שאת סצינת הכריסמס הפרועה ביותר לא תמצאו ברוקפלר סנטר עם העץ המואר, וגם לא בחנויות הראווה של מייסיס או רדיו סיטי, אלא דווקא בחצרות הבתים של ברוקלין וקווינס. כשעומדים מול הבתים האלה, העיניים לא רק מתגלגלות - הן יוצאות מחוריהן.

רבות מן המשפחות מתארגנות לקראת החג שבועות מראש, ומציפות את הדשא באורות המסורתיים ובכל הג’אנק הבא ליד- חיילי משחק, כוכבים, פתיתי שלג , בובות איש שלג מתנפחות, צבאים עשויים דשא, בובות סנטה קלאוס ועוד דקורציות הזויות כיד הדמיון או השגעון הטובה.
יש ההולכים צעד אחד קדימה ושוכרים תיש, אייל וכבשה, בנסיון לשחזר את תמונת ישו התינוק ישן בערסל, מוקף בהוריו מריה הקדושה ויוסף, ובבעלי החיים התנכיים. אחרים שוכרים סנטה במשרה מלאה, שלעיתים גם אוסף צדקה לטובת מטרות נעלות, או סתם לטובת כיסוי חשבון החשמל של בעלי הבית (כי בכל זאת קיבלתם שואו בחינם).

מטורפי הכריסמס האלה, לעיתים גם ייצאו לדלת להתנצל בפני הצופים ההמומים גם ככה, שעדיין לא גמרו לקשט ואולי כדאי שיחזרו מחר (אחרי שיוציאו את השאריות האחרונות של הג’אנק מהגראז’). לתפיסתנו, אם תרפיית הקישוט הסוריאליסטית הזו מחזיקה את האנשים הללו מחוץ למוסדות בריאות הנפש, ועל הדרך אפילו יוצא לנו קצת ליהנות - דיינו.

וידאו: מבט על ניו יורק בכריסמס
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by