בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עיין ערך עריכה  

עיין ערך עריכה

 
 
לילך וולך

קובץ סיפורי הקולנוע "כשמדלין סטו בוכה" היה יוצא נרווח מעריכה קפדנית יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת הספר
 עטיפת הספר   
"ואם את 'תנאים של חיבה' ראינו בשבילי, הרי שאת 'סיפורו של אלוף' היינו רואים בשביל עומר, למרות, שכביכול, גם אותו היינו רואים בשבילי. הייתי פורשת את העיתון היומי על ברכיי, ואומרת: 'אז מה אפשר לראות?' ומשם הדרך כבר הייתה קצרה לישיבה מול הבלוריות הבלונדיניות הגדולות של האב והבן ולדמעות. לסרט היתה הצלחה גדולה ביפו, אולי משום שהיה במסורת הסרטים הערביים: מקוטע, מרגש, עם מילים שהן רק חלק מהפסקול, ולא אמצעי לקידום העלילה."
(מתוך הסיפור "הבית שידע את האמת" / עמליה רוזנבלום, מתוך הקובץ "כשמדלין סטו בוכה" - עמ' 28)

אחת מהסברות לגבי סופרים, היא שאם הם באמת סופרים טובים, הם יכולים לספר סיפור טוב על כל דבר שבעולם. זה, כמו מיתוסים רבים, נכון בצורה חלקית: סופר טוב אכן יכול לסחוט סיפור מכל גירוי, אבל הסיפורים הטובים באמת הם מעטים מכדי להיות מוצתים מכל קרס גחמנית שנזרקת. סיפורים בינוניים יכולים לצמוח גם בדשן זול.

"כשמדלין סטו בוכה" הוא ספר שמאגד בתוכו 32 סיפורים של 32 כותבים שונים, וכולם מתייחסים לנושא הקולנוע. מה שיכול להיות פרויקט מעניין לכשעצמו, מקבל תפנית בעייתית במיוחד כאשר חלקם הגדול של הכותבים אינם סופרים כלל, והכתיבה במקרה זה היא אופן ביטוי אקראי כדי לתאר את הקשר שלהם אל נושא הקולנוע. מתוך כך, מקובצים זה לצד זה סיפורים שלא עומדים באותו קנה מידה איכותי, והקריאה נדמית לאכילת סוכריות שעטופות כולן אותה עטיפה – חלקן נפלאות, חלקן מקולקלות.

אצל חלק מהכותבים ניכרת מגמה של אטימות מסויימת. לא משנה אם נושא המסגרת יהיה קולנוע, פיל או קרוסלה – הם יספרו את אותו הסיפור שמתרוצץ אצלם בראש, גם אם המחיר יהיה קשר רופף ומאולץ עם הנושא. ובמקום הזה, כמו גם בסינון הסיפורים החלשים, נדרשת היתה התערבות חותכת יותר מצד העורך.

חלקם של הסיפורים בכל זאת מצליחים להיות משכנעים ומוצדקים, ביניהם "דו-קרב בצהרי יום" של אורנה בן- דור, "אווה ריברו" של שושי בריינר, "האיש ברחוב" של אופיר טושה גפלה והסיפור שצוטט לעיל, "הבית שידע את האמת" מאת עמליה רוזנבלום.

בסופו של דבר, למרות כמה פנינים בתוך ערימת השחת, נותר "כשמדלין סטו בוכה" ספר למי שלא באמת אוהב לקרוא ספרים ומחפש "משהו קליל שלא צריך להתעמק בו". מעין ספר מתנה כוללני בו כל אחד ימצא משהו לאהוב, אבל אף אחד לא יוכל לאהוב את כולו.

כשמדלין סטו בוכה – סיפורים קצרים על קולנוע / בעריכת גיא ליכטנשטיין הוצאת גלורי 2007
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by