בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כל תפוח מלמיליאן 

כל תפוח מלמיליאן

 
 
עידו אורן

עידו אורן עדיין מסתובב עם חיוך גדול מאז ההופעה הFאנקית של התפוחים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההזמנה למופע
 ההזמנה למופע   
לפני שנה וחצי, בג'ה-פאן, בין כמה עשרות חובבי קצב מתורבתים למדי – זה הרגיש כמו הארה:
הפעם הראשונה שראיתי בלייב את הרכב הFאנק האלמוני שאחותי הכריחה אותי להכיר, הייתה גם הפעם הראשונה שנוכחתי לחוש עד כמה גרוב שמח יכול לעשות טוב על הנשמה.

לפני חצי שנה, בקומפורט, הפעם בין כמה מאות ראשי אפרו וכשאני הוא זה שמשדל את חבריי להציץ ולהיפגע – כבר היה ברור שמשהו גדול קורה, רק עוד אי אפשר היה להבין בדיוק מהו או לתאר אותו במילים.

בחמישי האחרון, בלופט, בין ים של מעריצים חסרי פשרות ומחודדי מרפקים – התובנה חילחלה: ההארה היא קולקטיבית, וכנראה שהקהל בקרוב יתחיל להיספר במושגים של אלפים. "התפוחים", בכל צורה שלא נבחן את זה, הם תופעת טבע חריגה וייחודית מאד בנוף המוסיקה הישראלית.


כדי להבין בכלל על מה ולמה דרוש רקע מינימלי - "התפוחים" הם: ארבעה נשפנים, קונטרה בסיסט, מתופף, שני D.J's ומנהל סאונד משובח אשר מהנדסים קומבינציה מקפיצה במיוחד של Fאנק וג'אז, המאופיינת בהרבה ברייקביט, סקראצ'ינג ופריסטייל. הסיידר הראשון שסחטו יצא ב-2003 ונקרא MITZ. אולם את עיקר תשומת הלב לקח ATTENTION!, אחיו הצעיר שנולד ב-2005. "התפוחים" גדלו לאט. בשקט בשקט, מפה לאוזן, מהופעה להופעה, ובמקביל להתפתחות הFאנק בארץ (תודות מרובות בעניין זה לדג נחש) – הם רכשו את הקהל והמוניטין הנדרשים. נדרשים בשביל מה? אז זהו, שפה בדיוק טמון קסמם הגדול (אל חשש, אין קשר לאורי גלר). עוד נחזור לזה...

15 דקות לאחר חצות, ודקה אחת אחרי שהבנתי סוף סוף למה המקום כל כך מוכר (מסתבר שהלופט היה פעם הקומפורט שהיה פעם הג'ה-פאן), ההופעה נפתחת ב- Ze Ra'ayon Tov. קיטורי הצפיפות והדוחק מתחלפים באופן מיידי לריכוז מוחלט בבמה והתמכרות לקצב. בשעתיים הקרובות האנשים המאושרים ביותר בעולם יהיו מקובצים תחת קורת גג אחת, בלופט.

אחרי שיר אחד נדמה שאנחנו כבר באמצע ההופעה. אנשי המרפקים כבר מצאו את מקומם, אגף הרקדנים ליד הרמקול השמאלי כבר מאוייש, והמוסיקה נותנת בראש. התפוחים דואגים לסטליסט ערוך בקפידה. הם מביאים את הקטעים הקצביים ביותר מאלבומיהם – The Bulgarians (הוקדש באהבה לבולגריה שהצטרפה לאיחוד האירופי), The Journey Continues , Chemical Sniffer , Freak Afrique – והקהל מלקק את האצבעות וגולש איתם בטבעיות מקטע לקטע. ההחלטה לבצע קטעים ארוכים במיוחד בעזרת הרבה קטעי אלתור ולוותר על דיבורי סרק מיותרים בין שיר לשיר, גם היא התגלתה כנכונה ותורמת לשמירת המומנטום.
 
התפוחים בהופעה (צילום: האתר הרשמי)
 התפוחים בהופעה (צילום: האתר הרשמי)   
במהלך ההופעה, ההובלה מתחלפת בין חטיבת הנשפנים (ארתור קרוסנובייב- חצוצרה, יובל טבצ'ניק- סקסופון בריטון, ירון אוזנה- טרומבון, אולג ניימן – סקסופון אלט) לדלפק ה-D.J's
(TODRES ו- SCHOOLMASTER) לאגף הבס והקצב (שי רן – קונטרה-בס, יוני הלוי- תופים). דרך שיטת ביצוע זו, והדגשת הכלים בנפרד וביחד, יוצרים התפוחים סביבה נטולת אגו, בה כל נגן מסוגל לבטא את יכולותיו על הכלי.

הכימיה הכל כך מורגשת בין חברי הלהקה, והחיוביות המוחצנת שלהם, סוחפת אחריה את הקהל, שבחלקים מסוימים אף הופך להיות גורם אקטיבי בהופעה: ב- Kidney Stone, השיר הנועל ונקודת השיא של הערב, מנצחים התפוחים ביד רמה על גרונותיהם של הקהל המשולהב שמבצע תחרות צעקות בסגנון חופשי בהתאם לסימפול המשולב בשיר. תרפיה אמיתית. על כיסא ההדרן התיישב בנונשלנטיות הקאבר המעולה ל- Killing in The Name Of, ביצוע ממכר במיוחד שסחט גם מהאנשים המאופקים ביותר בקהל לפחות פעם אחת את הקריאה: "אבטיח בשקל".

מיד בתום ההופעה, כדי להקל על הפרידה ולרכך את החזרה אל העולם האמיתי, עלה Mixmonster מנהל הסאונד, לתקלוט של חצי שעה וסגירה סופית של האירוע.

למה יש לי חיוך על הפרצוף? אני רוצה ללמוד תופים! זה הדבר הכי מוצדק שאדם יכול לעשות בשעתיים. אולי בעצם סקסופון. מתי ההופעה הבאה. בא לי תפוח - ככה זה מרגיש בצעד הראשון מחוץ ללופט.

כדי להכניס את האירוע המיוחד הזה שנקרא הופעה של "התפוחים" להקשר רחב יותר, נחזור דווקא לצעד הראשון בכניסה אל הלופט: בעודי נלחם בעומס כבד שבתורות הכניסה, על אף חוסר הסבלנות והחשש שאני אשאר בחוץ (כבר קרה בעבר), פקד את פרצופי חיוך משונה. מבירור מעמיק עם עצמי מאיפה הוא צץ, עולה כי זוהי שביעות רצון. נחת וסיפוק מכך שלנגד עיניי אנשים נאבקים כדי להיכנס להופעה של להקת Fאנק מהשוליים, רחוקה מזירת הקונצנזוס, ללא להיט בגלגל"צ ובלי כוכבים מטלנובלה.

וזוהי למעשה ההצלחה האמיתית של התפוחים. העובדה שהם מושכים אליהם את הטוב מבלי ללכלך את הידיים. באשר למרכיב המיוחד והסודי שבזכותו הם עושים זאת – כנראה שזוהי הפשטות. המעמד שהם משיגים לעצמם בשנה האחרונה נועד מבחינתם בראש ובראשונה כדי לעשות טוב. בלי להסתבך באמירות, הצהרות או תובנות חיים כאלה ואחרות – התפוחים רוצים דבר אחד, וזה לעשות לנו שמח.


הופעה של"התפוחים" בלופט, יום חמישי, 4.1
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by