בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אקו  

אקו

 
 
שרון שילוח

מופע המחול "אקודום" מעביר את הצופה חוויה חזקה שממשיכה להדהד בסיומו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היופי הגדול במופע מחול כמו "אקודום", בניגוד להצגות תיאטרון או מופעי מחול שמספרים סיפור ברור, הוא המקום בו יכול הצופה לדמיין את הסיפור שלו ולהתחבר לכאביו ולרגעי האושר הפרטיים שלו. יצירת המחול של להקת המחול הקיבוצית, מאת הכוריאוגרף והיוצר רמי באר, מופיעה כעת על הבמות ברחבי הארץ ומורכבת מסצנות קונספטואליות שמנהלות דיאלוג רעיוני ביניהן.

אין כאן עלילה או קו אחיד, וגם התכנייה המלווה את המופע בן 70 הדקות אינה מספרת את הסיפור אותו המופע אמור להעביר. הצופה הבודד שמתיישב במושבו באולם נכנס למסע פרטי שלו, בעזרת רקדני הלהקה, המוסיקה המלווה אותם, האפקטים, התלבושות והתפאורה. למרות שאין קו מרכזי אחד ביצירה זו, ניתן למצוא בה אמירה על החברה המודרנית בה אנו חיים ועל העובדה הפשוטה, שבין אם מתוך ידיעה או שלא, כולנו חיילים בצבא של משהו.

המופע נפתח כשעל הבמה קופסא שחורה שממנה צומח עץ הדרים. בתוך הקופסא המשולה לאדמה ולשורשים, נמצאת דמות עירומה ששיערה הארוך מכסה על גופה. היא מנסה לבקוע ולצאת החוצה אך ללא הצלחה. מיד אחר כך, כשעולה להקת המחול על הבמה, נוצרת טקסטורה אנושית של כתפיים וחלקי גוף הזזים ביחד כקבוצה של חיילים או מכונות, בליווי של מוסיקת אלקטרו רוק בשפה הגרמנית.

המוסיקה הקצבית בשילוב עם תלבושות בגווני האפור, חום בהיר ולבן, האיברים החשופים הנעים במין מכאניזם של גופות חסרי נשמה, והטקסטורות הנוצרות על הבמה בשילוב עם עיצוב תאורה מדויק שמכוון את מבטו של הצופה, יוצרים חוויה רגשית מאוד חזקה. אמירה על מצבו של האדם היא חלק חשוב מחוויה זו. המופע שמורכב מסצנות שחלקן מזכירות פנטזיה חלומית, נקטע מידי פעם על ידי אותה "שורת חיילים" נציגי המציאות העכורה, הצועדת באוטומאטיות, וחודרת, בליווי מוסיקה גרמנית מנוכרת, את עולם הפנטזיה ואת צבעיו העליזים. המתח שנוצר על הבמה, גם בעזרת סאונד (פעם של ציוצי ציפורים ופעם של רעש מטוסים), מעלה מחשבות רבות ביחס לאינדיבידואליות והעצמאות המחשבתית בעיקר, של הפרט אל מול הכלל.

רמי באר, הכוריאוגרף שאחראי גם לעיצוב הבמה, התאורה ולשאר מרכיביה הרעיוניים והטכניים של היצירה, משחק משחק אסוציאציות עם הצופה. לקראת סוף המופע, באר מצליח לספק חומר למחשבה ולומר משהו על ההוויה שלנו בתוך החברה המודרנית בעלת יצר ההרס עצמי בה אנו חיים.

"אקודום" היא יצירה שמשלבת תחושות של פחד ואימה אל מול פנטזיה וחלום בהיר ונאיבי, אסוציאציות של מלחמה (עם לא מעט רמיזות למלחמת העולם השנייה) אל מול אהבה, חיבור וזוגיות.

המופע מסתיים בסצנה בה תולשים הרקדנים את המסכים השחורים המכסים את דפנות הבמה ונעמדים ללא תזוזה אל מול הקהל. ברקע מתנגן לו שיר ששורה אחת חוזרת בו: "Everybody Gets a Little Lost Sometimes". אחת מהרקדניות, בניגוד לשאר שעומדים על רגליהם, נעמדת עמידת ראש ועם סיום השיר, היא מתמוטטת וחותמת בזאת חוויה בלתי נשכחת.

כוריאוגרפיה: רמי באר
עיצוב פס קול: אלכס קלוד
עיצוב במה: רמי באר
עיצוב תאורה: רמי באר, יוסי רווח
עיצוב תלבושות: מאור צבר

יצירתו המוקדמת יותר של רמי באר "זכרון דברים" תעלה מחדש על הבמות לקראת יום השואה, השנה.

"אקודום", הופעות קרובות:
25/1 – סוזן דלל
10/2 – עין גדי
15/2- היכל התרבות, ראשל"צ
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by