בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משתעממים עם כוכבים 

משתעממים עם כוכבים

 
 
לילך וולך

"רוקדים עם כוכבים" הבטיחה ריקודים וסיפקה דחקות רצוצות של מנחים והערות מנומנמות של שופטים. לילך וולך לא אוהבת לצאת פרייארית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלון אבוטבול וויקטוריה מגלניק (צילום: יח"צ)
 אלון אבוטבול וויקטוריה מגלניק (צילום: יח"צ)   
זה ידוע שאנחנו לא אוהבים שעובדים עלינו. ואם, חלילה, מתווספת לזה תחושת הפראייריות, בכלל יכול לפקוע וריד העצבים. אנחנו מרגישים שעבדו עלינו כשהבטיחו דבר אחד וקיימו אותו למחצה, או שבזמן שקיימו אותו, למעשה הרוויחו על חשבוננו.

עכשיו, רק כדי להבהיר – אני מחבבת את "רוקדים עם כוכבים". כשהם באמת רוקדים, הכוונה. כל הטרנספורמציה שובת הלב מבולי עץ נוקשים לכדי גברים שמחוברים לניענועי אגן בקצב הצ'ה צ'ה צ'ה, מאוד חביבה עלי. הרצינות שבה המשתתפים לוקחים על עצמם את המשימה, וכל המשמעת הפרוסית שסובבת את המצוינות בריקוד, היא נעימה ומרעננת בתוך החפיפיות של רוב הנעשה בטלוויזיה.

אבל מה? בשוק כמו בשוק, כאן פירגנו לך שני שקלים ושם דחפו לך חשבון מופקע. מלבד הריקודים עצמם, כל מה שמסביב הוא מעיק עד בלתי נסבל ממש, ומאיזו סיבה תמוהה, גם גוזל תשעים אחוזים מזמן התוכנית. את הריקודים עצמם צריך לדלות בפינצטה כאילו היו צימוקים בעוגה קמצנית במיוחד. והאמת? למי יש כוח?

השופטים נראים מתים מבפנים - הם מדברים על תשוקה וזיק, ושום שריר לא זע בפרצופם הקפוא. לא מספיק מעניין לשמוע מה יש להם להגיד, והם בכל מקרה לא יצליחו להשפיע על קהל המסמסים שגילם נע סביב שלוש עשרה לארבע עשרה, והם רחוקים מלהצליח להיכנס לפנתיאון השופטים שהם חלק בלתי נפרד מהווי התוכנית. מן העבר השני, קושניר ממשיך עם רטוריקת ההחרשות שלו: אלי מזרחי כותש במתחרים ואז מפליט איזה "אבל אולי יש פוטנציאל" יבש. קושניר צוהל כסוס "אני שמעתי שיש פוטנציאל!!". הילה נחשון, מצדה שלה, ממלמלת את אותן שאלות בהבעה כאילו מתעניינת וסופקת את ידיה כמוצאת שלל רב על כל תשובה בנאלית. שמישהו ישיג להם תסריטאי שיכתוב להם את הליינים ויפטור אותנו מהאילתורים חסרי המשמעות האלו, בבקשה.

זו אמנם לא אשמת המשתתפים, אלא אשמת המערכת, אבל הפעם די. באמת. למי שרוצה לצפות בריקודים, אני ממליצה מכל הלב להקליט אותה ולהריץ את כל הפרסומות, הדחקות הרעועות וקטעי השמוזינג של המתחרים עצמם בין לבין. אם הייתי רוצה לשמוע מחמאות שנאמרות בחצי לב, תוך ניענוע ראש נמרץ, הייתי מקשיבה לברכות פרידה בכנסי ועדי עובדים.

עד שלא יפסיקו לנצל את האצבע המזפזפת, עד שלא יקצצו בפרסומות, עד שלא ינערו את השופטים ויחבטו מטאפורית במגישים – אני בערוץ אחר. את הפראייריות שלי אני אקח למקום אחר.

ימי א', ערוץ 2, 21:00

בקטנה
*קונאן או'בראיין ודיוויד ארקט משווים את קוטר השוקיים שלהם באמצע הראיון בלייט נייט. רגע של ארוטיקה גברית מהולה בביזאר, כמו שרק קונאן יודע להוציא מהאורחים שלו. הזוי ונפלא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by