בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מעל קו הביקיני 

מעל קו הביקיני

 
 
אמיר עמרמי

למאיה בוסקילה יש עכשיו הזדמנות יקרה לנער מעליה את דימוי הכוסית בבגד ים שדבק בה. לתשומת לב הד ארצי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 "אין מאושרת ממני", אמרה בוסקילה, "אני שמחה בשביל שני הצדדים שסיימנו את זה בצורה יפה ומכובדת". בימים אלו היא החלה באיסוף חומרים לקראת אלבום חדש שייצא במהלך 2007 בהד ארצי. מהלייבל נמסר: "אנו מברכים על הצטרפותה של מאיה בוסקילה לקאדר האמנים הנפלא של החברה".

לידיעה המלאה >> 
בחמישי האחרון נתבשרה האומה על שובה של מאיה בוסקילה. חברת "הד ארצי" צירפה אותה לשורותיה ומאיה סיימה את הקדנציה שלה כחותמת תמימה על חוזה ארוך מדי אצל רוברטו בן שושן ואייל מלול. עלו גם שמועות כי "הד ארצי" שילמה סכום מסוים לבן שושן ומלול כדי לשחרר את בוסקילה מהחוזה שהיתה חתומה עליו. כל המסחרה הזאת מעלה צחנה קלה ומזכירה פדיון שבויים, למרות שב"הד ארצי" לא מוכנים להתייחס לחוזים של אמני הבית שלהם, בטח שלא לדבר על מספרים.

אבל מי שיכולה ליהנות מזה הכי הרבה, זאת בוסקילה עצמה - עכשיו היא חופשייה. אבל היא עדיין לא חופשייה מדימוי בובת הביקיני שדבק בה. לבוסקילה יש כרגע הזדמנות יקרה לצאת מפאסון הכוסית התורנית שתפרו לה חיקוי ב"ארץ נהדרת".

עכשיו כשהיא ניצבת לפני אלבום שלישי, בוסקילה צריכה לבחור את צעדיה בקפידה. האלבום הקודם שלה "ימים של אהבה", גרם לי לרצות להצית את עצמי. יש לבוסקילה קול חזק, אבל היא שרה על כלום. נכון להיום, מאיה היא זמרת פופ ממוצעת, דוג-זמרת-שחקנית שיכולה לעשות כמעט הכל.

זה לא יכול לעבוד ב"הד ארצי". יותר מזה, זה לא צריך לעבוד ב"הד ארצי". בוסקילה של 2007 חייבת לשים על עצמה בגדים חמים. אם היא רוצה להיות נועזת, היא מוזמנת לגלות מחשוף שובב. מאיה של 2007 צריכה לסרב לשמש כבייב החמה של הרכילאים, ולהצתוות לקרן פלס או דידי שחר או אוהד חיטמן, שיכתבו לה. יזהר אשדות יכול להיות להפיק אותה מוסיקלית. אולי לחשוב גם על איזה דואט מעניין.

לא עוד פופ חסר כוונה. מאיה יכולה להיות מזמרות הנשמה הכי בשלות שיהיו לנו. היא חייבת להפסיק לנהום ולהרעיד את הקירות. היא צריכה להתחיל לשיר ישר וברור, בלי כל הדרמה.
 

תנו לה צ'אנס

אנחנו רוצים תמונות חדשות. מאיה בוסקילה (צילום: יח"צ)
 אנחנו רוצים תמונות חדשות. מאיה בוסקילה (צילום: יח"צ)   
מאיה צריכה לעשות בוק חדש של תמונות פרומו שאינן מגלות את נפלאות השעווה. ג'ינס וסוודר הן לא מילים גסות. אחר כך חייבים להוציא אותה להופעות. קופות פתוחות בלבד - דבר שנבצר ממנה עד היום. כמו שם האלבום הראשון שלה, הסיפור של מאיה היה מכור מראש. ובסיפור הזה, מאיה לא הייתה השחקנית הראשית. אז לא עוד הופעות סגורות לוועדי עובדים - תנו לה צ'אנס אמיתי להגשים את החלום שלה.

בוסקילה של 2007 חייבת להתחיל להתראיין. לצורך העניין, ראיונות אינם נחשבים לכאלה שהשאלות בהם נשלחות אליה מראש. אם לא בטוחים שהיא מסוגלת לצלוח ראיון לבד, שיעבירו אותה סדנת הכנה לתקשורת. הסיפור המכור של מאיה יכול לעניין כל צופה ממצוע של ערוץ ויוה. ויש, אגב, הרבה כאלה.

פסטיגלים, יומני נוער, פוסטרים, פרסומות – הכל לגיטימי. השאלה לאן היא רוצה להגיע. איך היא רוצה שיזכרו אותה. נכון לעכשיו, בוסקילה עדיין מצטיירת כדמות אטרקטיבית שעושה חסד לחוטיני ובגדי ים. אבל עכשיו היא צריכה לשים את הפנים היפות שלה בצד, ולחפש, סליחה על הקללה, את דרכה האמנותית שתכלול שירים אמיתיים. לא עוד סוללת כותבי פופ בשקל.

"שוב אתה כאן / אני נשענת על השולחן / וחושבת איך שהזמן / חולף / חולף / ואותי עוטף / בזרועות של אהבה / במחילות של תשוקה / רק אלייך מתגעגעת / ורק בך רוצה לגעת" (באדיבות הח"מ). לפני שאתם מלחינים את הטקסט ומוסיפים לו ביטים אלקטרוניים להשלמת האווירה, חשבו שוב. די, מספיק. מאיה כבר נושקת לשלושים. יש לה בטוח משהו אחר לומר לנו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by