בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הזינוק 

על קו הזינוק

 
 
אמיר עמרמי

ליובל זדרמן יש דברים לומר שלעורכים מוסיקליים לא קל לשמוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדרך שלו. יובל זדרמן (צילומים: דני אומן)
 בדרך שלו. יובל זדרמן (צילומים: דני אומן)   
יובל זדרמן יש רק אחד. זו לא סיסמה, אלא אפשרות סבירה בהחלט. זדרמן היא משפחת ירושלמית מבית הכרם. יש אולי שלוש משפחות זדרמן בכל הארץ. "אם יש עוד זדרמן, אז הוא בטוח קשור אלינו. אבל אנחנו היחידים, עד כמה שאני יודע". באחרונה יצא אלבום הבכורה של יובל זדרמן (התו השמיני), וכבר חצי שנה הוא מתגורר בתל אביב ומנסה טו מייק איט אין דיס ביזנס. נא להכיר.

זדרמן (26) החל ללמוד גיטרה בגיל 10. בדרך לכלי הנגינה הנבחר שלו, הוא עבר דרך כמה כלים אחרים, עד שננעל על כלי העץ המגולף בעל ששת המיתרים. "למדתי גיטרה במשך שנתיים" הוא מספר, "אבל הגיטרה הייתה רק כלי בשבילי כדי להגיע לשירים". בשלב הזה הוא הפסיק ללמוד נגינה בצורה מסודרת, והחל ללמוד את נפלאות המילה הכתובה והלחן.

בתיכון הייתה לו להקה נטולת שם, ושצברה לאט-לאט קילומטראז' מצטבר של הופעות. הוא למד בתיכון "רגיל" (כלומר, לא במגמה מוסיקלית), ובצבא שירת בלהקת פיקוד מרכז. המעבר לחיים אזרחיים לא הביא אותו להצטרף לשורות הלימודים הגבוהים, והוא החליט להישאר עם השירים. את החומר לאלבום הוא החל לאסוף לפני ארבע שנים, ולאולפן נכנס לפני שנתיים. על ההפקה המוסיקלית של האלבום ועל העיבודים המשותפים, חתום דויד "חשוב לי להזכיר אותו" ביטון, איתו הוא עובד כבר חמש שנים.

לצאת האלבום קדמו שני סינגלים - "ערב שבת" ו"לא ליפול". החומרים של זדרמן, שאופיים דומה לזה של שני הסינגלים הללו, כוללים טקסטים עמוקים וכתובים היטב, לחנים יפים והגשה בגובה העיניים. בחלק מהרצועות הוא נשמע כמו עברי לידר לפני המפץ הגדול. יש שאומרים שהוא עדיין בוסרי. לי הוא נשמע בשל ביותר: "ערב שבת יושבים לשולחן / בדיוק דקה אחרי היומן / אמא שותה / אבא סטלן / חושבים על דותן שמת כבר מזמן / אח שלי מת / אוכלים פשטידה / מדברים על איך היה בעבודה" (מתוך "ערב שבת"). וזה עוד היה הסינגל הראשון.

אבל לפני שיצבוט לכם בלב, נרגיע ונגלה שאחיו של יובל, טפו-טפו, חי וקיים. יובל מסביר שלא מדובר תמיד בסיפורים אישיים. "אלה דברים שבאים מתוך הישראליות שבי", הוא מספר. "הם מבטאים את הדרך שבה אני מסתכל את הדברים. למשל ב'ערב שבת', השיר פשוט מעביר תחושות מסיפורים ששמעתי. יש כאן משהו חזק יותר מסיפור ספציפי. יש מקומות של הקבלה לחיים שלי בשירים שאני כותב, אבל אני מעדיף לא לפרט כדי לעשות שירות טוב יותר לשירים".
 
 
בחרנו להשמיע את השיר "עכשיו היא" מתוך האלבום, שלא יצא כסינגל (לחצו Play להאזנה).
 
 
שי ודרור השמיעו לא מזמן בתוכנית הרדיו שלהם את השיר "שמח פה הלילה" שטרם יצא כסינגל. קבלו טעימה מילולית: "העיר עיר שחורה / הגוון הוא בהיר / גופות מפונות שם בקצב מהיר / כבר אין שום רגש / הכל מתנוון בשנייה / אחרי כל זה הדוקטור נתן לי תרופה משונה / תרים את הידיים תרקוד לפי התקליט / תזיז את הישבן בתנועה מעגלית / שכחנו מהחרא את כל הצרות / היום אפשר לרקוד גם בבית קברות / שמח פה הלילה".

חרף המילים הקשות, זדרמן לא רואה עצמו כמבקר מהצד. "אני לא כועס על אנשים, אני רוצה לפקוח את העיניים. גם את שלי, כמובן. אני קודם כל כותב לעצמי. זאת ביקורת שלא נועדה לומר שאני יותר טוב מאחרים, אלא לומר ולהראות, שגם אם אתה מתנהל בצורה לא תקינה, לפחות תדע את זה, ואז תחליט מה לעשות".

אתה מתמודד עם העובדה שטקסטים כאלה לא בדיוק פופולאריים בקרב עורכים מוסיקליים בישיבות פלייליסט?
"תראה, אני כותב את מה שמרגיש לי נכון. אם יש עורכים שרוצים להשמיע או לא להשמיע, זאת בחירה שלהם. ברור לחלוטין שאני מאוד אשמח שישמיעו אותי, שאני איחשף ליותר אנשים, שאנשים יקנו את האלבום, יבואו להופעות, ויעריכו את מה שאני עושה. אבל אני לא יכול לשכתב טקסטים שלי".

השאלה היא האם תדע להתמודד עם הדרך שבחרת.
"אני חושב שבחרתי מסלול שהוא קשה יותר, אבל גם הרבה יותר מספק. אני מודע לזה שהטקסטים שלי שונים מדברים אחרים שיוצאים היום. אולי זה הייחוד שלי. אם אני רוצה להמשיך להתקיים ולהצדיק את היותי מוסיקאי, אני חייב להישאר נאמן לעצמי".

למחייתו הוא מתפרנס היום ממלצרות בחצי משרה, ובמקביל משתדל להופיע כמה שיותר, בשאיפה להפוך למוסיקאי במשרה מלאה. בעבר התעסק קצת במשחק, אך הניח לזה לתקופה, ומקווה לחזור לזה בהמשך. "אני רואה את עצמי מתעסק בחיי בתחום הבמה, ועם הזמן גם לעבור למאחורי הקלעים, להפקה מוסיקלית וכתיבה לאמנים אחרים", הוא מספר. את צעדיו הראשונים באחורי הקלעים הוא עושה עם הזמרת סמדר אקראי, שעובדת על אלבום בכורה, לו כתב שני שירים, "בתקווה שהם ייכנסו לאלבום". בנוסף החל זדרמן לעבוד עם זמר בשם עוזי דוד שקיבל שיר ממנו. "עברתי לפני שנה לתל אביב", מסכם זדרמן את הראיון, "במטרה ליצור לעצמי אורח חיים סביב המוסיקה, והכל עדיין בחיתולים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by