בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תן לו בעניבה  

תן לו בעניבה

 
 
אמיר עמרמי

סעדו עם סינגל ראשון חמוד ותו לא, מירי מסיקה לא מרגשת, השובבים מבדרים וכנסיית השכל מעלים את הרף עם תזמורים מעלפים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

מירי מסיקה - ממי (4:04)

מילים ולחן: איתי פרל

האלבום החדש של מירי מסיקה כבר יצא, במובן מסוים. כלומר, אין עוד לו תאריך סופי (יש להניח שבפסח), אבל הוא כבר חתום. הוא לא הולך לעניין יותר מדי - למה? כי מירי מסיקה כבר לא צריכה להוכיח את עצמה.

מסיקה היא מבצעת גדולה שמיקמה את עצמה בסצנת הפופ המקומית, שממש לא הולכת להתרומם לאנשהו בשנים הקרובות, אם בכלל. צריך לזכור שלא מדובר ביוצרת מקורית, ומבצעים גרידא - טפו, טפו - לא חסר לנו. עכשיו נשאלת השאלה, איך שומרים על המיקום הנוח שבו היא נמצאת? הולכים על נוסחאות מנצחות ידועות מראש.

איתי פרל, אמן יוצר שאני מאוד מעריך (רובכם פיספסתם את "בנות", אלבום הבכורה שלו, וחבל שכך), נתן את פרי בטנו לשיר הזה, אבל נדמה שלא נתן את הכי טוב שלו. "ממי"? המילה הדביקה הזאת ניסתה לעזור פעם לרונית שחר, וזה לא ממש הצליח. המילים והלחן הסבירים זועקים פלייליסט בין השורות. גם משירה הקודם, "שלום לאמונות" שכתבה לה קרן פלס, אפשר להסיק שמסיקה לא פוסעת לעבר הנועז והחדש.

למירי יש את זה - הרדיו אוהב אותה, והיא יכולה לקשט שערי מגזינים לנשים בלי בעיה. מירי היא מותג מצוין. המוסיקה? בשביל זה יש את היוצרים. שיכתבו לעצמם, יצליחו בזמנם החופשי, ובינתיים שיבואו לגזור קופון על הימור בטוח. שגית שיר (מים שקטים) עשתה את זה עם "כמה עוד אפשר" להראל סקעת. לגיטימי? מאוד. אבל בינינו, כמה עוד אפשר? פרל עובד בימים אלה על אלבום אולפן חדש עם אלון אולארצ'יק. כולי תקווה שהחומר בו יהיה רחוק בכמה שנות אור מההיצע האמנותי שמוגש כאן.
 
 

יהודה סעדו - מצחיק מדי (4:07)

 
מילים ולחן: יהודה סעדו

גם יהודה סעדו נמצא במקום לא קל - אבל בואו נודה - גם די מובטח מראש. כל הילדים של טד"י הפקות יכולים להתפנק על הצלחה ראשונית קלה למדי.

"כוכב נולד 4" כבר סיימה מזמן את העונה, ורק עכשיו סעדו, הזוכה של העונה השלישית, מוציא סינגל בכורה. השיר עצמו, תאמינו או לא - חמוד. סעדו מגיש בלדת פסנתר אישית פרי עטו, בהפקה מוסיקלית של נדב ביטון ותזמורת כלי מיתר ברקע. כל אחד עם סף ריגוש נמוך יחשוב שהוא נולד לרגע הזה. זה יכול לעבוד נהדר ברדיו ולקדם יפה את המכירות של פסח.

אבל מוסר ההשכל שנלמד כאן, הוא ש"כוכב נולד" היא תוכנית בידור טלוויזיונית, וכזאת היא צריכה להישאר. עצם השתתפותם של האמנים היוצרים בתוכנית, מעידה על גישתם לחיים. הם לא מהבועטים, הם לא מאלה שינסו לנסר לכם את המוח עם תובנות חדשות. הם רק רוצים לשיר, ובזה הם הכי טובים. אז הם גם כותבים, בסדר. וחלקם גם כותב בסדר גמור. לא עצוב מדי ובטח שלא מצחיק מדי. אני לא למדתי שום דבר חדש על עצמי מהשיר הזה, בטח שלא על יהודה סעדו. אבל שוב, זה לא שציפיתי מראש ליותר מדי.

צילום: אוהד רומנו
 
 

השובבים - חניה מן ג'ה (4:02)

מילים ולחן: השובבים

נא להכיר - השובבים: ליאור דראל, אסף אורלב, ישי זומר, נטע ארמה ואלמוג בן הרוש. הרכב קומדי רוק שמופיע בשנה האחרונה עם "החיים על פי הטבעת", ומטרתו להצחיק את הקהל. בחיי היומיום הם מעונבים להחריד (משפטים, ביוכימיה וכו'), וכשמגיע הערב, הם מרשים לעצמם להתפרק (עוד חבורת יוצאי הייטק ש"איבדה שליטה", שרימבה - שווים בדיקה). ההופעות של השובבים הן נושא לשיחות מסדרון ששווה להיכנס אליהן. כל מי שדיברתי איתו והיה במופע, סיפר כי הוא פשוט נקרע מצחוק: "הם ממש קרועים, אחי". יש לי הרבה אחים כאלה.

בימים אלה הם מוציאים סינגל ראשון, שמספר על חיפוש עיקש ומתמיד אחר חנייה בתל אביב. "משייט ברחובות של תל אביב / מחפש חנייה סביב / מבוגרשוב ועד כלבו שלום / כל העיר מלאה לבן אדום". השובבים עושים כמעט הכל. חוץ מרוק, הם עושים גם אתני, ספרדי ומוסיקת עולם - מה שבא ברוך הבא. בסינגל הזה, נדמה כי שלמה בר היה מוצא את עצמו ממש בקלות.

הסינגל הזה הוא בידור נטו - לא מתיימר ומאוד בגובה העיניים. אני בעד. מי שמעוניין, יתפוס אותם מחר (רביעי) במופע השקה לסינגל במועדון הקולטורה בת"א. ויש גם אתר רשמי חמוד שכולל שירים להורדה, ודף במיי ספייס לשמיעת חומרים נוספים (תבדקו את "כוסינפה", שילוב של כוסית והנגטיב המושלם).
 
 
 

כנסיית השכל - תנו לי לשתות (3:54)

מילים ולחן: רן אלמליח

חברי הכנסייה מוציאים סינגל כפול שני, מתוך אלבום האוסף הכפול והמדובר שלהם. הפעם הם משחררים את "תנו לי לשתות", שהופיע באלבום האולפן האחרון שלהם "ידיים למעלה", בגרסה צוענית ומוצלחת למדי עם אהוד בנאי שבא להתארח. הסינגל הנוסף הוא "מיטות חולות" (ביצוע נהדר) שיצא באלבום "כנסיית השכל".

אחרי ארבעה סינגלים משכנעים למדי, אפשר להמר שאלבום האוסף הולך לכבוש את האזניים, ובגדול. מדובר בשעות של עבודה ומחשבה, וכדי לכבד את המעמד, נגדיר אותו כמעניין. אבל יש בכל העבודה וההשקעה הזאת פגם קטן, כזה שיכול להוות מכשול להמשך הדרך.

אלבומי אוסף למיניהם, הם מעין ציוני דרך. כנסיית השכל לחלוטין לא מזלזלים בקהל שלהם, ולקחו על עצמם וואחד פרויקט. עיבודים חדשים, הפקה מתוזמרת ומעובדת שמשאירה את הפה פתוח. אבל אחרי 14 שנות פעילות ו-5 אלבומים, הדרך לאלבום אולפן חדש, לא תהיה קלה.

הרף המוסיקלי ורף התעוזה עולים כאן כמה רמות, ובל נשכח, שמדובר בשירים מוכרים כבר. אבל לא צריך להיכנס ללחץ - כתיבה כנה ואמיתית, שירים פשוטים למדי, אפילו כאלה שכתובים בשני אקורדים, אבל רגישים וחכמים דיו, יוכלו בהחלט לספק את הסחורה באלבום חדש. בינתיים האוזניים כרויות לאוסף. יש שם עוד 22 שירים שלא שמענו.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by