בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דימונה לנד  

דימונה לנד

 
 
אפרת אסקירה

"הוליוודלנד" ניסה להיות סרט בלשי מותח, אך יצא סיפור דעיכה משמים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדריאן ברודי (צילום: יח"צ)
 אדריאן ברודי (צילום: יח"צ)   
השלט המפורסם שעל גבעות הוליווד מכריז את שמה של עיר הסרטים כבר כמעט מאה שנים. הוא החל כפרסומת לפרויקט נדל"ן בשנות ה-20, ובשנות ה-30, השחקנית המובטלת פג אנטוויסל היתה הראשונה שניצלה את הסמל לטובת אמירה, כשקפצה אל מותה ממרומי האות H. המטאפורות תמיד היו גדולות בהוליווד, ועוד אחת מהבולטות שבהן, היתה מותו של סופרמן.

ב-1959, עשור אחרי שהשלט המקורי איבד ארבע אותיות וצומצם מהוליוודלנד להוליווד בלבד, ג'ורג' ריבס נמצא ירוי בביתו בנסיבות חשודות. הציבור האמריקני הכיר את ריבס כסופרמן הטלוויזיוני, ועל כן, העיתונים, גם הם מבינים גדולים בפואטיקה, הכריזו באותיות גדולות למחרת המוות שסופרמן התאבד. מאז, סופרמן הקולנועי צוות לכיסא גלגלים, לויס ליין שלו חטפה התמוטטות עצבים, והאגדה על קללת סופרמן הצטרפה למאגר סיפורי הוליווד המסתוריים.

כל זה בסך הכל אומר שב"הוליוודלנד" היו מספיק נתונים התחלתיים להרכבת סרט מרשים, לו רק היו נבחרים עבורו במאי ותסריטאי אחרים במקום אלן קולטר ופול ברנבאום הטירונים. בידיהם של שני אלה, "הוליוודלנד" הוא סרט בלש לא מותח, עם עלילה לא מגובשת דייה, הבלחות אקראיות של אסתטיקה תקופתית (ע"ע "הדליה השחורה" לעניים) ותפאורה הוליוודית שמשמשת בעיקר לשם הפולקלור ואינה מנוצלת דיה לקידום העלילה.

אדריאן ברודי ("הפסנתרן") מגלם בסרט את לואיס סימו, הבלש ההוליוודי שמבקש לזכות בתהילה על ידי ניפוח החשד שריבס למעשה נרצח. את הכסף מהמקרה הוא עושה על חשבון אמו האבלה של המנוח, שמצדה רוצה גם להנציח את זכרו של בנה. התגליות של סימו מלוות בתיאור סצינות מפתח מחייו של ריבס, בשנים שהובילו אל מותו. בן אפלק מגלם את ריבס באותם קטעים ועושה עבודה לא רעה במיפוי הקונפליקטים של השחקן שנשבה בטייפקאסט, על אף התקוות לזכות בהכרה.

דיאן ליין משלימה את הסיפור כטוני מניקס, המאהבת הוותיקה של ריבס ורעייתו של ראש אולפני MGM. הרומן האמיתי של ריבס ומניקס ליבה את השמועות ארוכות השנים בנוגע לאפשרות שריבס נרצח. הסרט מטפטף את הפרשייה כאפשרות, בדרך שמזכירה את סיפורי הטיוח הגדולים של המקום והתקופה "צ'יינהטאון" ו"סודות אל.איי", אך לא מעפילה לרמות המופתיות שלהם.

התחקיר של סימו, על אף משחק סולידי מצד ברודי, לא מרכז מספיק עניין ועובדות היסטוריות כדי להיות מותח, ובעיקר מצליח להפוך את הסיפור של ריבס לתיעוד דעיכה משמים. הדלות הבלשית שולחת את חציו השני של "הוליוודלנד" למעין מסע מלא נקיפות מצפון אל נפשו של הבלש, תוך יצירת הקבלה חסרת השראה בינו לבין ריבס. הסרט מציג אותם כשניים שסירבו לקבל בהערכה את שהוענק להם - ריבס את ההצלחה כסופרמן והבלש את אשתו ובנו שעזב - והשליכו את הטוב הצידה לטובת חלומות שווא על תהילה.

בשלב הזה, כל העסק נראה כפתרון תסריטאי תפור, שמחמיץ את הסיפור שיכול היה לספר ואת הכלים הכה רבים שהיו זמינים עבורו כדי לעשות כן. הפספוס מורגש בעיקר בסצינות המוצלחות יותר, כמו אלה שבהן אפלק בחליפת סופרמן, נראה מאחורי הקלעים כאיש הפלדה שאינו חסין מפני דיכאון, עישון ושתייה לשוכרה. עם קצת יותר העמקה, "הוליוודלנד" היה יכול להיות סיפור בלשי אמיתי על הוליווד ואחד מהגיבורים הנשכחים שלה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by