בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טוב היות הג'ירף לבדו 

טוב היות הג'ירף לבדו

 
 
אמיר עמרמי

דידי ארז, אקס ג'ירפות, לא מסתכל אחורה רק קדימה, לאלבום הסולו. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמונות סטילס מהחיים. דידי ארז (צילומים: יח"צ)
 תמונות סטילס מהחיים. דידי ארז (צילומים: יח"צ)   
תעשו מקום לדידי ארז. בגיל 35 מוציא ארז סינגל בכורה בשם "כל מבט", דואט עם סיון שביט, בדרך לאלבום בכורה שיראה אור בקרוב. על ההפקה המוסיקלית של האלבום אמון בן זוגה של שביט, הגיטריסט והמוסיקאי אמיר צורף.

ארז, תל אביבי במקור, אקס להקת ג'ירפות, שימש כמתופף באלבום הבכורה של הלהקה "משוחח עם כסא", שיצא בשנת 1999. "הקריירה המוסיקלית שלי אמנם התחילה בג'ירפות", מספר ארז, "אבל אני מנגן מגיל ממש צעיר. נגינתי יחד עם יאיר קז מהלהקה, עוד כשהיינו יחד בתיכון".

האזנת ל"גג", האלבום החדש שלהם?
"כן".

נו?
"תראה, זה שונה מאוד מהאלבום הראשון. צריך לזכור שאלה אנשים בתקופות אחרות. אבל זה תקליט מצוין".

תקופה מסוימת אחרי שיצא "משוחח עם כסא" החליט דידי ארז לעזוב את שורות הלהקה. "אני ויתרתי על המקום הזה, ויש לזה מחיר. אבל יש גם את מה שאתה מקבל בתמורה. זה צעד ענק מבחינתי, להוציא אלבום משלי, ואני לא יכול לדבר במונחים שהפסדתי משהו אחר". העבודה על אלבום הבכורה של ארז לא החלה עם ההזדכות על הסנייר והמצילה אצל הג'ירפות. "בכלל לא מיהרתי", הוא מעיד, "אפילו נטשתי את עולם הפופ ונשאבתי לתחום הלחנת מוסיקה למחול ותיאטרון. שם ביליתי את שש-שבע השנים האחרונות".

במסגרת עבודותיו, עבד ארז עם כוריאוגרפים ויוצרים כמו להקת ענבל, ניב שיינפלד, יסמין גודר ונוספים, ואף הספיק לקטוף על הדרך כמה ריספקטים: פרס קטגוריית פס הקול המקורי בתחרות סרטי בוגרים בסינמטק, ציון לשבח על מוסיקה מקורית ב"תיאטרונטו" של תיאטרון הבימה, בפסטיבל עכו ובפסטיבל "הרמת מסך". לצד כל אלה הוא גם הספיק להשלים תואר שני במשפטים.
 
 
(לחצו Play להאזנה)
 
 
איך התגלגלת להלחנת תיאטרון?
"זה היה ממש מוזר. מנהלת מרכז למחול בתל אביב ראתה אותי מנגן בהופעה, והיא אמרה לי שאני חייב לתופף בשיעורי מחול. שאלתי אותה 'שיעורי מחול? מה, זה כמו ריקודי-עם שאמא שלי רוקדת?'. לא ידעתי מה זה, ומה שעלה לי בראש זה אמא שלי רוקדת על החוף בשבת. הסכמתי לבוא, התחלתי לתופף ופשוט נשאבתי לזה. תופפתי חמישה שיעורים ביום מהבוקר ועד הערב. ככה גם הכרתי כוריאוגרפיים, והתחלתי לכתוב למחול וטלוויזיה. רק בשנתיים האחרונות, הסיפור עם התקליט שלי חזר לתפוס תאוצה".

את התאוצה שתפס האלבום מפרגן ארז למפיק המוסיקלי שלו, אמיר צורף. "רק מאז שהוא נכנס לסיפור הזה, השירים הפכו לתקליט ולא נשארו סתם שירים למחשב", הוא מספר. "כל התקופה הזאת מצאתי את עצמי עובד לאט מאוד על שירים שכתבתי".

המבקרים לרוב מרוצים מאוד מהבשלות של מוסיקאים בגילך, אבל אל הקהל הצעיר כל עניין הבשלות פחות מדבר.
"בגדול, אני מסכים איתך. אבל במשך כל העשייה של האלבום, לא חשבתי לרגע שאני מכוון אותו לקהל מסוים. הטקסטים שלי הם כמו תמונות סטילס של רגעים מהחיים שלי. כל רגע שהיה מספיק חזק, נכנס לתקליט. אני כותב ומדבר באלבום על דברים שמוכרים לכל אחד. לא כיוונתי לנושאים מסוימים. אני חושב שכל ילד בן עשרים וגבר בן שבעים יכול להתחבר לנושאים האלה. אלה תמונות מהחיים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by