בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החיים זה לא קיבוץ 

החיים זה לא קיבוץ

 
 
גולן כספי

"אסקימוסים בגליל" הוא סרט חביב אך מיושן כמו הרעיון שגיבוריו מחיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "אסקימוסים בגליל" (האתר הרשמי)
 מתוך "אסקימוסים בגליל" (האתר הרשמי)   
אסקימוסים בגליל, סרטם של הבימאי יונתן פז והתסריטאי יהושע סובול, שיצא לאקרנים בשקט לפני כשבועיים ימים, מספק הצצה קומית עצובה לרעיון הקיבוץ והארכאיות שבו.

מדובר בסרט קטן, רגיש ומשעשע המציב במרכזו את סיפורם של חבורת זקנים מלאי אופי שננטשו בקיבוץ קטן בגליל לאחר שנקלע לחובות כבדים ולתביעות מבנקים ונושים, עד שהוכרז כפושט רגל.
חבורת הזקנים ממאנת להשלים עם גורל הקיבוץ והאידיאל עליו גדלו, ויוצאת למאבק הישרדות בקבלן האדיש למצבם (דביר בנדק בעוד תפקיד נהדר).

חבורת הזקנים נאלצת לדאוג לעצמה, מה שמאלץ את חבורת הדיזנוזארים הזקנים לגייס את כישוריהם ולדאוג לעצמם. החיוניות המחודשת והאוטונומיה אליה נזרקו בעל כורכם, מאפשרת לחבורה לחזור לעבר. הגברים חוזרים להיות גברים. רזניק הפנסיונר נקרא אל הדגל וחוזר לתפקיד החשמלאי, שלוימה מאתר את השיבר הסודי שסגור כבר 50 שנה ומחדש את זרימת המים לחבריו.

החבורה מתמלאת מחדש בלהט הנעורים, והאינטריגות והאהבות הישנות צצות מחדש מעל פני השטח. סירובם העיקש לוותר על ביתם, מניע אותם לצאת למאבק עיקש וסוריאליסטי בגורלם (כולל ביצור המוצר והצטיידות בנשק מסליק שנשאר מימי הבריטים).

הבימאי יונתן פז הצליח לגייס לפרויקט סוללה של שחקני עבר ותיקים ומנוסים, שמספקים משחק מגובש, מקצועני ומלא חן. מוסקו אלקלעי, גבי עמרני, חנה רוט וכל חבורת הזקנים עושים עבודה נפלאה ושוטפים את המסך באותנטיות רעיונית ומשחק נהדר.

אולם "אסקימוסים בגליל" נראה ומרגיש לעתים כמו אידיאל השיתוף והערבות ההדדית בקיבוצים בני ימינו - מיושן, אנכרוניסטי ונטול משמעות אמיתית, מלווה בהרגשה כללית, שאת הסרט הזה כבר ראינו. יהושע סובול, סופר ומחזאי מוכשר ומנוסה, מייצר תסריט עשיר בדיאלוגים משעשעים שמצליח לפרקים לייצר סצנות מלאות חן, אך השליטה שלו במילים אינה מתקרבת לשליטה שלו בכתיבה תסריטאית.

מאחר שקולנוע הינו מדיום ויזואלי, סצנות קולנועיות מחייבות תרגום והעברתו של הסיפור למימדי פעולה והתרחשות אקטיבית על המסך. חבורת הזקנים, גיבורי "אסקימוסים בגליל", בעיקר מספרות את הסיפור במונולוגים (מלוטשים אומנם) ארוכים, נוגעים ללב ועמוסי פרטים וזיכרונות.

פז וסובול, יוצרי הסרט, שניהם בני קיבוץ שזיקתם לסיפור ולמשמעותיו באה לידי ביטוי בטיפול הרגיש והאיזון בין הגורל הקומי טראגי שהם מציגים, לרעיון הקיבוץ והערבות ההדדית. על אף שהזקנה אינה נחלתם של חברי קיבוץ בלבד, השינוי התרבותי וההתפוררות הרעיון, השאירו את דור העבר שהתחנך על הרעיון ולחם למימושו, להתמודד לבד עם החיים האמיתיים והמציאות הנושכת של המאה ה-20. עידן הצרכנות, הריקנות, האגוצנטריות והפערים.

על אף מגרעותיו, מדובר בסרט חביב ורגיש למדי. גיבורי הסרט "אסקימוסים בגליל" חוגגים את חייהם על חורבות האידיאל שעיצב את חייהן. פז מצליח לטשטש לפרקים את גבולות היפה והמכוער, העצוב והשמח ולייצר פארודיה עצובה על מות הסוציאליזם והרעיון הקיבוצי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by