בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שוב חוזר הניגון 

שוב חוזר הניגון

 
 
אמיר עמרמי

האלבום החדש של בעז שרעבי פורט על אותם מיתרים מוכרים, כאילו שלא עברו עשר שנים מאז צאת אלבומו האחרון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בעז שרעבי. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)
 בעז שרעבי. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)   
לבעז שרעבי הספיק להוציא סינגל אחד לפני ששחרר את אלבומו החדש. הוא אפילו לא חיכה לפסח או לפורים. והנה, אמצע פברואר, האלבום כבר בחוץ וגם מוכר לא רע (מקום שלישי בשבוע שעבר ברשת "צליל"). למה זה קורה? כי בעז שרעבי הוא מותג נשמה, אחד העם שכולם אוהבים. הוא עובר ברחוב וכולם קוראים לו "בוזי" כאילו ששירתו אתו יחד בצבא.

בכלל, שנת 2007 הולכת להעיף עלינו מטר של אלבומים חדשים. שלמה ארצי, יהודית רביץ, יזהר אשדות, רונה קינן, מירי מסיקה ועוד. רובם, אגב, הוציאו כבר שני סינגלים. האנשים של בוזי כבר מחלקים את האלבום שלו בין המפיצים.

אבל נעזוב את הדינמיקה של מחלקת השיווק ומשרדי יחסי הציבור, אנחנו כאן בשביל המוסיקה. ובפן המוסיקלי, לא תקבלו כאן יותר מדי. כאן ינגנו לכם על מיתרים מוכרים וימכרו לכם את אותו הדבר, כאילו שלא עברו 10 שנים מאז האלבום האחרון של שרעבי. התחושות האלה החלו לצוף כבר עם צאת הסינגל "אם את עדיין אוהבת אותי". עמית צח, בנו של שלמה צח, מי שניהל את שרעבי בעבר ומנהל אותו כעת, אמון כל על כל הטקסטים והעיבודים, ההפקה המוסיקלית ועל מרבית הלחנים. צח הצעיר, בשנות העשרים המאוחרות שלו, ניסה לקלוע ללבו של גבר מבוגר שכבר נושק לשישים.
 
מחייך. למה? אין לדעת (צילום: יח"צ)
 מחייך. למה? אין לדעת (צילום: יח"צ)   
התוצאה? לפעמים מעייפת. צח גם חתום על ההפקה והכתיבה של אלבום הבכורה של הגיים בויז, וגם השתתף בכתיבת אלבומה האחרון של מאיה בוסקילה. רוצה לומר, שפופ מסחרי הפך לחבר הכי טוב שלו. כשהוא מנסה למכור את זה לבעז שרעבי, אני, בתור אוהד שרוף של הזמר, הולך לאיבוד.

"אביא לך אבנים מהירח, אתן לך אוצרות מלב הים". בינינו, אף אחד לא מדבר ככה. גם לא חושב ככה. הרבה יותר מרגש וכן לכתוב על דברים קטנים יותר. אלה גם הדברים שהכי קשה לעשות. קל מאוד לעשות דברים גדולים, קל וחומר לחשוב ולכתוב עליהם. הקו הזה ממשיך גם ב"בואי נדבר על זה","מטאור" (על מה השיר?) ו"קבליני" (שרחוק שנות אור מהכתיבה החכמה של "אהביני" (מילים: מאיר אריאל), ועובר דרך "לנשום", שיר הנושא של האלבום, שהיה אמור להוות קליימקס אמנותי. אבל זה לא קורה. בחלומי אני מפנטז על שיתוף פעולה אמנותי בין שרעבי, ונאמר, עמיר בניון. תחשבו איזה עושר מוסיקלי היינו יכולים לקבל.

לא הצלחתי ללמוד מי זה בעז שרעבי שמסכם עוד מעט את העשור השישי של חייו. לא הצלחתי להבין מה האבהות המאוחרת עשתה לאמן שבו, אלא אם קוראים את רשימת התודות בסוף החוברת המצורפת. לא הצלחתי לגרד פיסה נוספת מהאישיות שלו. הוא נשאר זמר ענק עם קול מצוין, שהוציא עוד אלבום שמוכר לא רע בכלל עם הפקה מוסיקלית טובה ומתוקה; לחנים ועיבודים טובים; עבודת כלי קשת נפלאה; ומלא-מלא סיפורים גדולים, מחשבות גדולות, אמירות כבירות. אלבום יענו מינימליסטי (רוב השירים ללא חטיבות קצב) שמדבר בגדול. ואת זה, כבר אמרנו, הכי קל לעשות.

בעז שרעבי "לנשום" / הד ארצי וצח כרמלי הפקות (37:48 דקות)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by