בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דרך המשי 

דרך המשי

 
 
אמיר עמרמי

החיבור בין רביץ לשביט עובד טוב ומומי לוי עדיף מאחורי הקלעים. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

יהודית רביץ - כשתבוא האהבה (3:55)

יהודית רביץ חזרה בתחילת השנה עם "עיר קטנה", סינגל ראשון מתוך אלבומה החדש שייצא בקרוב. השיר, הנושא את שם האלבום, נכתב והולחן ע"י יהלי סובול. החיבור ביניהם היה בעל פוטנציאל גבוה, אבל בשורה התחתונה זה לא היה לגמרי זה. עכשיו משחררת רביץ סינגל שני, פרי עטה של סיון שביט. כתפי התכווצו בציפייה לקראת מה שהוליד החיבור בין רביץ לשביט.

אפשר לעצור פה לרגע, ולפתח דיון על הסיבה שבגינה החליטה רביץ לשחרר שני סינגלים שהיא לא חתומה עליהם. האם זה מגיע מהמקום שרוצה "להתחבר" ליוצרים צעירים? האם יבש מעיין היצירה שלה (להזכירכם, היא מלחינה מצוינת)? אני, אישית, בספק, ודווקא מברך על הדרך הזאת - בייחוד אם היא בוחרת את היוצרים שהיא עובדת אתם בטעם. החיבור עם סובול לא היה מרנין במיוחד, אבל עם שביט זה עובד טוב יותר.

"כשתבוא האהבה" הוא סיפור אהבה מפוספסת שנכתב, הושר וצבט בלב אינספור פעמים. רביץ מתנהלת בטקסט כמגשרת, שהאמת הפשוטה נמצאת אצלה ביד והיא רוצה ללמד את הטועים. נשמע קלישאתי ובנאלי, אבל זה עובד. מעבר לטקסט, גם הלחן טוב והפזמון מטפס לקליימקס מרגש עם מלודיה נהדרת. עד עכשיו אנחנו עמודים על 1:1. נסכם תוצאות כשייצא האלבום.

מילים ולחן: סיון שביט
צילום: רוני כנעני

להאזנה לסינגל לחצו פליי
 
 

שרון חזיז - תראי עכשיו (3:25)

 
שרון חזיז היא אחת הזמרות הכי מתוקות שיצאו בשנות ה-90. חזיז, אמנית מבצעת בעיקר, משחררת סינגל חדש ללחן שלה ולמילים של אלי מורנו, שמרגיש כמו שיר ניצחון על התקופה האחרונה שבמהלכה נאבקה בסרטן השד. צריך להיות עם לב של אבן כדי לא להתרגש. הסינגל מקדם את צאתו של אוסף חדש וראשון משיריה, שמגיע אחרי ארבעה אלבומי אולפן. דומה כי זה הצעד הכי נכון עכשיו בשבילה.

אבל המבחן האמיתי שלה מול הקהל הישראלי יהיה באלבום האולפן החדש שיצטרך לצאת אחרי האוסף. כשיר ניצחון, כפרומו של אלבום אוסף - הסינגל הזה עובד מצוין. ללא הקונטקסט הזה, הסינגל הזה היה נבלע בים הסינגלים שיוצאים מדי שבוע לעולם. החיסרון שלו הוא שהוא לא משאיר מקום לאינטרפרטציה אישית. כרגע הוא נהנה מחסינות של אוסף חדש. צריך להיות מעניין באלבום הבא.

מילים: אלי מורנו
לחן: שרון חזיז
צילום: רונן אקרמן

להאזנה לסינגל לחצו פליי
 
 

מומי לוי - זאת לא אהבה (3:35)

את מומי לוי אני מעדיף בצד השני של הקונסולה. כמפיק מוסיקלי, כאיש של מאחורי הקלעים. אני יודע, אני יודע, זאת בעיה כשיש לך כזה קול מצוין ואתה מת לשרוף את הבמה. אבל מה נעשה שהפופ / היפ הופ ישראלי / היפ סול / וואט אבר, לא מצליחים להתרומם כבר שנים וכנראה לא יצליחו?

ומדוע מאחורי הקונסולה? כי למרות שהחומרים בז'אנרים האלה מראש מתיימרים לא לדבר על שום דבר, עדיין אפשר לסחוט מהם הפקות יפות. זה עבד נפלא עם שירי מימון (עיבד והפיק את "כמה פעמים". השיר הכי טוב באלבום שלה, חבל שלא היה הקו הקונספטואלי של כולו), וגם הצליח לא רע בכמה רצועות באלבום הבכורה של דניאל זילברשטיין ("מה שאת עושה לי" / הליקון). לסיכום הפיסקה: פופ לא משו, שגם לא מתיימר להיות גבוה מדי.

כשזה פוגש את מומי לוי עצמו, זה נשמע לא טוב. לוי חוזר ושר בפזמון "זאת לא אהבה", אבל לא מלמד אותנו דבר חדש על מה זאת כן אהבה (מילים: ניר ממון). לוי הוא זמר מצוין, אך הוא נשען בעיקר על הקול וההגשה שלו. הבעיה היא שקשה לדעת מתי הוא מתכוון למה שהוא שר ומתי לא, וקשה להאמין לו עם טקסט כל כך בנאלי שכולל שורה כמו: "או / אווו / זאת לא אהבה". תנו את השיר הזה לדניאל זילברשטיין - זה יישמע אותו הדבר.

מילים: ניר ממון
לחן: מומי לוי
צילום: יח"צ

להאזנה לסינגל לחצו פליי
 
 
 

שירה גברילאוב - הבוקר יאיר (3:40)

תסלח לי שירה גבריאלוב אם אשתמש בה כדי לחדד את הביקורת שלי על מומי לוי. אבל קודם נכיר אותה: שירה גבריאלוב (17.5, ועוד נחזור לזה) הוציאה לפני שנתיים את הסינגל "נער ונערה" (אן.אם.סי), אז תחת השם שירה G. בינתיים היא הספיקה להתבגר מעט ולהחזיר את שם המשפחה המלא שלה. גבריאלה היא גם בתם של סוכנת האמנים מיכל גבריאלוב והזמר והיוצר (הנפלא) מיקי גבריאלוב.

כרגע שירה עומדת בפני אלבום בכורה שכולל 11 שירים פרי עטה, ואף החלה לימודים בבי"ס רימון. היא צריכה לעבור כברת דרך לפני שתצטרף למסיקות. גברילאוב מגיעה מכיוון אחר, ועם זאת סינגל הבכורה שלה עושה לי טוב. למה? כי היא בת 17.

"עוד שעה יאיר הבוקר / והשחר יעלה ויזכיר / עוד חיוך שטוף באושר / מנשיקה של אוהבים" וכו' וכו'. גם הלחן מתוק, השירה טובה. נדמה ששירה גבריאלוב יודעת ליהנות מהכתיבה שלה.

ואיך זה חוזר למומי לוי? תנו לו לשיר את השיר הזה ותראו איך שאתם מתרגשים בדיוק באותה מידה שתתרגשו מהסינגל החדש שלו. זה לא אומר שאמני הפופ הישראלי מיישרים קו אחד מול השני. זה לא זה. הם פשוט הולכים מראש על אותן הנוסחאות הבנאליות של שירי קיטש ו"חוכמות חיים" בשקל.

אבל בינינו, מי יכול לומר היום מה זאת אהבה? עמיר בניון הצליח להגדיר אותה מושלם עם "ניצחת איתי הכל" (2004), אפילו סיון שביט קלעה בול עם "ללב שלי אין בית" מאלבומה האחרון. אבל אלה, מה לעשות, לא מייצגים את הזרם המרכזי. ושאף אחד לא ינפנף לי עם "חושב עליה". איי רסט מיי קייס.

מילים ולחן: שירה גבריאלוב
צילום: תילי שרון

להאזנה לסינגל לחצו פליי
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by