בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אצלי היא היתה מגיעה לאורגזמה משולשת 
 
 
גדי שמשון

גדי שמשון, חובב נשים לא קטן, ראה את "להתחיל לגמור - החיפוש אחר האורגזמה הנשית", והתפלא לגלות שהתוצאה הסופית הרבה יותר נוגעת ללב מאשר מחרמנת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יובל נתן מ"רייטינג" עמד על העיקרון הבסיסי רק השבוע: מאחר ואסור פורנו בטלוויזיה, מה יעשו אלו מהצופים שלא רוצים להביא את הדבר האמיתי, נוטף ודביק מהווידאומט, ובכל זאת רוצים לראות משהו, אהם, מעורר? נו, בשבילם יש פתרון שאומץ בהתלהבות על ידי הכבלים והלווין, כל אחד בדרכו. סרטים תיעודיים. אתם יודעים, זה נורא חינוכי. מדברים על "מיניות האדם" (אנשים מזדיינים) ועל "מערכות יחסים אינטימיות" (אנשים מזדיינים) ואולי אפילו על "תולדות הליבידו בעידן התבונה", או כל דבר בעצם, שיאפשר להראות על המסך, אהם, אנשים מזדיינים.

גם הסרט "להתחיל לגמור - החיפוש אחר האורגזמה הנשית" (The big O), שייך לטריטוריה הזו, המקבילה הטלוויזיונית לצילומי החיילת הרטובה ביום כיף בעמוד האחרון של העיתון. נושא סקסי - טיפול עם מספיק ראשים מדברים בשפה מדעית כדי להכשירו. הסרט מתאר שלוש נשים אמריקניות העוברות טיפול במרפאה מתמחה באוסטין כדי, ובכן, להתחיל לגמור. על פניו, הטיפול המדעי-רפואי כולל שלבים מעוררים ומחרמנים לקהל הרלוונטי - נמדדת מידת הלחץ של שרירי רצפת האגן שלהן, הרופאים והרופאות מדברים איתן על כל אספקט במיניותן בעוד אצבעותיהם מפשפשות, הן עוברות סדנאות טנטרה, אוננות מודרכת (בדיוק) ושחרור עצמי. רק שבפועל, התוצאה הסופית לא מחרמנת כלל. ברגעיה הטובים היא מאוד נוגעת ללב.

43% מהנשים אינן מגיעות לאורגזמה, אומר הסרט. 70% מאלו שכן מגיעות, אינן מגיעות בחדירה. שלוש הנשים המופיעות בפתיחות מופלאה בסרט שייכות לאחוזים המעציבים הללו. את הסיבות - מוסר כפול, צביעות וחיים בחברה שדורשת מהנשים להתנהג בפתיחות אך מגנה כל שביב של תשוקה עצמאית אמיתית - קל לזהות גם ללא עין מקצועית. שקר הרומנטיקה המתועשת, הורים לוחצים ובמקרה של אחת מהן, סאמר המתוקה, לבטים שמקורם בעובדה שהיא לסבית שעדיין רוצה להרגיש שהיא ילדה טובה ולא רעה.

וונדי מגיעה לאורגזמה, אבל רק כשהיא לבד. החבר שלה מזה שלוש שנים הוא אוהב ומבין, אבל גם הוא לא מצליח לעזור. גם כשהיא מגיעה לבד, זה מלא כאב ורגשות אשם. היא גדלה במיד-ווסט האמריקני, מקום שמרני להדהים. סאמר קצוצת השיער מחפשת אהבה, והגשמה, להבין איך להתמודד עם תחושת הפגיעות שהיא חלק מהתשוקה, כאדם שלא מצליח לחוות את האושר הפשוט והדמוקרטי שנדמה שהוענק לכולנו - אורגזמה.

לורי היא מסאז'יסטית, שאת נעוריה בילתה בסוטולים ושכרות כבדה של מעמד הפרברים, שהייתה מלווה בהרבה מאוד יחסי מין ומעט מאוד תשוקה אמיתית. היא לא הצליחה לגמור מעולם. יש לה פנים קשוחות ומלאות הבעה, והתובנות הנוגעות ללב שהיא מגיעה אליהן בסופו של הסרט - הכל תלוי בה, בדרך בה היא תלמד לקבל את עצמה, ולא בפרטנר מזדמן כזה או אחר.

סוף המסע אינו האפי אנד (או שמא קליימקס) קלאסי. שלוש הנשים התקדמו בדרכן לאורגזמה המיוחלת, בדרך אמריקאית מפוטפטת משהו אך כנראה אפקטיבית. הן יהיו עכשיו קרובות יותר ליכולת הזו, ואולי (הסרט אופטימי) יצליחו להגיע ביום מן הימים ליכולת ליהנות מהמיניות שלהן כל הדרך. הסרט לא מגרה בכלל ובזאת הוא לא ממלא את מטרתו, אך לאחוזים הניכרים מהקהל, לפי הסטטיסטיקות, הוא יכול לתת רעיונות וכיווני מחשבה שהערך שלהם גדול יותר מייעוד שיבוצו המקורי - סתם תחליף פורנו חוקי למוצאי שבת.


"להתחיל לגמור - החיפוש אחר האורגזמה הנשית", יום שבת, 22:30 ו-01:45, יס+
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by