בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בק טו מיין 
 
 
אייל רוב

עוד לפני שהתחיל החורף, מכתיר אייל רוב את החדש והמרגש של בק כאלבום הנכון לתקופה, ומביע שביעות רצון מכך שאחרי שנפרד מחברתו מזה שמונה שנים, החליט לבסוף הבלונדי המבוזבז לעשות משהו טוב עם כישרון כתיבת השירים שלו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בק. לייב
 בק. לייב   
נו, אז איך החיים? סבבה לגמרי, לא? הכל סביבנו מתנהל על מי מנוחות, הימים מתקצרים, אנשים ממשיכים למות בתואנות שונות ומשונות שמתורצות בפילפולים פוליטיים של כל מיני אנשים שמנסים להסביר לנו שזה בסדר לחיות ככה, כי כרגע, מה לעשות, אין ברירה אחרת.

אבל אם נסתכל סביבנו מבעד לכל הסיכסוכים האיזוריים שלנו אפשר לראות איך השמש החורפית של כולנו במזרח התיכון מעיזה לחלץ עצמות מעל עננים שהולכים ומתעבים מעל השחר הישראלי. או בקיצור, סתיו זה אחוש תקופה להרגיש בה עצובים, מיוחדים, ובעיקר לשקוע לתוך תהומות העצב המפנק שבפרידות - עצב שרק אתם מסוגלים להבינו ועל ידי כך לקיימו כיישות נוכחת-נפקדת בחיי היומיום שלאחר הפרידה.

על פניו זה נראה מוזר שדווקא בק, האיש אשר לקח את המושג "קולאז' מוסיקלי קולי" לכל מיני כיוונים שהסתדרו בשורה אחת עם הגדרות המיתוג הקשוחות של מגזינים אופנתיים, מביא לנו תקליט מינימלי, שחותר תחת המניפסט המוסיקלי ההזוי שהוצג בששת תקליטיו הקודמים ומצליח להציג את האניגמה "הבק-ית" באור אנושי. מסתבר שגם האנשים היפים, המצליחים והכל כך מוכשרים מרגישים עצוב כשמביאים להם את הסתיו, והחברה שלהם הולכת למקום אחר, טוב יותר.

לאחר שסומן כבר בהתחלה, אי שם ב-1993, כגיבור תרבותי שמדבר בשפה תודעתית לכל מי שהיו בגיל הנכון כשיצא הלהיט הגדול ביותר שלו, "Looser", בק מוציא את "Sea Change" - אלבום שכל רוקר ישראלי נימוח וחסר השראה היה מוכר את הגיטרות שלו בשבילו.
 

לב שבור הוא לב שלם

הוא כבר הספיק לפרק מן היסוד את הגבולות בין קאונטרי, פולק, רוק, ג'אז והיפ הופ, ולהוכיח שהם קיימים רק באוזני המאזין או המבקר, וכיום, לאחר 10 שנים, בק מתעלה מעל האופנתיות שלו עצמו ויוצר את האלבום הכי לא אופנתי שלו. תריסר שירים שמגיעים היישר מתהומות העצב החד סיטרי והבלתי מתפשר שפרידה ממישהו שאיתו העברתם שמונה שנות זוגיות אינטנסיבית יכולה לייצר. אה, כן, אם שכחתי להגיד, "Sea Change" הוא אלבום הפרידה של בק ממערכת יחסים בת 8 שנים, שליוותה אותו למעשה לאורך כל הקריירה המוסיקלית המפותלת והצינית שלו.

יחד עם נייג'ל גודריץ', מפיק מוסיקלי שהספיק בחייו לראות את ת'ום יורק שופך את הלב שלו לתוך מיקרופון, יוצר בק את מה שמסתמן כרגע כאלבום החורף האוליטימטיבי, וללא ספק אחד מאלבומיו הטובים והשלמים. למען הסר ספק, זאת לא יצירת מופת - אך הכוח הטמון בשיר שכתוב נכון, מבוצע מהלב ונסמך ברובו על שישה מיתרי גיטרה מופקים היטב, מקבל כאן את אחד החיזוקים המשמעותיים שנשמעו בזמן האחרון.

"לב שבור הוא לב שלם", אמר פעם ברי סחרוף, ולא ידע עד כמה נכונה השורה הזו לתמצות האלבום החדש של בק. הלב של בק שבור לרסיסים, ולאורך 12 הצעדים שמכתיב האלבום, הוא מגלה עד כמה מתאחה הלב הזה לכדי סך הגדול מכל מרכיביו.

מיותר להתעכב על שמות השירים הטובים באלבום, הם רבים מדי בשביל לציין אותם כאן. "Sea Change" הוא אלבום שחייבים לשמוע במכה אחת, להוציא את המחברת ולרשום את המשפטים שגרמו לכם לדימום מנטלי חמור במיוחד ואז לחזור ולשמוע אותו. הפשטות יכולה לפגוע ביעילות שיא כשהיא פשוטה. זה גדל וגדל וגדל, ומוכיח בכל שמיעה כי זה לא בושה להרגיש עצוב כשבאמת עצוב. ואם הבחור הלבן הכי קול באזור לוס אנג'לס מרגיש ככה, אז מי אנחנו שנהפוך לציניים פתאום? יאללה לקנות ומהר.


בק: "Sea Change", (הליקון/Geffen)

האתר הרשמי של בק - עדיין בלי גלריית תמונות
האזנה לאלבום, באתר של בק
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by