בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סחרור מוסיקלי  

סחרור מוסיקלי

 
 
אילן רצאבי

לא ניתן היה לבקש ספתח טוב יותר לפסטיבל הג'אז מזה שנתן בולאני

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סטפנו בולאני (צילום: דניאל אנדרסן)
 סטפנו בולאני (צילום: דניאל אנדרסן)   
כשנסתיים הקונצרט של חמישיית סטפנו בולאני, זה שפתח את אירועי פסטיבל הג'אז בת"א לשנת 2007, הספקתי לשמוע בדרכי החוצה קטע משיחת סיכום בין שתי נשים, שנאמר בזו הלשון: "היה ממש ממש טוב, קצת בלגאן, אבל לא נורא, לא היה מוגזם ...". התשואות הנלהבות בסיום, ואף במהלך ההופעה עצמה, העידו ששתי הנשים החביבות לא היו לבדן.

בסיום התברר חד-משמעית שסטפנו בולאני הוא מוסיקאי מצוין, פרפורמר משובח וכריזמטי מאד, ואמן שבתבונה רבה יודע להלך על הגבול הזה בין "ממש טוב", לבין "בלגאן". היינו, בין מוסיקה טונאלית ונגישה, לבין רגעים שנדמה שכל אחד מהחמישייה מנגן את שלו, ואין מי שיקום ויאסוף את כל חלקים לכדי שלם מוגדר אחד (וזה רק נדמה).

מי שהכין את שיעורי הבית לקראת הופעתו של בולאני, בניסיון לתהות על קנקנו, גילה שזאת משימה לא קלה החושפת מגוון יוצרים, וערב רב של ישויות מוסיקליות הכלואים כולם בגופו הצנום של איש אחד איטלקי. הוורסטיליות שלו, שפע ההשפעות המוסיקאליות, הן מבית והן מחוצה לו, הסקרנות האדירה, ומעל הכל, כישרון נדיר בלמידה והפנמה, הביאו את בולאני להיות אמן בעל אלף פרצופים. כמעט שאין אצלו הופעה שדומה לקודמתה, ואין כמעט אלבום אולפן שנשען על זה שלפניו. גם אם אתה רוצה לומר: "אני אוהב את סטפנו בולאני", אתה חייב להיות ספציפי. כי הרי כל אחד והבולאני שלו.

כך, כששלל בולאנים מנגנים בראשי, ואני צוחק ובוכה חלופות, עצוב ושמח לסירוגין, רגזן ומפויס לפרקים, הגעתי להופעתה של החמישייה בהנהגתו של סטפנו בולאני - אחד מפסנתרני הג'אז המוערכים בעולם כיום, ומי שאנריקו ראווה (חצוצרן ג'אז איטלקי, ועילוי בפני עצמו) אמר עליו שגם אחרי מאות קונצרטים משותפים עמו, הוא עדיין מוצא עצמו נפעם מחדש מנגינתו.

החמישייה עולה. אני סופר חמישה ובכל זאת מישהו חסר לי. הבטיחו לי אחד בשם ג'יובני פטרלה שמנגן סקסופון טנור וגם סקסופון בריטון, ובמקום זה אני מזהה נער צעיר שזה עתה סיים טיפול להסרת פצעי הבגרות בפניו, שאוחז בטרומבון אמיתי. אין פטרלה. יצא לפטרול ולא חזר. אח"כ יספר לנו בולאני, שהילד ששמו ג'אנלוקה (אם שמעתי נכון) הוזעק במקומו של פטרלה, ובמקרה הילד יודע רק טרומבון. מאוחר יותר התברר גם שמעז יצא מתוק. מתוק דבש.
.
החמישייה פותחת בגישוש של דקה, אולי כדי לבדוק עם איזה כובע מוסיקלי הגיע הערב המאסטרו. אחרי אותה דקה יכנסו כולם כאיש אחד לסחרור מוסיקלי מרתק, עתיר בשינויי קצב, עולה ויורד כגל סינוס, וחושף חמישייה מקצועית ביותר ששוטפת את האולם עם ג'אז מודרני ולפרקים גם מלודי, ובשאר, פתוח לאלתורים מרתקים. תענוג.

היו רגעים שהזכירו לי את החמישייה של דייב הולנד, רק מחוזקת בפסנתרן קית' ג'ארת', והיו גם רגעים שהקו המוסיקלי היה דומה לזה של הרכבים בסגנון ה- RIO. שני קטעים ארוכים לפתיחה, שלאחריהם יציג בולאני את נגניו ויספר כי שלושת(!) הקטעים לקוחים מהאלבום הכפול והאחרון (והנפלא) של החמישייה שלו - I VISIONARI. העיתונאי בן שלו ואנוכי ספרנו רק שני קטעים, אבל בולאני התעקש שהיו שלושה (אח"כ בדקתי את זה עם ניצן קרמר, המנהל האומנותי של הפסטיבל ואיטלוג ידוע ברבים, והתברר בכלל שפסנתרנים איטלקים סופרים בשיטה בינארית).

בקטע הרביעי (בינארית כמובן), הסתלקו כולם והותירו את בולאני לבדו מול הקהל העצום שגדש את אולם מס' 1 בסינמטק. את קטע הסולו שבולאני ניגן שם, לא אשכח שנים. אם היו מכסים את עיניי, הייתי יכול להישבע שמנגנים כעת שני פסנתרנים בארבע ידיים, ולצדם בסיסט. טכניקה מרהיבה ושובת אוזן, עמה שומר בולאני על מתח מצוין שמעקר כל תחושה של שעמום שמפחיד את רוב ההדיוטות (כמוני למשל) כשמדובר בהופעת סולו פסנתר.
 

ניחוח של מועדוני ניו יורק בסיקסטיז

ג'אנלוקה פטרלה  על הטרומבון (צילום: דניאל אנדרסן)
 ג'אנלוקה פטרלה על הטרומבון (צילום: דניאל אנדרסן)   
בהמשך הערב המשיכה החמישייה לנגן קטעים יחסית ארוכים, חלקם מאותו אלבום כפול וחלקם שאולים מרפרטואר של מלחינים איטלקים, ועוד כמה שנשמעו כאילו שנלקחו מרשימת מאכלים מומלצים בביקור הבא במסעדה איטלקית ראויה.

סטפאנו בולאני התגלה כמנהיג אמיתי. על אף החופש שניתן לנגנים בעיבודים, פיקח היטב בולאני בתנודות ראש על הנעשה על הבמה. אך עם זאת, מבחינתו, הבמה הייתה כולה שלהם. כמעט לאורך כל ההופעה, היו שני הנשפנים הדומיננטיים ביותר. תמיד מדהים אותי מחדש לראות את הפרגון האצילי בין נגני ג'אז, ואת החיץ הזה שהם שמים בין הופעות סולו לבין עבודה משותפת בהרכב גם כשהם המנהיגים שלו. הכימיה המצוינת בין חברי החמישייה היא פועל יוצא מאישיותו הבימתית הכריזמטית של בולאני, וחדוות היצירה היא השכר לעמלו זה.

כפסנתרן, הסאונד של בולאני היה נפלא והזכיר באטמוספירה שלו את זה של המועדונים הניו-יורקים של שנות ה-60. קל מאד להזדהות עם הסופרלטיבים שהאיש מקבל ולהבין מאיזה מקום הם מגיעים. בולאני הוא עילוי. חוש הקצב שלו, הטיימינג האדיר, האוזן הרגישה והווירטואוזיות המרשימה, בהחלט נותנים תחושה שמדובר בתותח אמיתי.

ניקו גורי שניגן בקלרינט ובקלרינט בס, היה לטעמי הכוכב הבולט של הערב. הוא ישב בקדמת הבמה והפליא ברמת נגינה גבוהה ביותר. הסאונד שלו היה עשיר ומלא הבעה, ולא פעם נראה כמנצח על חטיבת הקצב כולה. הכימיה בינו לבולאני הולידה קטע דואט יוצא מהכלל שיכול להתקיים רק בין שניים המכירים טוב זה את זה (נו, ומתברר שהצמד חמד הזה הם חברי ילדות).

לצדו של גורי, היה שחקן הספסל ג'אנלוקה (ושוב התנצלות אם שיבשתי שמו) ונגן טרומבון בשעות הפנאי, רעב לכל דקת מיקרופון שנוצלה על ידו בצורה מושלמת ממש. הוא הפליא בנגינה בלי ועם העמעם (שהיה עשוי מגומי שהזכיר פומפת שרברבים ללא מקל) ובסולואים נועזים ומרתקים גם ללא הליווי של שאר החברים. שיתוף הפעולה שלו עם גורי נתן את הדחיפה הגדולה ביותר לחמישייה בכל הנוגע לשינויי הקצב הנהדרים שלה, והיווה את גולת הכותרת של הערב. אנחנו עוד נשמע על הבחור הזה. בטוח.

כריסטיאנו קלקאגנילה, האיש עם המקלות והתופים עשה מלאכתו נאמנה, והיה ניכר עליו שביסודו הוא מתופף רוק. גם התיפוף הג'אזי שניסה לשוות לסגנונו, עדיין חשף את השורשים האמיתיים. אך אין בזאת כדי לגרוע מיכולתו המצוינת ומעבודת תיפוף מגוונת. פה ושם נראה בולאני מסמן לו שירגיע קצת עם החבטות הכבדות על הסנר. למצילות שלום.

ארס טבולאצ'י, נגן הקונטרבס, רק נראה כמו ערס והשתדל מבחינתו לא להתבלט יתר על המידה (להוציא את הקטע הביזארי שהוא ובולאני רכנו על הפסנתר כדי לעשות "קולות" רקע לסולו טרומבון). הוא עשה את שלו בשקט ובצנעה, ולא לקח אף סולו לרפואה עד ההדרן. סולו אחד יותר מדי. אמנם על קונטרבס סטנדרטי מנגן טבולאצ'י, אך הצליל שבקע ממנו היה חשמלי ואפילו עמום. לא נורא. כשמקבלים כזאת הצגה, אלו פרטים שאף אחד לא יזכור אח"כ. סלחנו לו עם חיוך גדול והרבה אהבה.

אז זהו, הייתה הופעה מצוינת שנכנסה בערב מאורגן למופת שנוהל באווירה נהדרת ע"י אנשים טובים שאוהבים ג'אז, ויריית פתיחה שלא יכולנו לבקש טובה ממנה כדי לפתוח את פסטיבל הג'אז בסינמטק לשנת 2007.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by