בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פלד מחכה לרבין 
 
 
עידו רוזנטל

בערוץ 2 העדיפו, כמו תמיד, שלא להרגיז אף אחד, כדי שכמה שיותר צופים יוכלו לטייל עם אייל פלד בין התחנות של סבא יצחק, במקום להיזכר מאיזה מקום בדיוק הגיע הרצח הזה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבע שנים אחרי, ודומה שבערוץ שתיים לא יודעים עדיין איך לעכל את יום הזיכרון לרצח יצחק רבין. מצד אחד זהו יום זיכרון ולכן אי אפשר לשדר כרגיל, אבל מצד השני, מה כבר אפשר לעשות? אם לשפוט על פי לוח המשדרים שהביאה אתמול "טלעד", התשובה היא הכל וכלום.

המראות ששודרו היו מוכרים לכולם: פינות של אנשים מפורסמים יותר ופחות שסבבו את רבין וסיפרו על מה היה האיש בשבילם, אביב גפן הגיע במיוחד כדי לשיר באולפן, טלי ליפקין-שחק חזרה אל ילדי הנרות, ואיתן הבר התעורר מתנומתו השנתית כדי להעלות שוב את אותם זיכרונות ולמחות שוב (את אותן?) דמעות.

הבעיה היא שבערוץ השני, כמו תמיד, לא רוצים להכעיס אף אחד, ולכן לא דיברו על הרצח (נדמה לי שאביב גפן היה היחיד שהזכיר את השם המפורש "יגאל עמיר"), העדיפו לדבר על פועלו של רבין ועל חייו האישיים במקום להזכיר את נסיבות מותו, הנסיבות שאותן בעצם נועד היום הזה להזכיר. אם להישאר באווירת יום הזיכרון, הרי שאתמול היה משהו כמו "תסלחו לנו שאנחנו לא רוצים לדבר על הרצח, אנחנו מעדיפים לדבר על סבא שלנו".

הדוגמא הטובה ביותר היא מסעו של אייל פלד בעקבות רבין. מלכתחילה הרעיון לתת לפלד לבצע משימה כזו לא נשמע טוב: פלד הוא מנחה רב ידע שמבין בטלוויזיה ושולט במלאכת השיטוט, אבל חסרים לו שני הדברים שבימי זיכרון הם החשובים ביותר: רגש וזווית אישית.

פלד חזר אל התחנות שכולנו למדנו להכיר במהלך ששת ימי הזיכרון הקודמים; הילדות בתל אביב, פנימיית כדורי, הר הצופים והכיכר, אבל עשה את זה בדיוק כמו מדריך תיירים שמראה לקבוצה את מגדל אייפל.

הוא לא הביא אל הסרט שום דבר מעצמו, וכפי שזה נראה, גם לא לקח איתו שום דבר. הדבר היחיד שנדמה שריגש אותו היה קטע שבו נראה רבין צופה בתוכנית ישנה של "מסע עולמי" (רבין בכלל חיכה לראות פרסומת לחברת התעופה הירדנית, אבל למה לתת לעובדות להפריע).

היה מעניין לשמוע מה קרה בעקבות המסע, שינוי שחל בו או מקום שריגש אותו במיוחד, אבל פלד, כהרגלו, הקפיד להישאר תייר מזדמן שבא, מבקר וחוזר אל חייו הרגילים, אפילו משהו נדוש כמו "דרכו של רבין ממחישה את דרכה של ישראל", לא היה שם. רצח רבין עצמו הוזכר בחטף, ואז היה מעבר מהיר אל סקסופוניסט שמנגן את שיר לשלום על רקע תמונות של ילדי הנרות; לא בדיוק תחנות, אבל דברים שלא מעוררים מחלוקת.

רצח רבין שינה את החברה הישראלית. לא רק שזה היה הרצח הפוליטי הראשון מאז קום המדינה, אלא גם בוצע בידי יהודי, וחשף את הקיטוב והשנאה במדינה.

לאף אחד אין ספק שאם רבין היה נפטר בנסיבות טבעיות, לא היו נערכים משדרים מיוחדים שהיו סוקרים את תולדות חייו ואת פועלו, לכן לא ברור מדוע במקום לדבר על הרצח, האווירה שהביאה אליו והשלכותיו על החברה הישראלית, העדיפו בטלעד לדבר על הפלמ"חניק החקלאי, איש הביטחון, הסבא החביב והאיש שתכונתו הבולטת על פי רוב העדויות אתמול, היא שלא ידע לבכות.


יום הזיכרון השביעי לרצח יצחק רבין, יום שידורים מיוחד בערוץ 2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by