בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פורנו בתוך אקונומיקה - מעין הקדמה 
 
 דיילות המכירה של הפטריארכיה בפעולה   
 
יוענה גונן

יוענה גונן נאבקת בהבדלה המלאכותית והלא נעימה בין "פורנוגרפיה" ו"ארוטיקה", ומוצאת את עצמה משחקת בהומואים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

"ארוטיקה היא הפורנוגרפיה של האליטות" - אנג'לה קרטר

קשה לכתוב על "ארוטיקה", כשהמילה עצמה מעוררת בך חלחלה.
אני אוהבת סקס, אבל קשה לי לחבר בין מה שאני אוהבת (אני אוהבת כשהיא מזיינת אותי חזק אני אוהבת כשהיא קושרת אותי אני אוהבת כשהיא משחקת איתי אני אוהבת להישאר חסרת נשימה אני אוהבת לטפס לטפס לטפס ולגמור אני אוהבת להזיע אני אוהבת להתלכלך איתה) לבין המילה האלגנטית והמצוחצחת הזו. הרי ארוטיקה זה לא פורנוגרפיה, בטח שלא ה"פורנו" ההמוני. זה שנון, זה נקי, זה מקובל על אנשים מהוגנים - נו, זה ארוטי.

ההבחנה בין "ארוטיקה" ל"פורנו" היא, ביסודה, הבחנה מעמדית. בשני המקרים מדובר בסרט, בתמונה או בסיפור שיעשו לכם דגדוגים נעימים בבטן ואולי תיעזרו בהם לאוננות או להעשרת קשרים מיניים. אבל ארוטיקה שייכת לאריסטוקרטיה. ארוטיקה נתפסת כבעלת ערך אמנותי ואינטלקטואלי (אני לא סתם מאוננת עם "סיפורה של O", אני מנתחת אותו ניתוח דקונסטרוקטיבי פוסטמודרניסטי). היא בדרך כלל בשחור-לבן גרעיני או בהפקה קולנועית איכותית, ולא תתביישו להיכנס לחנות ולבקש את "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים" ("היא בטח לוקחת את זה לשיעור בניתוח מבנים חברתיים בשלהי המאה העשרים"). לעומת זאת, פורנו נתפס כפונה רק לאיברי המין שלנו, וזה, כמובן, רע מאד. הוא בדרך כלל מופק בתנאים זולים, ותמיד נורא לא נעים להיכנס לחנות ולבקש את "שגלי אותי עכשיו, כלבה מיוחמת 8" ("היא בטח הולכת לאונן עם זה בכל מיני תנוחות מחרידות").
 

אין הבדל בין פורנו לארוטיקה

ההנחה הרווחת היא שהנשים והגברים בתעשיית הפורנו הם טיפוסים מפוקפקים חברתית, זונות ומסוממים, כאלה שלא היית רוצה לפגוש בסמטה חשוכה. האנשים האלה נתפסים כמהווים איום על הסדר החברתי ועל קבוצות הכוח בחברה, ולכן מן הראוי שנשתיק ונצנזר אותם, או לפחות שנסייע להם בטוב לבנו לבצע בחירות תעסוקתיות נכונות יותר. ארוטיקה, לעומת זאת, מצליחה למכור טוב גם לציבור הרחב. ארוטיקה נתפסת בעינינו כלגיטימית ומותרת, ולכן ניתן להשתמש ברמיזות "ארוטיות" לממכר מגוון מוצרים, ממכוניות ועד אבקות כביסה.

אבל למעשה, אין הבדל בין פורנו לארוטיקה, שניהם שמות לייצוגים מפורשים של מין ומיניות. מבחינתי, ההבחנה היא אחרת. ההבדל הוא בין ייצוגים סקסיסטיים, שמחזקים את יחסי הכוחות הנצלניים הקיימים בין המינים, לבין ייצוגים לא סקסיסטיים, כאלה שמציעים אלטרנטיבה ליחסי כוח אלה. ייצוגים סקסיסטיים מופיעים גם בפרסומות, בקומדיות משפחתיות, באנציקלופדיות או בשירי פופ. אבל הייצוגים הסקסיסטיים הללו מקובלים לחלוטין ונפוצים בציבור, בעוד ה"פורנו" הנורא ננעל בחדרי חדרים. זאת מכיון שבעלי הכוח בחברה אינם חוששים מהנצחת מעמדן המדוכא של נשים. הם כן חוששים ממיניות מתפרצת ומשוחררת שעלולה להביא לכאוס חברתי, מבחינתם, ולכן הם מקפידים לצנזר את כל אותם טיפוסי שוליים נאלחים, את אנשי הפורנוגרפיה. הם יעדיפו לצנזר פורנו פמיניסטי, שאיננו מנציח אפליה של נשים, אבל לא יעלה בדעתם לצנזר פרסומת סקסיסטית שמנצלת גוף של אשה לצורך מכירת מוצר. ואת כל זה הם יצדיקו, פעמים רבות, כ"הגנה על גופן של נשים".
 

סוחרים פה בנשים

קשה להיות פמיניסטית שחושבת שפורנו יכול להיות מדליק ושצנזורה זה רע. לפעמים נדמה לי שאנחנו דיילות המכירה של הפטריארכיה. נשים ממוצעות ממעמד בינוני, כאלה שיכולות להיות בחדר לידכם במשרד, פמיניסטיות אבל עם יחס חיובי לסקס, בעלות מעמד חברתי וכלכלי שמאפשר להן להגיד בקול רם "הגוף שלי שייך לי, אני אוהבת לאונן, אני אוהבת לזיין" וזה יעבור בסדר. נשים כאלה, כמוני.

כי רובנו הרי נגד ניצול של נשים ונגד ניצול מעמדי, אנשים מתקדמים ונאורים שכמונו. ואם יש נשים פמיניסטיות חביבות שאומרות לנו שפורנו (אה, סליחה, ארוטיקה) זה מדליק, רק אז נדע שאנחנו אופנתיים ותקינים-פוליטית. אז יהיה לנו קל יותר להתעלם מהעובדה שעדיין קיים ניצול רב בתעשיית הפורנו, שרוב סרטי הפורנו המופקים בעולם הם סרטים סקסיסטיים שתורמים לדיכוי של נשים, שישראל היא מהארצות המובילות בסחר בנשים ובעבדות מודרנית, ושהגברים שהולכים לזונות הם הגברים הסובבים אותנו כל יום, לא עבריינים בסמטאות אפלות.

ובכל זאת, ולמרות הקשיים, אני עומדת על זכותי על הגוף שלי ועל המיניות שלי ועל הדברים שמדליקים אותי. אני רוצה לשחק איתה בהומואים ולתת לה לזיין אותי חזק בתחת ולקרוא לי "הומו קטן". אני רוצה להתחבק איתה ולהתנשק לאט ובעדינות. אני רוצה לשבת לה על הפנים ולמרוח את הכוס שלי על הפרצוף שלה. אני רוצה להגיד כוס הרבה פעמים, כי זה נעים.
 
 

אולי יש נשים שמזיינות גברים

צנזורה מעולם לא הועילה לנשים, כי היא תמיד דרכו של החזק בחברה לשלוט בחלש, הדרך של מעמד אחד לשלוט במעמד אחר. אני רוצה להיאבק לא באמצעות השתקה, אלא באמצעות שימוש בפורנוגרפיה שתראה יחסי כוחות אחרים. לפורנוגרפיה יש כוח לפרק את יחסי הכוחות בין המינים, את המשוואה הנצחית לפיה הגבר חודר והאשה נחדרת ולכן חלשה ומושפלת, נשלטת חברתית וכלכלית.

נגיד, כשכתבתי בפתיחה שאני אוהבת שהיא מזיינת אותי חזק (סליחה, אני סתם נהנית לחזור על זה), והופ התפרק לו לשניה המבנה הבסיסי שעליו מושתתים יחסי הכוחות בין גברים לנשים - אולי לא רק גברים מזיינים נשים, אולי יש נשים שמזיינות גברים, אולי בכלל יש נשים שלא זקוקות לגברים במשוואה.

אני מקווה לנצל את המקום הזה לאפשרויות אחרות, לשאלות אחרות, למצוקות אחרות. לא לארוטיקה - לפורנוגרפיה. אבל פמיניסטית, אולי כזו שלא תסכימו איתי שהיא בכלל פורנוגרפיה. ואם אתם מחפשים את הפורנו הרגיל, יש לכם המון אפשרויות אחרות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by