בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא חוזר  

הוא חוזר

 
 
אמיר עמרמי

דורון מזר בקאמבק חתונות וההפקה עושה רק טוב לקול של דנה אינט'. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דנה אינטרנשיונל - הכל זה לטובה (3:52)

במקור, המילה "דיווה" הייתה בכלל משאת נפשן של זמרות אופרה כבירות, יש הטוענים שהתואר הזה היה שמור בייחוד לזמרות הסופרן. אבל היום, ה"דיווה" נדבקת לכל אחת. פעם אחת זאת מירי מסיקה שהוציאה אלבום שני שהוכיח את עצמו בשוק המסחרי וחכו עוד מעט לקאמבק של ריקי גל, וייתכן ששוב פעם ינסו את שם התואר הזה עליכם. האם דנה אינטרנשיונל דיווה אמיתית? אני לא בטוח. עולם הפופ מזמן אימץ לעצמו את הדיווניזם, כדי להאדיר כל זמרת שהשאירה חותם גדול יותר מאשר חברתה.

ועכשיו נעבור לשיר החדש של דנה: אילן שפלר וזיו גולנד, בהפקה מוסיקלית של גולנד ואלי אברמוב (הקליק) השיקו כאן רצועת פופ טובה יחסית, מגובה בביטים טובים ופזמון חוזר קליט. דנה אינטרנשיונל נשמעת כמו דנה אינטרנשיונל. הקול שלה עובר, אבל לא היה עושה את זה בלי כל ההפקה מסביב. רוצה לומר: אל תחפשו מתישהו ערב אקוסטי עם מיטב הרפרטואר שלה. במועדונים זה יעבוד מצוין. בקרוב האלבום החדש, עם שירים שדנה כתבה בעצמה, לצד שירים של פוליקר (!), איתן נחמיאס-גלס, יענקל'ה רוטבליט ונוספים. בסוף נאכל את הכובע.

מילים: אילן שפלר / לחן: זיו גולנד / צילום: עידו לביא
 
 

Push the Button - טיפקס (3:00)

 
קובי אוז וחבריו עולים בתחילת מאי על המטוס לפינלנד וזה סופי. פייר, כמעט ארבעת השירים שאוז כתב לקדם האירוויזיון (למעט השיר על הדוז פואה) היו מופלאים. שלא תטעו לרגע, מדובר ביוצר מחונן. הבנאדם נולד עם יצירתיות, תסתכלו כמה צבע הוא מוסיף לתוכנית הבוקר של ערוץ 10.

Push the Button הוא לא רק אחד השירים היותר טובים של טיפקס שיצאו לאחרונה, אולי גם טוב יותר מכל השירים מהדיסק האחרון שלהם "רדיו/מוסיקה/עברית", אלא הוא גם הלך רוח שמדבר הרבה מעבר לשיר הזה. משהו בסגנון "סע לאט" שכתב אריק איינשטיין (לחן: מיקי גבריאלוב). ההיפ-הופ הישראלי, אם ברובו היה בוגר ו/או יצירתי מספיק, היה עולה על זה כבר מזמן ועושה מזה מטעמים נכונים.

אז יאללה, שיסעו כבר לפינלנד, אפילו שיגיעו לחמשת הגדולים או וואטאבר, שיגמרו כבר עם השטויות האלו, ייקחו את הכסף מרשות השידור, ושייכנסו דחוף לאולפן יחד עם שני השירים הנוספים מהקדם, ויתחילו לעבוד על האלבום הבא שלהם.

מילים ולחן: קובי אוז / איור: אלכס אוראל
 
 

חמי רודנר - זה אותו הקיץ (4:39)

חמי רודנר מוציא סינגל שני מהאלבום החדש והמצוין שלו "מכונת השירים הגדולה" (עננה), בהפקה מוסיקלית של יקיר האייטם הקודם, קובי אוז. שיר הנושא יצא כסינגל ראשון והשאיר טעם של עוד שגובה בכל רצועות האלבום. "זה אותו הקיץ" היה נשמע כמו הדבר הכי נכון שצריך לצאת משם לרדיו. אבל שימו לב פן תפספסו:

הסינגל הזה מחזיר את חמי לשירים קודמים שלו, והוא לא עומד בקו אחד עם רוח האלקלטיות ששורה על האלבום כולו. זה שיר שכתוב ומבוצע טוב, אבל האלבום עצמו כולל חוויות שמיעה נוספות שלא כדאי לפספס. אתם מוזמנים לבדוק אותו.

מילים ולחן: חמי רודנר / צילום: רונן ללנה
 
 
 

רונית רולנד - בסוף מוצאים אהבה (3:54)

הנה זמרת ויוצרת מצוינת, שממש לא תרצו (שוב פעם) לפספס. רונית רולנד, בדרך לאלבום שלישי, מוציאה סינגל נוסף מאלבומה "חוטים" שייצא בקרוב, והפעם בהפקה מוסיקלית משותפת יחד עם תמר אייזנמן (אמרנו כבר מצוין?).

"לפעמים אני נוסעת רק בשביל להתגעגע, לפעמים אני שואלת ולא רוצה תשובה, לפעמים אני מתקרבת ולא נוגעת, אבל קראתי אתמול בספר שבסוף מוצאים אהבה... בסוף אשוב אליך או אליי / לאט לאט לאט". אני נתקל בלא מעט שירים שעל הטקסט שלהם חתומים יותר מכותב אחד, לפעמים ללא הצדק בשיר. אין כאן איזו הברקה אמנותית שאין שנייה לה. אבל יש כאן פשוט שיר טוב, עם פזמון טוב וטקסט שעובד בסינרגיה טובה עם הלחן וההגשה הכנה והמתוקה של רונית רולנד. אנחנו מחכים לאלבום כמו לפתיחת המאפייה השכונתית. במילים אחרות: קדימה כבר.

מילים: אשכול נבו ומילי בן חייל / לחן: רונית רולנד / צילום: יח"צ
 
 

דורון מזר - את בליבי (4:26)

ונקנח בדורון מזר. בדיוק כמו בפסקת הפתיחה שלנו, גם כאן לא נרצה ליפול למונחים כמו "מלך הרומנטיקה" וכו', היות ויש, וגם צריך להיות, מקום לכולם. אם נרד לרגע מהפאסון הקשוח, אז נקבל פשוט עוד שיר אהבה מתקתק שמכוון לאמצע הלב, עם ידיעה ברורה שהוא יפגע.

כמה שבועות אחרי חג הפסח וספירת העומר תסתיים לה, ותחל עונת החתונות. אני מהמר שהשיר הזה מכוון לזמן הזה: "את בליבי כי אלוהים חיבר אותנו משמיים, וכשליבך רועד - אני רועד כפליים, ולעולם תהיי שלי, אהובתי". אחרי ה"אוו..." המרגש וניגוב הדמעות, נגלה שבשורה התחתונה מדובר בסך הכל בעוד שיר, ולא במשהו ייחודי ויוצא דופן.

שימו לב גם על אסופת הנגנים: אשר פדי, אבי יפרח ואבי סינגולדה. הם עושים היום ביחד כמעט כל סינגל שמגיע למערכת, ואחרי זה אנחנו מתפלאים שהמוסיקה נשמעת אותו דבר. ולא שהדבר באשמתם, חלילה, כי הם את העבודה שלהם עושים כמו שצריך. אבל שוב: זאת עבודה. סינגולדה זה סינגולדה כשהוא מנגן שלמה ארצי, ופדי ויפרח האמיתיים מנגנים אצל אלון אולארצ'יק.

אבל זה ניחא. כאמור, נרצה לעזוב הפעם את הפאסון הקשוח, ופשוט להתרפק על דורון מזר, עם הקול הנהדר שלו, שגם לא חוסך על הסינגל הראשון ומפרק כאן מחסנית שלמה. שלא לציטוט: נרשמה דמעה קטנה בצדדית של העין.

מילים: ארלט ספדיה / לחן: איתן יעקב / צילום: יח"צ
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by