בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חזק חזק ועוד תתחזק 

חזק חזק ועוד תתחזק

 
 
אמיר עמרמי

סעדו מסתמן כרציני יותר משאר יוצאי "כוכב נולד". באלבום הבכורה שלו חשובים לו כל תו ומילה. אמיר עמרמי מקווה שבפעם הבאה היצירה תגיע מעומק הקרביים, כי נותר לו טעם של עוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חבל שאי אפשר ללכת עירומים. יהודה סעדו (צילום: אוהד רומנו)
 חבל שאי אפשר ללכת עירומים. יהודה סעדו (צילום: אוהד רומנו)   
אמרו לי להאזין לאלבום הבכורה של יהודה סעדו בלי סטיגמה. אמרו, לא ביקשו. אפילו לא הציעו. זה לא משנה מי, אבל מה שמשנה הוא שאני לא קבעתי את הסטיגמה. פשוט קבעו שהיא קיימת. אבל סטיגמה היא מילה קשה יחסית במקרה הזה. אולי אפשר להמיר אותה במילה "פלטפורמה".

אפשר בהחלט לומר למישהו שיאזין לאלבום הבכורה של יהודה סעדו, ללא התייחסות לפלטפורמה ממנה הוא הגיע. אפשר לפחות לבקש. ומהי הפלטפורמה? "כוכב נולד", כמובן. אבל הרי שאי אפשר להתעלם מבחירות מרכזיות וגדולות בחייו של זמר, יוצר או מבצע באשר הוא, בדרך אל הקהל הרחב. יהודה סעדו, בדיוק כמו נינט, מויאל, סקעת וכל מי שתבחרו, הגיעו אלינו דרך הפרסום המסחרי של הערוץ הכי מסחרי בישראל. אז בטח ובטח שאי אפשר להתעלם מזה.

זה לא אומר שזה משהו שתמיד יעמוד כרועץ. תלוי, לרוב, בשירים שיוצאים משם. הנה הראל סקעת הוציא יופי של אלבום בכורה (אוקיי, השתתפותו בכתיבה הייתה מינורית, אבל התוצר הסופי הוכיח את עצמו). אם רוצים להתייחס ליהודה סעדו מבלי לגעת מהיכן הגיע, אזי שצריך לבטל גם את כל מערך יחסי הציבור והניהול שמאחוריו, היות וכל אלה לא היה שם לולא "כוכב נולד".

עכשיו נעבור לאלבום. יהודה סעדו השיק בו 11 שירים חדשים, שבסך הכללי מציגים אותו כיוצר רציני ועמוק. אחד שלוקח את המוסיקה שלו ברצינות. לא מדובר באיזה אמן יוצר מהקרביים שהפך את הבפנוכו שלו כדי לבוא אליכם קרוב לאוזן. זה לא גבריאל בלחסן ולא אסף ארליך. כן, זה יוצא "כוכב נולד" שמנסה את זה בעולם הגדול, שבניגוד לשאר היוצרים, נותן רושם רציני יותר. אחד שחשובה לו המילה הכתובה, כמו שחשוב לו התו המולחן.

אבל יש כאן גם כמה בעיות. יהודה סעדו נשמע אותו דבר מתחילת האלבום ועד סופו. הוא לא מעביר סיפור נוסף מעבר ממה שאומרים הטקסטים שלו. כיוצא בית ההפקות הראשי של ישראל בנושא אינטרפרטציה אישית של זמרים, זמרות וכו', היה אפשר לצפות למעט יותר עניין. למשל בשיר "עירום באתי" שפותח את האלבום ונושא את שמו: "עירום באתי ועירום אצא, שלח לי מנגינה אם אתה רוצה, אני בעלמא דשיקרא, אני בעלמא דחיי, אני טעמתי מהתפוח, אני יודע, אני מודה". ממש כמו תפילה. המסר של סעדו לא עובר חזק כמו הכוונה באמירת המילים. כל מתפלל אדוק יאמר לכם שזה לא קל לבוא עם אותה הכוונה בכל פעם לבית הכנסת. אבל אנחנו לא באנו לשמוע תפילה, באנו לשמוע שירים.
 
עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)
 עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)   
הבעיה לא נמצאת במילות השיר של סעדו, אלא מהמקום ממנו השיר נכתב והדרך שבו הוא כתוב. ההתייחסות הרוחנית של סעדו ביצירות שלו, מלווה לפעמים בטעם של פספוס והחמצה. אפילו חוסר הבנה, אם תרצו. ההתחברות של סעדו לבורא עולם ברורה. די להסתכל עליו כדי להבין את זה. די גם לקרוא את שיר הנושא של האלבום. אבל לא די בזה כדי להכיר את הפנימיות העמוקה שלו. לדבר על עלמא דשיקרא זה גדול מאוד. "הכל הבל ורעות רוח" הוא שר בעזוז ובגבורה. אבל היי, זה שוב מתחיל להרגיש כמו תפילה. אני רוצה לשמוע שיר חדש. לא שיר על האמונה, אלא שיר מתוך האמונה. וזה לא תמיד קורה.

יש גם מקומות טובים. השיר הכי מרגש הוא "אשת חיל" בו סעדו חתום על המילים והלחן. סיפור מקסים עם מסר מאוד ברור שלא נופל לשבלוניות של האדרה או הערצה של המין הנשי, רק כי נכתב על אבן לפני 5,000 שנה. תבדקו גם את "אחזור מהר" ו"וזוהר בשמיים שלי" (מילים: דורון מדלי) שגם עושים את העבודה, ונותנים נפח איכותי לבכורה של סעדו.

יהודה סעדו מסתכם בשורה התחתונה כיוצר רגיש, עצמאי, שותף מלא לעיבודים במוסיקה שלו. אבל הוא גם נמצא במקום ספציפי בו הרבה יותר קל לו לדבר לגדול, בעיקר לנוכח העובדה שיש קהל רחב שמצפה לו, מבלי חובה אמיתית לשבת ולחפש בארבעת החדרים הפנימיים של הלב. הפלטפורמה של "כוכב נולד", אם ירצה או לא ירצה, תיתן לו אורך נשימה כדי להמשיך להוכיח את עצמו גם באלבום הבא.

בעזרת השם, כמו שאומרים, שיהודה סעדו ישכיל להגיש וליצור מהמקום שמסתכל על עצמו במראה, רגע אחד לפני שהוא שוטף את הפנים. לדוגמא, האם יהודה סעדו כועס לפעמים, או מאוכזב מהמקום שלו כאדם מאמין ודתי? והאם אפשר להיות שם כשזה קורה, או לפחות לכתוב לנו שיר בנושא? זה יהיה חידוש של ממש. זאת תהיה אמנות מהקרביים. קודם כל תחפור בפנים, תחפש עמוק, אחר כך תשב לכתוב את זה ואז תוציא אלבום נוסף. שנאמר: הָכֵן בַּחוּץ, מְלַאכְתֶּךָ--וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר, וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ " (משלי כד', פסוק 27).

יהודה סעדו "עירום באתי" / אן.אם.סי (43:09 דקות)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by