בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרץ חיותה 

פרץ חיותה

 
 
שרון שילוח

לא צריך לרדת נמוך כדי להצחיק. חבל שאין יותר מופעים כמו "חיותה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בר כוכבא וחנון (צילום: יח"צ)
 בר כוכבא וחנון (צילום: יח"צ)   
יש משהו מאוד משובב לב בעובדה שאת פרס התיאטרון לשנת 2006 בקטגוריית הצגת הבידור של השנה, קטפה דווקא "חיותה", מופע שירים וקטעי קישור המבוססים על מחזותיו של חנוך לוין, ולא הפקת תיאטרון שמבוססת על בידור, הומור וסטנד אפ ברוח ערוץ 2, שכאלו היו השנה לא מעט.

המופע המוסיקלי-תיאטרלי בהלחנתו של רוני פורת (מלבד שני שירים בהלחנתו של אריה זונשיין), שהיה מועמד גם לפרס מלחין השנה על הפקה זו, מבוסס על טקסטים ושירים של חנוך לוין שנכתבו במשך כל 30 שנות יצירתו, המשובצים קטעי קישור או דיאלוגים בין שיר לשיר. גם הקטעים שנשמעים כמו חילופי דברים בלתי מתוכננים בין משתתפי המופע, לקוחים מתוך כתביו של לוין.

למרות היותו מורכב מ- 22 שירים וקטעי קישור ומשחק ביניהם, מתקבל במופע מבנה עלילתי מלא. ההרכב המופיע, שכולל את ירדן בר כוכבא ועמנואל חנון בשירה ומשחק ואת אריה זונשיין (פסנתר ושירה), רוני פורת (קונטרבס ושירה), דניאל פיינגולד (תופים) ועידו בוקלמן (גיטרות) יצר בעצמו גם את הבימוי וההעמדה תוך כדי תהליך העבודה על המוסיקה והטקסטים.

התוצאה היא קפסולת הומור טבעית שנונה ומצחיקה, ברוחו של חנוך לוין, שגם מי שלא מכיר את כל יצירותיו ימצא את עצמו צוחק בקול מהנעשה על הבמה. מלבד חברי ההרכב הקבוע, התארחו במופע גם יעל לבנטל, עידן אלתרמן, ליליאן ברטו ותומר שרון, וביחד יצרו דינמיקה מעניינת ושונה משאר המופעים בהם הם נפגשים. ירדן בר כוכבא ועמנואל חנון שמובילים את המופע, נותנים הופעה קומית מעולה שכוללת ביצועים מצוינים לשירים.

השילוב בין המוסיקה לטקסטים, האופן הטבעי שבו משתלבים האורחים במופע, והביצועים המצוינים של שירה, משחק והגשה, על ידי המשתתפים כולם, יוצר מופע אינטליגנטי, פשוט ומקסים, בלי יומרות מיותרות, שמורגש כי הוא מוגש ומבוצע מין הלב. בין מונולוג של זקנה חולנית אותו מבצעת ירדן בר כוכבא עם מטפחת אדומה לראשה, לבין השיר "בין שדך הימני לשדך השמאלי" ובליווי מוסיקה מעולה, מוצג הומור ציני, חכם וחתרני מהסוג שאותו רואים פחות ופחות על הבמות.

רוני פורת, שהגה את רעיון המופע והלחין את מרבית השירים, עושה שימוש בז'אנרים קברטיים תיאטרליים, ומצליח לתת טעימה מגוונת מאוד מחומריו ומרוחו של לוין. השירים, קטעי המשחק וקטעי הקישור, לקוחים, בין השאר, מתוך "הג'יגולו מקונגו", "אחרונים", "לנסר את אשתי גם אני יכול" ואחרים.

המופע הקברטי המקסים הזה, ששונה מאוד מההומור המוצג על בימותינו כיום ולא רק בגלל שמדובר ביצירותיו של חנוך לוין, אלא גם בגלל הדינמיקה הקבוצתית בין השחקנים והנגנים (שחלקם גם שרים), מצליח לרגש, לפעמים עד דמעות, בגלל הפשטות שבו, היושר, הרגש הרב והאווירה הכיפית שהוא מייצר.

"חיותה" הוא תמהיל של עצבות והומור, מבט על הקיום שלנו, שישאיר לכם לא מעט חומר למחשבה גם אחרי שתפסיקו לצחוק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by