בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי 

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

ה"נקסט טופ מודל" בסימן גופות, ושותים פיפי עם צופית. תרבות בניו יורק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש אנשים שחושבים שאישה קרה ממוות היא לוהטת וסקסית. האנשים האלה לא סגורים בהכרח במוסדות בריאות הנפש - לפעמים הם מקבלים את התרפיה שלהם דרך הפקת תוכנית טלוויזיה כמו "הדוגמניות". עוד נעדכן אתכם השבוע במה שנסגר עם שדרן הרדיו האמריקאי שעף לאלף הרוחות אחרי שהשתלח בכדורסלניות השחורות, ונגלה גם איך צופית גרנט עושה לכם בושות במנהטן.
 

יופי של גופה

טו דיי פור (צילום: יח"צ)
 טו דיי פור (צילום: יח"צ)   
הבחורה השרועה מדממת על מדרכת הבטון של סמטה חשוכה כשרגליה פסוקות ברישול, על פניה הבעה של הלם, וסביבה ביוב זורם וזוהמה - יכולה בקלות להיות מיצג בתיק רצח משטרתי בלתי מפוענח - אבל לא. התמונה המזעזעת הזו לקוחה מתוך אפיזודת "הגופות היפות" של סדרת הראליטי "הטופ מודל הבאה של אמריקה", המקבילה לראליטי "הדוגמניות" הישראלית. התמונה הזו היא חלק ממיצג חצוף שהדגים מהי שנאת נשים במיטבה - עם שורה ארוכה של וואנביז אופנתיות, רובן במצב של תת תזונה מתקדם, כהתגלמות היופי הרצוח, המדמם והקופא למוות.

ה"נקסט טופ מודלס" היא סדרה שבשם האופנה, הפאן והיופי, נוטלת לעצמה את החירות להפוך את המשתתפות האמביציוזיות לאובייקט, להשפיל ולבזות אותן. אבל הייתה זו דווקא סצינת הגופות המחרידה שהסעירה מחדש את הדיון בחוליים החברתיים שתוכניות ראליטי מסוג ה"נקסט מודל"מזינות ומטפחות.

לא ברור איזה מוח מוכה פטישיזם בחברת ההפקה הגה את הרעיון המורבידי הזה, אבל הפרובוקציה הטרמינלית הזו בהחלט הצליחה להחזיר לסדרה את הבאזז התקשורתי שכל כך היה חסר לה לאחרונה, לטפל ברייטינג המדשדש ולהרגיע את כיסם של הספונסרים המודאגים.

המשימה שהוטלה על הבנות הייתה לביים מוות טראגי, כשהספין או ה"קריצה ההומוריסטית" היו שהדוגמניות לעתיד נורו, חושמלו, הורעלו, הוטבעו, או נדחפו במורד המדרגות אל מותן, על ידי קולגות תחרותיות. אבל אף אחד לא יכול להאשים את מי שלא התרשמו מן האתנחתא הקומית בחוסר הומור עצמי.

נשיאת ארגון NOW בניו-יורק, הפועל למען שוויון זכויות לנשים ונגד אפלייתן, טענה כי המיצג הוא אירוניה בשיאה. ה"נקסט טופ מודל" קוראת לעצמה תוכנית נשים עבור נשים, ובאותו זמן הופכת את אותן נשים לתתי אדם - מושפלות, מנוצלות, קטועות ומדממות. כתוצר לוואי, היא גם הופכת מקרי רצח של נשים (בסטטיסטיקה של ארה"ב נרצחות ארבע נשים ביום על ידי בעליהן) ליותר ממשיים, יותר רומנטיים, ופחות מזעזעים.

ארגוני הפמיניסטיות טענו גם כי ז’אנר הראליטי מתפקד כזרוע תרבותית, חתרנית ובוגדנית של הרתיעה הפוליטית משוויון לנשים, אבל ההסבר הכי פשוט למיצג האימים הזה, הוא תאבונם הגדול של שווקי המדיה לכסף הקל שמגיע מסיפוקים פרוורטיים ומיידים של הצופים.

וגם אם לא כל הצופים אהבו את ה"גופות היפות", הרי שעבור רבים מהם הצפייה בתוכנית, ממש כמו התמכרות לאופרות סבון, היא סוג של Guilty pleasure - תענוג אשר אשמה מדגדגת אך לא מכבידה בצידו.

ואיך התרשמו השופטים אניני הטעם מיופי הגופות? טיירה בנקס, האמא של הדוגמניות, שמשחררת לאוויר העולם הצהרות גלית גוטמניות תכופות בסגנון ה "נורא אכפת לי מהבנות האלה" (מה שלא מפריע לה להניח להן "לקפוא למוות" או לעורר בהן משאלות התאבדות), ליוותה את המיצג בקריאות התפעלות של "וונדרפול" "גורג’ס" ואמייזינג". השופטים האחרים תרמו ניתוחים מחכימים משלהם כמו "מה שיפה זה שאת יכולה להיות יפה גם כשאת מתה" ו"המוות הופך להיות את, גבירתי הצעירה, גוד ג’וב!". ועוד תובנות אנליטיות מעמיקות כמו "הצלחת לשמור על הניצוץ שלך בתוך המוות" ו"הרגל השבורה פשוט גאונית!"

אבל לא כל הדוגמניות הצליחו להפגין מוות פוטוגני. באחת מהן נזף השופט הבלתי משוכנע כי "למות זה מאוד מאתגר, ואת פשוט ויתרת". והייתה גם מי שנכשלה חרוצות במשימה, כי לדברי השופטים לא נראתה מתה מספיק "אלא רק גוססת".

ובניגוד לדוגמנית הגוססת שלא ידעה למות בכבוד, טרנד ניצול הנשים בתעשיית המדיה האמריקאית, עוד רחוק מלהראות סימני מוות או גסיסה.

עוד תמונות מתוך משימת המוות של ה"נקטס טופ מודל"
 

הקורבנות של השדרן העצבני

"היפ". אימוס (מתוך miamiherald.com)
 "היפ". אימוס (מתוך miamiherald.com)   
סאגת דן אימוס, השדרן שסרח כשכינה את בנות קבוצת הכדורסל של אונברסיטאת רוטגרס "זונות מקורזלות"ופוטר כתגובה מרדיו סי.בי. אס ומהטלוויזיה בכבלים, מסרבת לגווע. המדיה שוחרת הרייטינג מסדרת לשדרן הסורר מוות תקשורתי אטי בעינויים, כשבטוויסט טראגי של הארועים, גבה הסיפור קורבן נוסף. מושל ניו-ג’רסי היהודי, ג’ון קורזון, שנידב את המשכן שלו ליישוב המחלוקת "הרת הגורל" בין הבנות לאימוס, נפצע באורח בינוני בתאונת דרכים בדרכו אל אותה פגישה מדוברת (שלמרות התאונה, התקיימה כמתוכנן), עבר שורת ניתוחים, ועדיין אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו.

השדרן הפרובוקטיבי, שטען להגנתו כי ניסה להיות רלוונטי ו"היפ" כששחרר אל גלי האתר את ההערה הגזענית, עשה את סיבוב ההתנצלות המסורתי בכלי התקשורת, תוך שהוא מבטיח להביא יותר שחורים לתוכנית, ולהבליט נושאים שמעניינים את הקהילה האפרו-אמריקאית. למורת רוחו, נתקל אימוס המשתדל בחומה בצורה מצד הספונסרים הנחושים, ועכשיו הוא מנסה לחזור ובגדול בדרך האחורית של שידורי הלווין או האינטרנט, ועובד על רשימת נקם שחורה של האליטה הפוליטית והעיתונאית שאהבה להתארח בתוכניתו ולהתענג (או לפחות להעמיד פנים שהיא מתענגת) על שובבות הלשון שלו, ובשעת משבר החליטה להפנות לו עורף.

אמריקה מלווה את נפילתו של אימוס הפופלארי ברגשות מעורבים של שמחה לאיד ואימת הצנזורה. הסטנדאפיסטים הלבנים מנצלים את הדיון כדי למחות על כך שלשחורים מותר להשתמש במילת ה-N הגזענית "ניגר", בעוד שלהם אסור (ראו מקרה קרמר). ואילו אנשי הקהילה האפרו-אמריקאית קוראים לאמריקה השחורה ולראפרים להפסיק להשתמש בכינוי המשפיל בכל פעם שהם מנסים להסתלבט על עצמם.

עוד התראיינו בנושא אימוס שורה ארוכה של פוליטיקאים, מועמדים לנשיאות, טאלנטים טלוויזיוניים, קומיקאים, ובערך כל אדם שחור שתופס מקום חיובי או שלילי בתרבות האמריקאית.

עכשיו גם אופרה, חובבת ריטואל התרבות הקורבנית, קפצה על הבאנד-ווגן, ויזמה תוכנית עם ראפרים פופולאריים, המגיבים להתקפות על שפת הכלא שבה הם משתמשים במוסיקה שלהם, ועל הקליפים עם הפליקים בטוסיק והקללות, שמופנות כלפי הנשים השחורות.

אפילו טרגדיית ורג’יניה לא הצליחה להמית את סוגיית איימוס, ואף העצימה את העליהום התקשורתי עליו, עם מסקנות דוקטור פיליות מופרכות ומרחיקות לכת על הקשר שבין האלימות המילולית של אימוס לבין מעשה הטירוף האלים של הסטודנט הפסיכופת.
 
 

שותים פיפי עם צופית במנהטן

שגרירתנו בניכר. צופית גרנט (צילום: יוסי צבקר)
 שגרירתנו בניכר. צופית גרנט (צילום: יוסי צבקר)    
מוזאון הטלוויזיה והרדיו של מנהטן מציג בימים אלה תערוכה בשם "חלון למזה”ת", שמטרתה להראות לאמריקאים שבאזור המריבה חיים אנשים די נורמלים, שמלבד חדשות ועדכונים שוטפים בעינייני מלחמות, טרור וגמלים, גם רואים לפעמים תוכניות בידור, טלנובלות וטוקשואז, ממש כאילו היו חיים בציווילזציה מערבית מן המניין. לצד גרסאות ערביות ל"סיינפלד" ו"מי אוהב את ריימונד", יש גם את המסך דובר העברית

עם תוכניות איכותיות יותר או פחות (עם דגש על הפחות) כמו "כוכב נולד 4" , "מיכאלה", "האלופה", "הערב עם גיא פינס" ו"צופית גרנט". אז אם עד עכשיו הייתם קצת מוטרדים מהדימוי של ישראל בעולם, תארו לעצמכם מה חושבים עלינו הגלובאליים עכשיו, אחרי שדחפנו לפרונט את גיבורי התרבות הישראלית העכשווית: צופית גרנט עם הפרעת האישיות הבלתי מאובחנת; יהודה לוי מדקלם בלופ סקירפטים אינפנטילים; אודטה הדודתית במופע חנופה לעם; ולונדון את קירשנבאום שעל מיוט בטח נראים כמו זוג הזקנים מהחבובות בהתקף מאניה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by