בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קינת החצוצרה 

קינת החצוצרה

 
 
ברק ויס

"על הג'אז עוברת תקופה רעה". החצוצרן ג'ים רוטונדי מצייר תמונת מצב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ים רוטודני (צילום: יח"צ)
 ג'ים רוטודני (צילום: יח"צ)    
ג'ים רוטונדי הוא חצוצרן מיינסטרים מצוין. הסולואים שלו כמעט תמיד מעניינים ומקוריים, השליטה הטכנית שלו בחצוצרה ובפלוגלהורן מצוינת, משנ הכלים האלה הוא מפיק צליל ייחודי ויפהפה. לפני מספר שבועות כיכב רוטונדי בהופעה של שישיית קרטיס פולר.

לא הייתה זו הופעתו הראשונה בישראל: בשנת 2002 הופיע רוטונדי לראשונה בישראל במסגרת פסטיבל הג'אז ת"א יחד עם החצוצרנים דושקו גויקוביץ' ואבישי כהן; אח"כ הופיע גם בסדרת ג'אז חם יחד עם שי זלמן במחווה למיילס ולבירד. רוטונדי התראיין מביתו שבניו יורק, אחרי ששב מהופעתו בישראל.

בוא נתחיל מההתחלה
"גדלתי במונטנה, במקום בו הסיכוי להיהפך למוסיקאי מקצועי הוא אחד למיליון. למזלי, גדלתי בבית בו המוסיקה הייתה חלק בלתי נפרד. אימי הייתה ועודנה מורה לפסנתר, והיא הייתה מקור ההשראה הראשון שלי לנגן. כלי הנגינה הראשון שלי היה כמובן פסנתר. בגיל 12 התחלתי לנגן בחצוצרה. עזבתי את מונטנה בהזדמנות הראשונה והלכתי לאוניברסיטה בטקסס, שם הבנתי שאני רוצה לנגן כעיסוק ראשי ולא רק כתחביב. אחרי האוניברסיטה הגעתי לניו יורק. זה היה ב-15 ביוני 1987. השנה אני חוגג עשרים שנים לחיי בניו יורק."

מה ההבדלים בין סצינת הג'אז בניו יורק לפני עשרים שנים והיום?
"הבדל עצום. אני הגעתי לניו יורק בעיצומו של רנסנס בג'אז. ג'אז היה בזמן ההוא מאוד פופולארי, לא במעט בזכות ווינטון מרסליס. הפופולריות של הג'אז הייתה רבה גם בקרב מוסיקאים צעירים וגם בקרב כלל הציבור. בכל יום הגיעו נגנים מצוינים לניו יורק לנגן ג'אז. כך למשל, בזמן שאני הגעתי לניו יורק, הגיעו עוד 10-12 חצוצרנים מעולים. ניו יורק הייתה מלאה במועדוני ג'אז ובמקומות בהם ניגנו ג'אז ולנגני הג'אז הצעירים כמוני היו הזדמנויות רבות לנגן, להתפרנס ממוסיקה ולהשתפר".


"היום המצב שונה לחלוטין. על הג'אז עוברת תקופה רעה. הוא הרבה פחות פופולרי. מועדונים נסגרים, יש פחות ופחות הזדמנויות לנגן. זאת בנוסף למכה שמקבלת היום כל תעשיית המוסיקה בגלל הורדות השירים והאלבומים באינטרנט. היום קשה הרבה יותר למוסיקאים צעירים שמגיעים לניו יורק משהיה לפני עשרים שנים. חלק גדול ממה שקוראים היום בארה"ב "ג'אז" אינו ג'אז לפי הגדרתי, אלא יותר פופ אינסטרומנטלי. זה לא בהכרח מוסיקה גרועה, פשוט היא אינה ג'אז לדעתי. קח כדוגמא את רשימת האומנים המקליטים בלייבל הכי מפורסם בתחום הג'אז – בלו נוט. יש שם המון מוסיקה שאינה ג'אז, כמו נורה ג'ונס ואחרים, ומעט ג'אז אמיתי. "
 
 
מי השפיע עליך כמוסיקאי, מלבד אמך כמובן?
"האלבום הראשון של חצוצרה לו האזנתי, היה של קליפורד בראון. אין דרך טובה יותר מזו להתחיל במסע כמוסיקאי. המוסיקה שבראוני ניגן הייתה כל כך צלולה, כל כך מלודית. למוסיקאים קל ונוח לפתח קלישאות ופראזות שהוא חוזר עליהן שוב ושוב, אבל בראוני לא היה כזה. מעולם לא שמעתי אותו מנגן קלישאה. הוא תמיד סווינגי, תמיד מעלה חיוך גדול על הפנים. וודי שאו היה השני שהשפיע עלי. אני חושב שעד היום התפיסה ההרמונית שלו היא המתקדמת ביותר."

"אחר כך באו בלו מיטשל וצ'ט בייקר. בקולג' הייתי מוציא את כל הכסף שאבי היה שולח לי למחייה על תקליטי ג'אז. הייתי קונה בלי להכיר את המוסיקאים, בלי להכיר את המוסיקה. קניתי כל תקליט שעל העטיפה שלו הייתה חצוצרה. ככה הכרתי את ארט פארמר ואת קני דורהאם. אחר כך הכרתי את בוקר ליטל ופרדי הבארד. ליטל, ובמיוחד הבארד, הפכו במהירות להיות חצוצרנים שהשפיעו עלי מאוד."

ממי הושפעת בנגינת הפלוגלהורן?
"בהתחלה מצ'ט בייקר. אחר כך שמעתי את ת'אד ג'ונס. מציע לכולם להקשיב לביצוע עם התזמורת שלו ושל מל לואיס ל A Child is Born שהוא גם כתב. אחר כך הכרתי את נגינת הפלוגלהורן של ארט פארמר, קלארק טרי, ואפילו וודי שאו שהשפיע עלי בכל מה שניגן ופרדי הבארד שניגן בפלוגלהורן בשנות ה-70."

למה אתה מאזין בימים אלה?
"האמת היא, שאני שומע פחות ג'אז. אני מאזין למוסיקה שנותנת לי השראה. למשל לזמרת ג'יל סקוט שכותבת את השירים שלה בעצמה ומושפעת מהיפ הופ ואר אנ בי. המוסיקה שלה מעניינת הרמונית ואני אוהב את מה שהיא עושה. אני מקשיב לאדמה רוח ואש, סטיבי וונדר, סטילי דן. לאחרונה התחלתי להאזין למוסיקה קלאסית – לסטרווינסקי, צ'ייקובסקי, דביסי, ראוול."

איך מוסיקאי צעיר יכול בכל זאת למצוא את הקול הייחודי שלו?
אני אומר לתלמידי שמדובר בתהליך. קודם הם צריכים למצוא את מקורות ההשראה שלהם - מוסיקאים שירגשו אותם, שיזדהו עימם, שירצו למגן כמוהם. בדיוק כמו שבראוני היה בשבילי. אחר כך הם צריכים ללמוד ולהכיר היטב את הזרם ממנו מגיעים אותם מוסיקאים – בופ, פרי ג'אז, פוסט בופ וכו'. רק אחרי שעשו כל זאת, יגיע התור של החיפוש כיצד הם כמוסיקאים צעירים משתלבים בזרם הזה, כיצד הם יוסיפו את הקול שלהם לזרם. דבר נוסף חשוב מאוד לטעמי, הוא להקשיב כל הזמן למוסיקה העכשווית. אם מוסיקאי צעיר יהיה פתוח לדברים העכשוויים וישלב אלמנטים מהם בנגינתו, הוא כבר עשה כברת דרך למציאת הקול הייחודי שלו."

על -OFA, ההרכב בו חבר רוטונדי, היא קבוצה של חמישה מוסיקאים פעילים: אריק אלכסנדר בסקסופון טנור, סטיב דייויס בטרומבון, דייויד הייזלטיין בפסנתר, ג'ו פארנסוורת' בתופים וג'ים רוטונדי. הפעם הראשונה שהקליטו יחד היתה לפני עשר שנים, ומאז הקליטו אלבומים רבים יחד.
"אנחנו קולקטיב במובן זה שאין מנהיג אחד לקבוצה, אלא חמישה מנהיגים. אין אחד שקובע את הקו המוסיקלי של ההרכב. בכל הופעה או הקלטה כולנו מביאים חומרים ומנסים שיהיה ייצוג שווה ככל האפשר."

הרכב בלי מנהיג אחד – זה טוב או רע?
"זה גם טוב וגם רע. זה נהדר למוסיקה שיהיה מנהיג אחד להרכב, שיתווה את הקו המוסיקלי גם אם המוסיקאים מתחלפים. תראה את מיילס או את קולטריין או את מינגוס. מצד שני, קשה מאוד להרכב עם מנהיג אחד לשמור על רצף של אלבומים ברמה מוסיקלית גבוהה, אלא אם כן אתה מיילס או קולטריין או מינגוס. העובדה שיש אצלנו חמישה מנהיגי הרכב שכולם תורמים בצורה שוויונית, גורמת לדעתי לכך שהאלבומים ש-OFA מקליטה, שומרים על איכות מוסיקלית גבוהה."
 

לסיום, שאלון קצר:

תוקע בחצוצרה. רוטונדי (האתר הרשמי)
 תוקע בחצוצרה. רוטונדי (האתר הרשמי)    
תן לי דוגמא או שתיים לפסקול סרט טוב
"הפסקול של הסרט 'קראש' שכתב החצוצרן מארק אישאם, הפסקולים שכתב ביל לי לסרטים של בנו, ספייק לי, וכמובן 'צלילי המוסיקה'."

דוגמא או שתיים למוסיקה טובה או מעניינת של סדרת טלוויזיה
"'הזוג המוזר' ו'משימה בלתי אפשרית'."

דוגמא ללחן טוב במיוחד
"The Best Things in Life are Free"

דוגמא טובה במיוחד לשפה הרמונית
"ג'ון קולטריין. אין יותר טוב ממנו. Giant Steps, Countdown, Moment's Notice."

דוגמא טובה ל-Rhythmic Feel
כל דבר של צ'ארלי פארקר. הוא הראה לכולנו את הדרך.

דוגמה טובה לרצועת היפ הופ איכותי
"Jill Scott – It's love"

דוגמה טובה ללהיט פופ איכותי
"Michael Jackson – Beat it"

בחר באלבום ג'אז שכל אחד חייב להאזין לו?
"ג'ון קולטריין – Giant Steps"

תן המלצה על ספר ג'אז טוב
"האוטוביוגרפיה של דיוק אלינגטון – Music is my Mistress"

ציין אלבום שהשפיע על הסאונד שלך אבל איש לא היה חושד בכך
"לד זפלין 2. בתיכון ניגנתי גם גיטרה חשמלית בלהקת רוק וזפלין השפיעו עלי מאוד. גם היום הדרך בה אני מנגן בלוז מושפעת מהבלוז של זפלין."
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by