בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מהפכת נובמבר 
 
 כוכבי האולפן הפתוח של הערוץ הרוסי   
 
ניר נון נוה

למרות שהרוסית שלו נחלדה עם השנים, התיישב ניר נון נוה מול ערב השידורים הראשון של הערוץ הרוסי, וגילה מהו המהפך האמיתי שאירע במדינה בשנים האחרונות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שזוכר, שידורי הערוץ השני, שבאמת הביא לפריצת דרך חסרת תקדים בעולם הטלוויזיה הישראלי, נפתחו במבזק חדשות קצר עם יעקב אילון, ולוח שידורים שהלך והתפתח. בלי יותר מדי פוזות. ומאז מפת הטלוויזיה הישראלית השתנתה ללא היכר.

בערוץ ישראל פלוס החליטו שלא יאה ולא נאה. מה פתאום שאנחנו נשב בשקט? הנה, עלה לאוויר ערוץ ישראלי בשפה הרוסית, ואנחנו מה זה נחגוג על זה. אנחנו האייטם המרכזי של מדינת ישראל ביום כזה, ושלא תחשבו ולו לרגע אחרת. כלומר כך לפחות זה נראה למי שאינו דובר רוסית.

יש להבהיר, הערוץ התחייב לכתוביות תרגום לכל תוכניותיו, מלבד שידורים ישירים ומהדורות החדשות. במילים אחרות - לא רק לדוברי רוסית, אלא לכל מי שאוהב טלוויזיה ויכול לגלות עניין כלשהו בעסק.

כותב שורות אלו אמנם אינו דובר רוסית, אולם ב-1990 נמנה עם בני הנוער הפסיכים שקיבלו את גלי העלייה הראשונים בנתב"ג עם דגל, סופגניה וברכת "דוברו פוז'לובט". חוצמזה, כשסבתא שלו ברחה מהנאצים, היא עברה דרך ליטא, שמתישהו גם הייתה חלק מברה"מ.
 

תמונות מהווי הקולחוז

 
הבעיה החלה כשבערוץ החדש החליטו שדווקא בערב השידורים הראשון הם יתמקדו בשידורים ישירים, או בעגת ערוץ ישראל פלוס, "אולפן פתוח". רוצים גם להבין? מחר בתשע בבוקר תקבלו שידור חוזר עם כתוביות, הבטיחה שורה לאקונית שרצה ללא הרף על המסך. בהחלט כבשו את לב הצברים. ובכל זאת נשארנו.

שידורי האולפן הפתוח החלו בשפם שחור גדול ומכובד, אליו מחובר תורכי טוב עיניים, שדיבר רוסית. אולי בכל זאת לא היה זה תורכי. אולפן תכלת בוהק ומרשים, ובמרכזו שולחן אדום וכורסא ירוקה משתלבים יחדיו למשהו שיכול להפוך מיידית לאולפן מסיבת גן. ברקע תמונות לא ברורות שנראות כאילו נלקחו מהווי הקולחוז.

בין משתתפי הפאנל הראשונים באולפן הפתוח ניתן היה לזהות את יורי אדלשטיין, ואדם מבוגר עם 12 ק"ג של עיטורי גבורה על חזהו. משני הצדדים. וגם קצת למטה. התקשתי להבין על מה מדובר, אולם נראה בבירור שלא היה זה דיון מעמיק במצב הזה עם עיראק, או במה לעזאזל אנחנו עושים במדינה הזו, אלא כמובן במהפך הדרמטי בישראל - עלייתו לאוויר של הערוץ. לאוזנו של צופה תמים נקלעו שוב ושוב המילים ישראל, קאנאל, עברית וספאסיבה. אה, וגם פלוס. העיקרון - כל מי שיכול איכשהו להיחשב כאיסטנסיה ברמה זו או אחרת בקרב יוצאי יחידת גורבצ'וב - הוזמן לאולפן להלל ולשבח.
 

אפליה מתקנת

בין ברכה אולפנית אחת לאחרת, הוצפנו גם בברכות מוקלטות מרחבי הגלובוס. מוקלטות, להזכיר, אך חסרות כתוביות - מלבד במקרים ספציפיים, למשל כשאפו האדמוני והבשרני של שר התקשורת, רובי ריבלין, הפציע לפתע "מאושר ממש מהפתיחה. טלוויזיה עברית (!) ישראלית בשפה הרוסית". או אז הופיעו הכתוביות. ברוסית כמובן. גם כשיורם ארבל היה שם, יעקב אילון ומיקי חיימוביץ. מלבדם הופיעו במספרים מבעיתים דמויות מוזרות יותר ופחות מארה"ב ומרוסיה, כולם נרעשים ונרגשים. פלא שזה לא היה האייטם הפותח של סי.אן.אן.

כדי שלא נשתעמם חלילה, קיבלנו גם להקת הווי ובידור מקומית על טהרת המין הגברי, שדומה שזכתה לתגובות דלות. היו גם קטעי שירה, חדשות (קריינית מרשימה - אבל למה לצעוק?), עוד קצת ברכות, פרסומות ברוסית גאה, והרבה מצלמת רחף ופרומואים.

הערה קטנה לבמאי הערוץ - מצלמת רחף היא דבר מופלא, נהדר, מרשים, סוחף. אבל כמו בסקס, צריך לדעת מתי לתקוע אותה. להתחיל בתנועה מרשימה שנקטעת בחטף, או גרוע עוד יותר, לרחף לנו במרומי האולפן המהולל בזמן שמרואיין מנהל דו שיח נוקב אם המראיין - זה לא ממש זה. כן, כשלא מבינים את השפה, שמים לב לפרטים הקטנים. תלמדו.
 
 

וחוץ מזה:

* יש סיבה מיוחדת שבפרומואים של הערוץ מנפנפים בחיילי צה"ל? פרומו אחד מציג את ידידנו העמוס לעייפה עם עיטורי הגבורה, יחד עם סגן צעיר ומאושר. פרומו אחר מביא שתי טירוניות חייכניות משתובבות עם קיטבג. זה מה שמדבר לציבור הרוסי בארץ? קיטבג?

* איך זה שמכל הפרומואים, התשדירים והשירים אותם שרו מנחי הערוץ (כן, גם זה קרה) יש תחושה של תשדיר בחירות בואך מארש צבאי? בפעם האחרונה שבדקנו, ברז'נייב כבר לא מנופף מהמרפסת.



האתר החביב אך צמא החסויות של הערוץ החדש
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by