בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בלי עתיד, בלי תקווה, בלי דגדגן 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור ראה את "טהארה" ולא הצליח להבין למה יהודים עושים עניין כזה גדול מכריתת איברי המין של ילדות קטנות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באמת שזבל להיות אישה. לקום בבוקר לעולם שלא שייך לך, עולם שמנוהל על ידי האנשים ההפוכים לך, שבמקרה הרע עושים כל שביכולתם כדי להכשיל אותך, לקרקע אותך, לבעול אותך, ובמקרה הטוב הם מספיק נחמדים כדי להציע לך מנה סבירה, לא יותר, של שיוויון והבנה. לחיות בעולם שבו כמעט תמיד הסיפור שלך יסופר אחרי הסיפור המוביל, כמעט תמיד יקבל הרבה פחות זמן והשקעה.

ואם בתוך הקיבוץ הארצישראלי תאב המודרנה שלנו, הדברים אמורים ברעות קטנות ולא מזיקות כמו אפליה לרעה בשכר, אפליה לרעה בקידום, אלימות מילולית בלתי פוסקת, אלימות פיזית מדי פעם, כמה אחוזים טובים של נשים שמוכות בתוך ביתן ואיזו אחת סמלית שמקבלת גרזן בראש מדי פעם, שתלמד, הרי שאם נרחיק מעט עולמה, נגלה שהיום ממש, צירוף מקרים שכזה, יכרתו לששת אלפים ילדות קטנות את איבר המין. וצירוף מקרים שכזה, גם מחר יכרתו לששת אלפים ילדות קטנות את איבר המין.

"טאהרה", הסרט החדש של דורון ערן, על פי רומן ישן של דורית זילברמן, מספר על מקרה אחד כזה, ואין לסרט שום משמעות מלבד העובדה שהוא מגביר את המודעות לטקס המזעזע הזה. העלילה בסרט היא לכל היותר עלילה משעממת להפליא וחסרת כל אמינות. הדיאלוגים, אם ככה קוראים לחילופי הג'יבריש המדברי, לא מוסיפים דבר וחצי דבר להבנת הדמויות הראשיות, שבצר להן משוחקות (על ידי מיטל דוהן וג'וליאנו מר) כמו קריקטורות של עצמן. באמת לא סרט טוב. לא קשה לראות את זה.

בכלל, לא ברור לי למה במאי יהודי-ישראלי לוקח תסריט של שני יהודים-ישראלים, שמבוסס על רומן של אישה יהודיה-ישראלית, שמספר על הטאהרה. מה יכול לצאת כבר מנקודת מבט יהודית וישראלית לגמרי על התופעה הזו, שלא נוגעת בישראליות היהודית כמעט ובכלל, מלבד איזו שרשרת של הזדעזעות שעוברת מהסופרת לתסריטאים, לבמאי, למבקר, לקורא. ומה תרם האיזכור של הטקס הזה מעבר להר הצקצוקים שהוא מוליד? איפה יש כאן יותר מהמובן מאליו?

אין כאן. והסרט אכן משעמם כמו המובן מאליו, והרגע היחיד שמצליח לחדד את העור הוא זה בו נשמעות הצרחות, והסכינים עושות את מלאכתן הבזויה. לאחר מכן, כשהסרט משייט לו בנינוחות אל הסצינה הגרועה הבאה, ולזו שאחריה, עד לסיום המכני, עלול הצופה לצאת מאולם הקולנוע בתחושה שצפה בפורנו גרוע, אבל נאלץ לגמור בעל כורחו.


"טהארה", ישראל 2002, 90 דקות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by