בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הרכב לא מחליפים 
 
 
גדי שמשון

גדי שמשון חיכה שמישהו יתיישב במקומו כשהוא קם לפדר את האף ועובר מ"מסך הזהב" לארועים שמציגים תחרות אמיתית, כמו ה"בית הלבן"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אח, כוח הוא דבר משחית, וכוח מוחלט הוא סבבה של דבר. תשאלו את ערוץ 2. ברירת המחדל העממית והדלה בערכים תזונתיים, בה מתחלקים שלושה זכיינים ובסך הכל שישה גופים משדרים, רשמה לעצמה אתמול בערב וי נוסף. בלי הפתעות מיוחדות, ממש על מי מנוחות, הצופים בחרו בצורה דמוקרטית במה שאמרו להם: ערוץ 2.

כל מה שמשודר בלעדית בכבלים או בלווין בלבד, למעט גיא פינס שהוא מקרה בפני עצמו (נגד מי הוא בדיוק התחרה, ג'ודי ניר מוזס?). איזה סיכוי יש לסדרה הכי טובה שאתם באמת לא רואים, "שבתות וחגים", מול הבורגנים? לגבי ערוץ 10, הבה נקווה שבשנה הבאה הוא יהיה יותר רלוונטי.

איכשהו נראה שלא הייתה תחרות אמיתית כמעט באף קטגוריה. אלא אם אתם סבורים ש"שאול" יכול על "שמש". הרומנים המומחזים של סדאם חוסיין יותר משעשעים. רשימות המועמדים היו סירופ סמיך וממוחזר של כל הנוצץ והמתקלף בתעשיית הטלוויזיה. הפרס על "הכספת" היה המוצדק ביותר - רוב מתחרותיה לא ממש מקוריות, אלא פורמטים שנרכשו בחו"ל ועברו המרה לעברית. גם הטקס עבר המרה לעברית. בטקסים דומים בעולם, המועמדים יושבים ליד המעברים, כך שהם לא צריכים להקים חצי אולם כדי לעלות לבמה. יש גם מחליפים, המזדרזים לתפוס את מקומם של מי שיצאו לפדר את אפם, כדי שהמצלמות לא יקלטו קרחות בקהל.

קטגוריות חדשות: פרסי השחקן והשחקנית הטובים ביותר בטלנובלה. לא נשמע לכם מוזר? תקראו את זה שוב: שחקן, שחקנית, טלנובלה. שאלו כל בוגר בית-צבי וניסן-נתיב, גם אלו המשתתפים בהן, והם יהיו הראשונים להודות שזה לא בדיוק משחק. סופי צדקה זכתה, ואפשר להניח שאותו פלג-עם שגם צופה בטלנובלות וממש טורח לחייג ולהצביע (ולא שבהצבעה לכנסת תשפיעו יותר מזה על משהו), לא יכול להרשות לעצמו לבחור בדמות של הבחורה הרעה. היא פויה, וכך יעל הדר תאלץ להמתין.

היו גם דאחקות משעשעות ומלאות הומור חד, עדות חותכת למושחזותם של תסריטאי הטקס. אורנה דץ שואלת את אייל פלד: "אתה בארץ?". וואו. מדאים. ג'ודי ניר מוזס, האשה שכולנו שייכים לה, מחליפה חידודים עם רותם אבוהב על "סטיב" (זה שר האוצר שלכם. גם בגללו אתם רעבים עכשיו). אכן, טלנובלה דרום אמריקנית. זה היה הרגע שבו זפזפתי לערוץ 3, לראות את "הבית הלבן", כשמדי פעם אני מעביר בחזרה לרוטב הטחינה בערוץ 2.

היה פרק מצוין. סי.ג'י. עצבנית על זה שהממשל, משיקולים פרקטיים, מוכר נשק למדינת קומאר, שבה נוהגים להרביץ לנשים ושהסיבה היחידה שמשאירים אותן בחיים, כמו שאומר התסריט השנון, היא כדי שיעשו עוד גברים קומאריים. גם הלוביסטית הפמיניסטית שעושה עיניים לג'וש הייתה מצויינת.

ובחזרה לטקס במזרח התיכון, במדינה ים תיכונית שגם בה נוהגים להרביץ לנשים. ספי ריבלין, שסבל לא מעט בעבר מהזדהותו הפוליטית החד משמעית, קיבל - ובצדק - פרס על מפעל חיים. אני מניח שאין הכוונה לכך שהוא סיים את הקריירה, פשוט הגיע תורו.

לא מעטים מהזוכים ציינו את "המצב" שבו אנו נמצאים. רגע אחד שעבר מעל הקלישאות היה כשטמירה ירדני, "שמש", הקדישה את הפרס שלהם לאחות הצעירה של אחת העובדות, שנפצעה קשה בפיגוע והגיעה במיוחד לטקס ממחלקת השיקום.

הרגע לקראתו בחשו בביצה ובעיתונים לפני הטקס היה הפרס למגישי החדשות, בו זכו יאיר וליהי של חדשות הטלוויזיה, מיקי חיימוביץ' וגדי סוקניק. מיקי אמרה ש"האהבה והחום של הקהל זה הדבר הכי חשוב". אכן, מאוד סביר שזה היה אחד הסעיפים במו"מ עם ערוץ 10. סוקניק, שנשאר תורן בבסיס אחרי ההברזה של חיימוביץ', פספס את הסיכוי להגיע ל"הבימה" באופן אישי על האופנוע ולהפגין מקצועיות בפני הבנות. במקום זאת הוא דיבר מהמסך והזכיר - כמו כולם - את כל הצוות ואת המנכ"ל.

חיימוביץ' דיברה אליו מהבמה, בשמלה שלעולם לא תוכל ללבוש במהדורה, חושפת כתפיים יפות, ובמשהו שנראה ספונטני כמו כל הטקס - כלומר, מתואם קודם עד לעייפה - החליף הזוג הפרוד חידודים. הוא אמר "הרכב מנצח לא מחליפים", והיא אמרה "לדרבי חוקים משלו". בינתיים, וכולנו תקווה שרק בינתיים (כי ללא תחרות התעשייה הזו לא תתאמץ), זה עוד לא ממש דרבי. אולי בשנה הבאה ערוץ 10 יצליח להגיע לליגה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by