בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא חברה, כן משחקת 
 
 
ליאור כהן

כישורי המשחק של ג'ניפר אניסטון הצליחו לגעת בליאור כהן איפה שחשוב, אבל הסה"כ של "בחורה טובה" אומר בינוניות מייאשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קמה לה ג'ניפר אניסטון בוקר אחד עם הרגשה לא טובה בבטן. "אני בת 30 פלוס, אני נשואה לגבר הנחשק בעולם, מרוויחה מיליון דולר לפרק, אבל אני לא מאושרת", חשבה לעצמה. ההרגשה הרעה ליוותה אותה כל היום וגם הבאנג הענק שבראד הכין לה באהבה לא שיפר את המצב. "דאמאט בראד, דונט יו סי איי אם נוט הפי", צרחה ג'ניפר והסתגרה בשרותים. לבראד הסטלן, שבינינו לא הרבה דברים יושבים לו על הראש בימים אלה, היתה דווקא יציאה לא רעה: "ווי דונט יו מייק א ריל פילם, דארלינג, סמת'ינג מינינגפול".

הדבר הבא היה להרים טלפון לסוכן המסור ולקבוע פגישה בה הוחלט על הקונספט החדש: ג'ניפר אניסטון תוכיח לעולם כי היא שחקנית אמיתית. היא אפילו תשחק דמות קטנה מהחיים, כזאת בלי איפור או גיזרה מדהימה אבל עם אמת פנימית של פרבר מאובק ואמירה משמעותית על החיים. ככה בערך, תאמינו לי, אני יודע, נולד הסרט "בחורה טובה".

כדי לשוות לסרט את אווירת פסטיבל "סאנדנס" הנחשב, גויסו לפרויקט השמות החמים של תעשיית האינדי. את מלאכת הבימוי נטל על עצמו מיגל ארטטה, שכבר הוכיח את עצמו ב"צ'אק ובאק" המצוין, איתו לקח את שותפו לכתיבה, מייק וויט, ואת השחקן הצעיר פעל הפנים המיוסרות, ג'ק ג'ילנהול (שמגלם בדיוק את אותו תפקיד ב"ממש מושלמות" המוצג בימים אלה), שלאט אבל בטוח הופך להיות המקבילה הנשית של כריסטינה ריצ'י, בתור נער הזהב של הקולנוע העצמאי.

בסרט עצמו, ג'ניפר אניסטון היא ג'סטין לאסט, אישה בת 30 הנשואה לצבע (ג'ון סי ריילי, "לילות בוגי") ומתגוררת בפרבר מדכא בטקסס. ג'סטין עובדת בחנות כלבו וחוזרת כל יום לבעלה הסטלן שמעשן את עצמו לדעת ביחד עם חברו הטוב, באבא (טים בלייק נלסון, "אחי איפה אתה"). ג'סטין בדיכאון, היא רוצה ריגושים וגם ילד, אך אבוי זה לא בא.
 

"תעביר את הבאנג, בראד"

ואז, יום אחד, מגיע עובד חדש לחנות. הוא צעיר ומיוסר וקורא לעצמו הולדן (על שמו של הולדן קופלפילד מ"התפסן בשדה השיפון", איך לא). בכל אופן, השניים מתיידדים ומוצאים את עצמם בתוך מערכת של אהבה ומין, שנקטעת באכזריות על ידי באבא שתופס אותם על חם.

מכאן העניינים מתגלגלים במהירות. ג'סטין נאלצת לשכב עם באבא הדוחה כדי שזה לא יספר לבעלה על הבגידה, נכנסת להריון, ולא מבעלה העקר, ונאלצת לבחור בין החיים המשעממים בפרבר לבין בריחה להרפתקה לא ידועה עם הולדן שבינתיים הסתבך בפלילים. מה קשים הם חייה של בת הפרברים.

בסך הכל, אם אודה על האמת, הסרט עשוי טוב, וגם אניסטון משחקת לא רע. הבעיה היחידה, והעיקרית היא שבסרט הזה כבר היינו. "אושר" ובכלל כל סרטיו של טוד סולונדס, סרטיו של האל הרטלי, וגם "אמריקן ביוטי" ועוד עשרות סרטים נוספים טחנו את הפרברים האמריקניים עד אבק. מהפרויקט של ארטטה נשאר בעיקר חרטטה, עם חורים בתסריט בגודל של האגו של אניסטון, ודימויים משומשים כמו הבדיחות ב"חברים".

הדבר היחיד ששווה התייחסות הוא תפקידה של זואי דנשל ("כמעט מפורסמים") שמגלמת את דמותה של שריל, שעובדת בחנות הכלבו וגונבת את ההצגה בלי להתאמץ. יש לי הרגשה שארטטה, שידע שבסרט עם אניסטון הוא לא יוכל להתפרע יותר מידי, בחר להביע את עצמו דרך דמותה השולית. הקטעים בהם היא מאפרת זקנה בחנות כמו ליצן, או מכריזה בציניות על המוצרים בהנחה, מלבבים ומקוריים, ורק חבל שבמקום ללוות אותה בחרה המצלמה לעקוב אחרי הזוג המיוסר.

שורה תחתונה: חבל על הכסף, חכו שלושה חודשים וזה יגיע לכבלים.

סוף דבר: הסרט נכשל בקופות וגם אצל המבקרים, אבל אתם לא צריכים לדאוג לג'ניפר. אחרי שזכתה ב"אמי" לפני חודש וחצי, היא הבינה שמקומה הטבעי הוא בטלוויזיה ורייצ'ל גרין זה התפקיד בשבילה. "הו בראד", אמרה לבעלה אחרי הטקס, "אני כל כך שלמה עם עצמי ומאושרת. תעביר כבר את הבאנג".


"בחורה טובה", ארה"ב 2002, 93 דקות (למידע על זמני הצגת הסרט)

האתר הרשמי
הטריילר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by