בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
האדם העליון 
 
 
עידית גיל-אשל

עידית גיל-אשל מדרבנת את כל הפלצנים להכנע לתכתיבי האגו הרופס שלהם, וליפול לרגליו של רובי וויליאמס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המצב נהיה קצת לחוץ. ממש עוד מעט, ב-29 בנובמבר, חל "יום ללא קניות", ככה שאתם חייבים להסתדר על עותק של הרובי וויליאמס החדש לפני שנהיה מאוחר מדי. כי כל יום שעובר עליכם בלי החדש של רובי וויליאמס הוא עוד יום אחד בחיים שלכם שלא נראה כמו בילוי אחד ארוך, יקר ומשגע. כי עוד מעט ייכנס ה"יום ללא קניות", ואלוהים יודע אם אפשר בכלל לצאת מזה איכשהוא.

כל אחד מכם חייב להניח יד בטוחה על "Escapology", החדש של רובי וויליאמס (תקציר, בשביל פלצנים אטומים: להקת הבנים הבריטית טייק דאט, פרישה שהחלה בהספד והמשכה בקריירת סולו מפוארת, להיטים עם קיילי מינו וניקול קידמן, שיק וקסם אישי שובבי ופרוע, שמועות על אורגיות עם כל בעלת שד או יותר בממלכה, חיים משוגעים בכללי). עדיף עכשיו או לכל היאוחר מחר, מפני שארועים איומים כמו "יום ללא קניות", "בחירות" או "פיגועים" פוקדים את האיזור בתדירות גבוהה מדי כבר לא מעט זמן, ונראה שרק הילולת הפופ המשגעת של רובי וויליאמס תוכל לשפר את איכות החיים שלכם.

כי אנחנו כולנו משוועים לאישיות כמו זו של רובי וויליאמס. אקסצנטרית, שחצנית, ילדותית ואגואיסטית, אך מלאת כישרון מתפרץ וכריזמה בכמויות מבהילות - כמו ג'ורג'י בסט או ריינר וורנר פאסבינדר, נגיד - כדי שיהיה בשבילנו כל מה שהתאוונו אי פעם להיות, אך לא ממש הצליח לנו.

כל סיבוב על 14 הקטעים שמרכיבים את "Escapology" אוצר בתוכו את טווח הרגשות הרחב למדי שבין קנאה עזה ("איזה מניאק, למה אני לא עשיתי את התקליט הזה?") לאהבה יוקדת ("איזה אליל, אני השיפחה החרופה של הבנאדם הזה"), כשבתווך יש רק שמחה, התרגשות וכיף חיים. טווח הרגשות שמרכיב את הניסיון המתמיד להיות קוּל.

את השירים כבר שמענו עשרות פעמים. הם נמצאים על מדפי התקליטים שלנו בצורות מגובשות יותר או פחות כבר מאז תחילת שנות השבעים. "How peculiar" פותח את האלבום, ושייך כנראה במקור לאיאן בראון; "Feel" שאחריו, הסינגל שאתם אולי מכירים, מהדהד להיט של בואי מהאייטיז; "Something Beautiful" מזכיר באופן חצי פלילי את סופרטראמפ; "Me and my Monkey" המופתי מחוק מרוב אמריקנה דילנית; "Song 3" הוא קופי של נירוואנה, ואת פיט טאונסהנד מוצאים, אם רק מחפשים, באחד מכל ארבעה תוים.

כל עבודת הגששות הקטנונית הזאת לא מורידה כהוא זה מגדולתו של וויליאמס, שמצליח בלי קול גדול אבל עם המון חוסר בושה, להפוך כל שיר להמנון. אין אלא להניח שזאת גם הסיבה שבגללה "Moonsoon" ו"Love supreme" - שעד לפני שבועיים אף אחד לא היה משכנע אותי שלא בוצעו במקור על ידי דף לפארד - הפכו כבר להיות שניים מהשירים האהובים עלי באלבום.

הוסיפו לכך את העובדה שהבנאדם - שמכל זווית נראה כמי שלא יכול לקרוא גם שלטי דרכים - כותב גם יופי של מילים, והרי לכם סיבה מצויינת לאמץ לליבכם קצת מהבסטיזם/ פאסבינדריזם/ וויליאמסיזם, ולהתחיל לבעוט החוצה את הלוזרים הכפופים והמשונים שמציקים ללא קניות.



Robbie Williams: Escapology, (אן.אם.סי/Chrysalis)

האתר הרשמי של רובי וויליאמס
קטעים להאזנה מכל השירים באלבום
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by