בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מדינת משטרה 
 
 
תמר גלזרמן

תמר גלזרמן אוהבת את האנימה שלה אסקפיסטית כמה שרק אפשר, אבל נאלצת להתמודד עם כמה בעיות מהותיות שעולות מ"מטרופוליס" של טארו רין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למה אני אוהבת אנימה? תנו לי למנות את הסיבות. כי אני אוהבת סרטים מצויירים; אני אוהבת שלא מתעקשים למצוא לגיטימציה פסאודו-הגיונית לאלימות; אני אוהבת עיניים בלי הבעה ודמויות בלי שיניים; ואני אוהבת עלילות מופרכות ואסקפיסטיות עם גיבורים טובים ורשעים מוחלטים, במיוחד עכשיו. אבל, כמו שאמר מיק, אתה לא תמיד מקבל מה שאתה רוצה.

כשצופים ב"מטרופוליס" של טארו רין (ע"פ קומיקס של אוסאמו טזוקה), יש לתת את הדעת על שלושה נושאים מרכזיים: האנימציה, צדק חברתי-פוליטי והאדם העליון. אפשר לעשות את זה סימולטנית, אבל זה כרוך בצורך לוותר על הניסיון להבין מי פה בדיוק הטוב.

"מטרופוליס", לא זו של פריץ לאנג, לא שונה הרבה מאוד מניו-יורק של עידן פרה-בן-לאדן או מישראל של היום, עם כמה מפלסים שונים של קיום, רק ששם החלוקה ברורה יותר. קיימים אזורים שלא ניתן לעבור ביניהם בלי אישור ממלכתי. באזורים שמתחת לאדמה יש רובוטים שמתוכנתים לבנות ולנקות. אם הם עוברים את התחום המותר להם בלי אישור, יורים בהם. נשמע מוכר?

החיים ממשיכים כהרגלם. מגדל בבל נבנה. השליט הוא בובה על חוט, נשלט על ידי כוחות גדולים, חזקים ועשירים הרבה יותר. הכוח והאחדות מושגים על ידי יחידות מיוחדות שרודפות את הרובוטים ואת האנשים שאתרע מזלם להיוולד באזור-1, מעין עיירת פיתוח בלתי מתפתחת לפני האדמה.

איך קוראים לעיר של סופרמן, האובר-מנץ' האולטימטיבי? מטרופוליס. והסופרמנים למיניהם הם כידוע דמויות מושלמות, נחושות, צודקות עד לשד עצמותיהן ומאוד משוכנעות שטוב למות בעד ארצנו. דמות הגיבור במנגה ובאנימציה מזכירה מאוד את התפיסה של איין ראנד, (שגם מצוטטת בעקיפין בסרט), כלומר את ניטשה - תפיסת האדם העליון. זה שיבוא ויגאל. זה שעל ההמונים להתכופף לרצונותיו כי הוא בא לעזור וכאמור, אם חוטבים עצים עפים שבבים. במטרופוליס הלכה למעשה יוצרים אותו.

כמו בסרטו של פריץ לאנג מ-1926, עושים השליטים שימוש בתמימותה של בחורה אידאליסטית וטובת לב ומקנים לה, על אפה וחמתה, כח. שכידוע משחית. השלטון רצה לבנות שליט להמונים הכועסים בצלמו, והגולם קם על יוצרו. מזכיר משהו? ועד כאן עם הספוילר.

המלחמה ניטשת בין טוב לרע, בין מדכא למדוכא. והמדוכא, חצוף שכמותו נאבק בכח. באלימות. אז מי הרע ומי הטוב? הדילמה הבלייד ראנרית לא מרפה.

אין סימטריה מוחלטת. לסרט יש עמדה והוא מנסה לרמוז לנו. כשההמון הזועם ניצב באגרופים מונפים על פלטפורמה, היא קרויה, לגמרי במקרה, G7; מנהיג המורדים קרוי אטלס, כמו בספרה החשוב של איין ראנד - שהביאה להמונים את האדם העליון - "מרד הנפילים". מאחוריו, בצל, תלויה תמונתו של צ'ה גווארה. כמו הגיבור שלו, גם אטלס סולל את דרכו המדממת אל המהפכה. אבל החורבן האמיתי לא יבוא מההמונים המתקוממים, הוא יבוא מלמעלה, מהאדם העליון יציר השלטון.

אז למה אני כל-כך אוהבת אנימה? כי הכל אפשרי. כי אפשר לצטט מהכל וזה לא נראה כמו פלגיאט. הסרט נתלה באילנות גבוהים מאוד, מסצינת הסיום של 'ד"ר סטריינג'לאב' ועד מוטיבים חוזרים מ"האזרח קיין". גם ל"עולם חדש מופלא" נוכחות מורגשת, ל"אנחנו" של ייבגני
זמיאטין וכמובן המקור הישן שלא נס ליחו - "מטרופוליס" של לאנג. הגרסה המצויירת מבוססת עליו באופן רעיוני ויש בה ייצוג אלטרנטיבי לכל דמות במקור, רק שהיא נגועה פחות בפתוס.

כן, זה בסה"כ סרט מצוייר. אבל אם מיקי מאוס יכול להיות עכבר בעל-הון ולכלכל פארקי שעשועים בכל העולם, אז טימה המכונה המושלמת יכולה להזכיר שמשיח לא בא, ואטלס יכול גם יכול להנהיג את המהפכה.



"מטרופוליס", יפן 2001, 108 דקות. להשיג בדי.וי.די/וידאו באוזן השלישית או ברחבי האינטרנט

האתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by