בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"מאוהבת אהבה ארוטית בעבודה שלי" 
 
 `הגעתי לשקט ולשלווה`. אורנה בן דור   
 
ניר נון נוה

ולא מתנצלת. אורנה בן דור מדברת על תהליך עשיית "סקס ישראלי", על מסקנות לאומיות (אנחנו חברה שמאוהבת ארוטית במוות), דילמות אישיות (אני לא יודעת מה לומר לבת שלי כשתשאל אם כדאי ללכת לצבא) ועל ההכרה שזוגיות היא לא בשבילה (בגלל החינוך המצריך ויתור)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
במשך שנתיים עבדה אורנה בן דור על הסדרה ששינתה את חייה. "סקס ישראלי" היא יותר מאשר עוד עבודה טלוויזיונית סטנדרטית, היא מסוג הסדרות שבוחנות את החברה הישראלית לעומק ובאינטליגנטיות, ומגיעה למסקנות שמשאירות טעם מריר בלב. רק שהמוקד הוא הנושא הזה שתמיד מעלה חיוך נבוך - סקס.

"זה פרוייקט שהפך לעבודת דוקטורט" אומרת בן דור, אבל זו לא הייתה הכוונה מלכתחילה. "במשך כמה שנים עברה המחשבה לעשות משהו בנושא סקס ישראלי. זה נושא שהוא כל הזמן בדיון, ואני מתעסקת בהיבטים שונים שלו, גם מהמקום הפוליטי והפמיניסטי. המחשבה הראשונית הייתה לעשות משהו יותר גימיקי, אבל כשהתחלנו לעבוד הכל השתנה. זה נושא מאד רציני ומהותי שגדל, וטפח ובלע את כולנו".

שנתיים של עבודה על הסדרה הותירו את בן דור, כמו את כל חברי הצוות הכולל את יאיר גרבוז, שמעון אדף, זיוית דוידוביץ' ועמי טיר, עם איזשהו טעם מר ועם מסקנה ברורה - הסקס הישראלי הוא רע. הוא מיליטריסטי, שוביניסטי, חסר רגשות ושזור במוות. פרצופה של המדינה.

"אנחנו חברה שמאוהבת אהבה ארוטית במוות. זה דבר עצוב מאד שמשאיר אותנו תמיד במקום הכי בסיסי וראשוני בהתייחסות למיניות. הגבר הוא החייל והאישה היא הרחם הלאומי. זה מכתיב התנהגויות שלא קשורות לסקס, זה עמוק בנשמתנו. אנחנו מדינה במלחמה ומאמינים שזה באמת סלע קיומנו ולפי זה מתכווננים בכל ההתנהגויות החברתיות. גם במיניות".

- את מרגישה את זה גם בהיבט האישי?

"בוודאי. העבודה על התוכנית הביאה אותי לבחינה אישית של מסלול חיי - עד כמה אני תובנתתי לפי צו חברתי, המסלול של להינשא, ללדת ולהיות צייתנית, כנועה וחביבה. דברים שהובילו את חיי עד הלום. למרות שאני לא מצטיירת ככזו אלא כפמיניסטית שלוחמת על עמדותיה, אבל כל כך הרבה שנים נענתי לקודים של חברה מאוד מאצ'ואיסטית. גם כשהייתי נלחמת, עדיין הייתי מיידעל'ה. ואני מסתכלת לאחור בזעם, שהדברים הכי משמעותיים נעשו מתוך לחץ חברתי, ולא מתוך בחינה בכל נקודה אם זה מתאים לי או לא. אם זה לעכשיו או לאחר כך - שזה שיח מאד מקובל בעולם המערבי.

"גם היום אני עדיין באה מעמדה של קצת התנצלות. למרות שאני כן מביעה את עמדותיי בקול רם, תמיד יש הערות שוביניסטיות, גם אם לא במובן המיני, כמו 'צריך להיזהר ממך'. העובדה שאני מדברת על סקס בלי להתנצל ולהסמיק - מרימה גבה אצל גברים, וגם עם זה אני משחקת את המשחק ולא אומרת את הדברים בלי לחייך חיוך קטן. ולמרות כל זאת אני גם אישה רכה וגם יודעת לבשל".

- זה הוביל אותך למסקנות בנוגע לחייך האישיים?

"ללא ספק. אני הרבה יותר תקיפה בחינוך הבת שלי לעצמאות. הזוגיות, הטרוסקסואלית או בכלל, יכולה להיות פתרון - אבל היא לא חייבת. אני מעבירה לה את המסר שהסביבה כולה תלמד אותה להיות חביבה וצייתנית - ואני מתחננת בפניה לבחור את מה שהיא באמת רוצה, לקחת כל רגע נתון ולראות אם זה מתאים לה או לא. היא בת 13.5 היום, אבל כשיגיע היום והיא תשאל אותי אם ללכת לצבא, אני לא יודעת מה לומר לה. היום אני מבינה עד כמה השירות הצבאי עושה רע לבנות, גם אם הן קרביות. במקרה הטוב היא תהיה שניה בחשיבותה".

- את לא מרגישה שזה כבר הפך לטרנד - להאשים את הצבא בכל תחלואי החברה? אנחנו לא מגזימים קצת?

"בכלל לא. עד שהגעתי לתחקיר לא הבנתי עד כמה הצבא מזיק, ולא חשוב מהיכן אנחנו באים פוליטית. כל צבא בעולם הוא צבא שוביניסטי, אבל לצבא ההולנדי אין השפעה על החברה ההולנדית כפי שיש לצה"ל, שהוא 'צבא העם'. והשוביניזם הזה מזיק ומחלחל. אני רואה את זה על הבן שלי - כמה הצבא גורם לו לעוורון רגשי. חספוס עם החברה שלו, עם ההתנהלות האזרחית. אנחנו פחות מדי ערים כמה הצבא מחסל אצלנו כל חלקה טובה, כי הקודקס הצבאי הפך לקודקס האזרחי. כולנו, ולא משנה מה עשינו בצבא, מתנהלים כמו חייל קרבי. אין לנו חברה אזרחית".

- ובפן האישי, אורנה שאחרי עשיית הסדרה שונה?

"כן. אני מבינה יותר. אני מאוהבת אהבה ארוטית בעבודה שלי, דבר שלא היה הרבה שנים כי הרגשתי רגשות אשם שאני אישה שצריכה לטפל בילדים ובבן זוג. אני לבד כבר זמן רב, והרגשתי עם זה רע, כי חונכתי לזוגיות. כיום הבנתי שדווקא הגעתי לשקט ולשלווה, כי בכל זוגיות אני אוותר - בגלל החינוך הכמעט גנטי שאומר לוותר, לטפל, להיות בשביל".

- ובהיבט החברתי אתה רואה אור בקצה המנהרה?

"לא ממש. יש נקודות אור - הנוער כיום מודע הרבה יותר לאלימות מינית, לפלורליזם, אבל עדיין מתנהלים כמו חיילים. קרני אור של ממש עדיין אין, מלחמת האור בחושך בעיצומה, ואני לא אופטימית.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by