בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
במגמה מתמדת של שיפור עצמי 
 
 
ירוחם דץ

ירוחם דץ הזדעזע כאחד האדם מהתמונות הקשות שסיפק לנו מייקל ג'קסון בשבועות האחרונים, אבל מוצא את ההגיון שבטירוף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשבועות האחרונים מרבים אנשים לדבר על מייקל ג'קסון, וזה בעקבות התמונות המזעזעות שראינו בכל האינטרנט וגם בעיתונות היומית, של פרצופו האמיתי וגם מחזיק תינוק במרפסת בית המלון שלו.

בוודאי ובוודאי שהזעזוע מובן, בייחוד מעניין התינוק חסר המגן שעלול היה ליפול, וספק אם מישהו מההמונים שעמדו למטה וצפו היה תופס אותו. וגם אם כן, קיים סיכון שאותו אדם עצמו שתפס אותו יפול, או ישמוט אותו, או יזרוק אותו הלאה. אין ספק שמדובר בסיכון חיים חמור ביותר.

אבל אף אחד לא מדבר על מייקל ג'קסון האדם, זה שסבל כל חייו מהיותו אדם שחור, מגזענות והתנשאות של הסביבה, ושעשה כמיטב יכולתו לשנות את מצבו, ומה לעשות, לפעמים המאמצים הגדולים ביותר לא נושאים פרי.

אבל האם מותר לנו להאשים אדם על שניסה לשנות את גורלו? האם לא כולנו מנסים יום יום לשנות את גורלנו? אמנם לא כמו מייקל ג'קסון, אולם זאת מכיוון שאין לנו האמצעים. האם המקרה באמת שונה כל כך ממישהו שמבין שהוא איננו מקובל בחברה, ופתאום מתחיל להתלבש אחרת לגמרי, ולקנות בגדים בחנויות בגדים נחשבות בתל אביב, ולנסוע לחו"ל, ואולי אפילו שיפר את טעמו המוסיקלי או את יחסו לנשים, רק כדי להיחשב בולט יותר, מקובל יותר?

אפילו אני עצמי מצוי כל העת בתהליך של שיפור עצמי. אנשים בגילי, ברובם, מסתפקים כבר במה שיש, נפגשים זה עם זה בלילות שישי ומקטרים, מקשיבים בנחת לשירי חבורות הזמר, ומזניחים את מראם החיצוני על ידי השמנה או חוסר תיאום בבגדים. אך זוהי מגמה שיש להילחם בה, ואני מזדהה עם אדם כמייקל ג'קסון שעושה כל הזמן כמיטב יכולתו כדי להתקדם עם הזמנים.

הבעיה, נדמה לי, היא שמייקל ג'קסון פשוט הגזים בתאוותו לשינוי, וזה גרם לכמה עיוותים בפניו. אין לי ספק שעם הזמן הטכנולוגיה תשתפר, והוא יצליח לחזור ולהראות כמו אחד האדם. ואז אין לי ספק שכל אלה הצוחקים עליו עכשיו, יקבלו אותו כשווה בין שווים ולא ילעגו לו יותר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by