בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דו"ח אירוע חריג 
 
 אלונה דניאל וערן צור לייב (מתוך האתר של צור)   
 
אורלי גונן

אורלי גונן שרדה את מסך העשן במכבי מיוזיק פקטורי, וחיה מאז רק כדי לספר לעולם על איחודה הנחוץ של טאטו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המון עשן היה ב"מכבי מיוזיק פקטורי" ביום שבת. המון עשן והמון אנשים. לא היה קל לתמרן בין העשן והאנשים וכמי שגורלה (אם תרצה, או לא תרצה) הוא להיות פשנֵבלי-לייט, מצאתי את עצמי עומדת בפני שתי אופציות: לעמוד במפלס העליון הצפוף והמעושן, אך מלא הפאסון (בעולם בו פאסון מתגלם בדמותם של ברמנים שמגישים בירה מכבי), או לשבת במפלס התחתון הצפוף והמעושן בגדה השמאלית של הבמה, בתוך רדיוס קו האש של יריקות הזמרים. כך מצאנו את עצמנו א' ואני (ברווזוני עסוק לאחרונה במריטת נוצותיו ולא מתפנה לבילויים) יושבים בקו הקרן השמאלי של המגרש, סנטימטר וחצי מהשער.

מהזווית החדשה והמעניינת הזו יכולנו להתרשם מהנעליים המהממות של ערן צור (כבוד לנעליים שכבר 3 ימים אני מחפשת בחלונות הראווה התל-אביביים ולא מוצאת), מהרסטות העבות של אלונה דניאל, מהנקבוביות בעור הפנים של נגני הכינור והוויולה ורק את יובל מסנר ראינו, כרגיל, מדיסטאנס מסוים, שכן העמיד עצמו בקצה השני של הבמה.

ההופעה המיוחדת הזו, שעדיין לא ברור אם תימשך הלאה או לא, כללה ביצועים לשירים של ערן צור, יובל מסנר ואלונה דניאל ובעיקר של ההרכבים "טאטו" ו"כרמלה גרוס ואגנר", בעיבודים חדשים לרביעיית-מיתרים, פרי עיבודו של מסנר (כינור ראשון - חן שנהר, כינור שני - טלי גולדברג, ויולה - קארין הוד, צ'לו - יובל מסנר).
 

לזכור ולא לשכוח

היום, כשלכל מיני אנשים הקונוטציה ל"טאטו" היא להקת לסביות מרוסיה, חשוב ואף הכרחי להזכיר לעולם מי היא "טאטו" המקורית, שהרביצה בנו תורה בסוף שנות השמונים ונוטפת רלוונטיות גם בימים אלה. ההופעה נפתחה ללא צור ודניאל, בשלושה שירים של רביעיית-המיתרים, ביניהם גרסאות כיסוי מיוחדות ל"חתול מפלצת" של פורטיס ול"אלינור ריגבי" של הביטלס (שבמקור נכתב לרביעיית כלי-מיתר).

ואז עלו ערן צור והנעליים, שהוסיפו לאפיל הערן-צורי עוד קצת פאתוס ומסתורין עם ניחוח אייטיז. צור הוא פרפורמר מלא-ביטחון ואף אחד לא יכול עליו כשהוא על הבמה. כשהוא שר: "נפשי ביקשה רחם בתוך מערבולות" אתה מאמין לו, בייחוד כאשר העיבוד המצוין של מסנר מעביר חתיכת מערבולות במיתרים עד שאתה בטוח לרגע שאתה בתוכן.

כשאלונה דניאל עלתה לבמה, התברר שהם קורצו מאותו חומר. היא לא נכנעת לתכתיבי שנות האלפיים - במקום מכנסי אינסטלטור נמוכים ומתרחבים היא עולה לבמה עם ג'ינס גבוה והדוק כמיטב המסורת האייטיזית, חולצת לבבות אדומה צמודה וחגורת ניטים שחורה שלא הייתה מביישת את ההארד-קור של יושבי הפינגווין בשעתם. כשהיא מתחילה לשיר, מתגלה לפתע הפלא שנקרא קול במלוא הדרו, וכשצור מצטרף זה רק מתחזק עוד יותר. פתאום מבינים שהקול הוא כלי-נגינה והם עושים בו שימוש כבכזה. במיוחד על רקע רביעיית-המיתרים, מבינים ש"קרשנדו" זה לא רק לצעוק-כדי-להתגבר-על-רעש-התופים, אלא כלי מוסיקלי שעומד לרשות הזמר. אין הרבה זמרי-רוק ישראלים שניחנים בקול ובשליטה שכאלו.
 
ב"מחבואים" ניכר כי גם אלונה קצת אבודה בלי קצב התופים, אבל מסתדרת מצוין בתיפוף נמרץ עם היד על הירך. "קיץ" זוכה לביצוע יפהפה, "פרפרי תעתוע" נשמע כמו שיר שנועד לעיבוד כלי-מיתר, ב"תמונה אימפרסיוניסטית" יש סולו פיציקטו (כשהנגנים פורטים על המיתרים עם האצבעות ולא עם הקשת) וירטואוזי וכך גם ב"ערפד" שזכה לשני ביצועים: אחד של דניאל (המקור) והשני של צור. הקול של ערן צור כל-כך מתאים ומאיים עד שקל להשתכנע שהוא קרוב משפחה של דראקולה (למרות שקשה להאמין שערפדים יצטיידו בנעליים כה מגניבות). ב"בדידותי" וב"גורם לי" הקולות של דניאל ומסנר משתלבים בצורה נפלאה ומסנר מסעיר אותנו בסולו צ'לו.

הדינמיקה על הבמה היתה כל-כך כייפית והעושר המוסיקלי כל-כך מרגש עד שא' רצה לעלות לבמה ולהודות באופן אישי לנגנים והזמרים. הסיבה היחידה שהשאירה אותו למטה היא הידיעה שבשוונג אני עשויה להביך אותו ולשאול את ערן איפה הוא קנה את הנעליים. חוץ מכל אלה ההופעה הזו שווה כי זו כנראה ההזדמנות היחידה בה תוכלו לחזות בכנר לבוש מכנסי עור. בכל מקרה כדאי לבחור מקום מוצלח יותר לצפייה מעל המגבר של הבס. ויברציות, מסתבר, זה לא הכל בחיים.



ערן צור, אלונה דניאל ויובל מסנר בעיבודים לרביעיית כלי-מיתר, מכבי מיוזיק פקטורי, 30/11/02.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by